מדברים הרבה על החשיבות של שינוי סגנון החיים לבריאות הלב ובכלל, אבל אחד הקשיים באימוץ אורח חיים בריא הוא שאין פידבק מיידי. בעוד שהעלאת סטטוס בפייסבוק עשויה להניב תוצאות בתוך דקות ספורות, אכילת ירקות עשויה להוביל לכך שבגיל 90 תרגישו קצת יותר טוב מכפי שאולי הייתם מרגישים בחיים מקבילים, ללא ירקות. מול תועלת רחוקה ולוטה בערפל כזו, כיצד ניתן להשתכנע להתמיד בהתנהגות בריאה?
פרופ' פיטר גנץ מאוניברסיטת קליפורניה, מבכירי הקרדיולוגים בארה"ב, מבקש שלא תאבדו את האמונה. השינוי, הוא אומר, הוא מדיד ומתרחש בתוך ימים עד שבועות. במקרים מסוימים אפילו בתוך שעות.
פרופ' גנץ, שהתארח בכנס איגוד הקרדיולוגים שהתקיים בשבוע שעבר בתל אביב, מודד אצל מטופליו את תפקוד שכבת האנדותל. רקמה המצפה את העורק. נזקים ברקמה הזאת יכולים להביא לכך שכלי הדם יהיו גמישים פחות, מועדים לדלקת ובעלי נטייה גדולה יותר לפתח תרומבוזה, קריש דם - שלושה גורמים המעודדים היווצרות חסימות קטלניות שמובילות להתקפי לב ושבץ. זה המנגנון העיקרי העומד בבסיס מחלות לב, ולדברי פרופ' גנץ, בדיקת תפקוד האנדותל מגלה דברים מעניינים על האופן שבו תורמים גורמי סיכון שונים למחלות לב. "אנחנו רואים שהעורק מגיב בזמן אמת", הוא אומר.
לדברי גנץ, אחת השיטות הטובות ביותר למדוד שינויים כאלו בעורק היום, היא של חברת איתמר מדיקל הישראלית. זו גם שיטת המדידה היחידה היום שהיא מדוייקת אך לא פולשנית, הוא אומר.
עישון: הניסוי של מונטנה
"הפסקת עישון היא כנראה הפרמטר הכי דרמטי", אומר פרופ' גנץ, "עישון סיגריה גורם נזק לאנדותל בתוך חצי שעה בלבד, והדבר נכון גם לעישון פאסיבי. אם אדם מעשן היום את הסיגריה הראשונה שלו, הוא משנה את תפקוד העורקים שלו מיד. הם הופכים פחות גמישים, אבל הם גם חוזרים לעצמם בתוך זמן קצר. אם מתחילים לעשן כל יום, כמה סיגריות ביום, נהיה להם יותר ויותר קשה להתאושש מכל מכה כזאת".
- האם השינוי בעורק מיתרגם לשינוי בתחלואה ובתמותה באופן מיידי?
"לא מיידי, אבל די מהר, כפי שמוכיח 'ניסוי טבעי' שנערך באוכלוסייה במונטנה, ארה"ב. במחוז מסוים במדינה הוחלט להוציא את העישון במקומות ציבוריים אל מחוץ לחוק. המעשנים כנראה לא הפסיקו לעשן, אבל העישון הפאסיבי פחת באופן דרמטי. ראינו ירידה מיידית בשיעור התקפי הלב. ממש ספרו את האנשים שהגיעו לבתי החולים בסביבה עם התקף. האם החוק היה הסיבה? ובכן, במחוז שכן, עם אותו הרכב אוכלוסייה, לא חלה שום ירידה בשיעור התקפי הלב. יותר מכך, אחרי כמה זמן, בלחץ ציבורי, הותר שוב העישון בחלק מהמקומות הציבוריים, ומה קרה? שיעור התקפי הלב עלה חזרה".
לחץ נפשי: לא לבעלי לב חלש
לדברי פרופ' גנץ, כל אחד ואחד מגורמי הסיכון הידועים לנו למחלות לב ושבץ, כמו השמנה, חוסר פעילות גופנית, צריכת שומן טראנס, כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, עישון ולחץ, משפיע על תפקוד העורק. קחו למשל את הנושא המוכר של לחץ נפשי. אנחנו יודעים שלחץ נפשי ממושך מוביל למחלות לב בטווח הארוך, ועם זאת, שטף אדרנלין בדרך כלל נחשב תחושה טובה בקרב רבים והם שואפים אליו. איך מיישבים בין הדברים?
פרופ' גנץ וצוותו מצאו במחקר, ששוחזר כמה פעמים, שכשאנשים בריאים נמצאים בלחץ נפשי רגעי (למשל אם מבקשים מהם לפתור בעיות בחשבון, עושים להם רעש וצועקים עליהם שהתשובה לא נכונה), נשטף גופם באדרנלין ועורקיהם מתרחבים בתגובה לכך, וזו תגובה בריאה.
אבל אם עושים אותו דבר לאנשים עם תפקוד עורקים לקוי, העורק יגיב ללחץ בהתכווצות דווקא. כלומר, האמירה שפעילות אקסטרים היא חיובית אבל "לא לבעלי לב חלש" היא מדויקת. בטווח הרחוק, עקה נפשית ממושכת תוביל כנראה לדלקת בעורקים ותהפוך בהדרגה את הבריאים לחולים, אבל שטף אדרנלין רגעי הוא דבר שעורק בריא יודע להתמודד איתו.
ואם נחזור רגע לעישון, ניקוטין דומה בהשפעתו לאדרנלין, וחשוב לומר זאת לאור הטרנד החדש של סיגריות אלקטרוניות. "יצרני הסיגריות האלקטרוניות טוענים שניקוטין הוא חומר שאינו מזיק כל כך - הוא בסך הכול דמוי-אדרנלין ממכר מאוד והנזק מקורו בחומרים אחרים בסיגריה - אבל אם נותנים ניקוטין למי שיש לו הפרעה בעורק, ולא תמיד אדם יודע שיש לו הפרעה כזאת, הדבר עלול להיות קטלני", אומר פרופ' גנץ, "כך שזו דילמה בעניין הסיגריות האלקטרוניות".
הפרעות שינה: יתרון האימהות
פרופ' גנץ מדגיש גורם סיכון נוסף למחלות לב, והוא הפרעות שינה. לדבריו, כאשר מעירים נבדקים במעבדת שינה כמה פעמים בלילה, רואים מיד הידרדרות בתפקוד האנדותל. אם אתם מתעוררים בתכיפות במשך כמה לילות רצופים, המצב כמובן יחמיר.
"נשים חסינות מפני התופעה הזאת", אומר פרופ' גנץ בלי להבין איזו פצצה הוא מטיל. "מבחינה אבולוציונית, כנראה הגוף שלהן ערוך יותר לקום בכל כמה שעות בלילה, בשביל התינוק".
- אני חשה כבוגדת במין הנשי כשאני כותבת את זה.
"מה לעשות, אלה הם הממצאים".
- גם אם מביאים בחשבון את כל גורמי הסיכון, עדיין ישנם הבדלים בתפקודי העורק בין אנשים שלא ניתן להסביר.
"נראה שיש עוד כמה גורמי סיכון למחלות לב, שאנחנו לא מבינים עד הסוף, אולי אלה גורמים גנטיים".
- ואילו גורמים מועילים לתפקוד העורקים?
"התעמלות, כמובן, אם כי אין מחקרים שמראים בדיוק כמה התעמלות זה 'מספיק' (ראו הרחבה על כך במסגרת). הדיאטה הים תיכונית, העשירה בירקות ושמן זית, גם היא נחשבת גורם מגן ויש לה כנראה גם השפעה נוספת שאנחנו עוד לא מבינים, מעבר להשפעתה על המשקל או על רמות הסוכר בדם. שוקולד כהה נמצא כמבטיח בכמה מחקרים, אך עדיין לא ידוע מהו הגורם הפעיל שמשפיע".
על קצה המזלג: מחקרים חדשים על בריאות הלב
עיקלו לשכן שלכם בית? הבריאות שלכם בסכנה
מחקרים מצאו שלאווירה בשכונת המגורים ולשאלות כמו עד כמה היא בטוחה, רועשת ונוחה לביצוע סידורים יש השפעה על בריאות הלב וכלי הדם, ככל הנראה משום שהגורמים הללו משפיעים על רמות הלחץ הנפשי ולחץ הדם. כעת מחקר חדש מסמן גורם נוסף בבריאות השכונתית: אם בית בשכונה שלכם עוקל, הדבר יפגע בבריאות שלכם.
הבית המעוקל הוא למעשה תזכורת למצב הכלכלי הגרוע, והוא מעורר חשש בשכנים שערך הדירות שלהם יירד. מעבר לכך, יש חשש שבבית המעוקל יתמקמו פולשים והדבר יפגע בביטחון האישי. ככל שמספר הבתים המעוקלים בשכונה גבוה יותר, כך נפגעת רמת הביטחון בשכונה ואנשים נוטים פחות לצאת להליכות או לריצות או אפילו ללכת ברגל לסידורים, אלא נכנסים מיד לרכב. גם לכך יש השפעה על בריאותם.
טסים לחלל? העדר כוח כבידה לא טוב ללב
אולי אלה הגעגועים לכדור הארץ, ואולי סתם היעדר כבידה, אבל מתברר שהלב של האסטרונאוט הופך כדורי יותר בחלל באופן המסכן את בריאותו. בתנאי חוסר כבידה הלב אינו עובד קשה מספיק כדי להזרים את הדם לכל הגוף, וכמו כל שריר שלא עובד קשה גם הוא מאבד מאסת שריר. לתופעה הזאת עלולות להיות השלכות חמורות עם החזרה לכדור הארץ. ידוע, למשל, שאסטרונאוטים השבים לכדור הארץ חווים תת לחץ דם בעת קימה מהירה ממצב ישיבה או שכיבה, עד כדי התעלפות, והם סובלים מהפרעות בקצב הלב.
בתוכנית החלל מנסים כעת ללמוד איזה משטר של פעילות גופנית צריכים האסטרונאוטים לאמץ כדי לשמור על בריאות הלב. למחקר כזה יהיו השלכות גם על אופן הטיפול באנשים שאינם אסטרונאוטים אך גם לבם אינו מתמודד עם כוח הכבידה באופן שוטף, למשל אנשים המרותקים למיטה.