ועדת ששינסקי ממליצה על הטלת מס משאבי טבע (מס רווחי יתר) בשיעור של 42% שיניב לקופת המדינה כחצי מיליארד שקל בשנה, ועל תמלוגים אחידים של 5% על משאבי טבע. כיל תהנה מהפחתת התמלוגים שלה העומדים על כ-8%, אולם תידרש לשלם מס רווחי יתר גבוה, שאינה משלמת כיום. כך עולה מדוח הוועדה בראשות פרופ' איתן ששינסקי, שהמלצותיה פורסמו היום (א').
בלב המסקנות, הטלת מס משאבי טבע, "מס רווחי יתר", על כלל המחצבים המצויים בישראל ועל אלו אשר יתגלו בעתיד. צעד זה צפוי להעלות את שיעור החלק אותו מקבל הציבור מחברות המנצלות משאבי טבע (המכונה Goverment Take) לכ-46%-57%. הוועדה ממליצה כי המס יחושב על פי מודל המבוסס על דוחות הרווח וההפסד החשבונאיים, והוא יבטיח תשואה של 11% על נכסיה של החברה. המס בשיעור של 42% ייגבה על בסיס שנתי והוא יהווה כלי נוסף בתמהיל המיסוי הכולל תמלוג ומס חברות.
כמו כן, הוצע להטיל תמלוג אחיד על משאבי הטבע שאינם גז ונפט בסך 5% בעבור כל כמות אשלג שנכרית ,זאת לעומת שיעור תמלוגים נוכחי שנע בין 2%-10% משווי המחצב (לאחר ניכויים שונים הקבועים בחוק), בהתאם לכמות. "הוועדה סבורה כי שיעור תמלוג זה עולה בקנה אחד עם הנעשה בעולם וכי הוא יבטיח זרם הכנסות יציב למדינה אך לא יהווה נטל כבד על החברות המפיקות את המשאבים", נכתב בדוח.
ההמלצות לגבי כיל ייכנסו לתוקף רק בשנת 2017, ולא מיד עם סיום הליכי חקיקת החוק. בדוח הוועדה הוסבר כי בתקופה זו תינתן למפעלי ים המלח האפשרות להסתגל למשטר הפיסקאלי המוצע, לבצע חלק ניכר מההשקעות הנדרשות לצורך קציר ים המלח וזאת כהכנה לקראת תחילת הסדר המיסוי החדש שלפיו כיל תשלם יותר מס על רווחי היתר. כך, ניכר כי כיל עתידה להרוויח מדחייה זו בשנתיים וחצי הקרובות סכום המשוער בכמיליארד שקל.
בתוך כך, עד להחלת החוק, על מפעלי ים המלח שמקבוצת כיל לשלם תמלוגים בגובה 10% בעד כל כמות כלוריד האשלג מעבר ל-1,500,000 טון בשנה. מניית כיל ירדה היום בכ-2%, ואילו מניית החברה לישראל בכ-3%
שינוי אופן שיטת חישוב התמלוג: בהתאם לפקודת המכרות, יש לבצע הערכת שווי לחומר הגולמי שנכרה תוך ניכוי הוצאות זיקוק ועיבוד, הובלה ושיווק והפחתת 10% נוספים. לדברי חברי הוועדה, הדבר מקטין את יעילות התמלוג והופך אותו לכלי הקרוב יותר למס על רווחים מאשר תמלוג על מכירות.
הוועדה ממליצה על שינוי אופן חישוב התמלוג כך שבעבור כל המחצבים לא יתאפשר ניכוי הוצאות זיקוק ועיבוד. כמו כן ממליצה הוועדה לקבוע כי הבסיס לחישוב התמלוג ייקבע על ידי המדינה.
פיקוח של רשות המסים על מחירי ההעברה: הוועדה התייחסה גם לעניין מוצרי ההמשך, ובסוגיה זו חבריה הטילו על רשות המסים לפקח על מחירי העברה (סכום שכיל משלמת למדינה על העברה של חומר גלם מאזור סדום למפעליה לצורך עיבודו במסגרת תהליכי הייצור השונים - א.פ). הוועדה ממליצה להתמקד בפעילות הפקת המשאבים ולא להטיל את המס על פעילות ההמשך. לאור כך, הוועדה ממליצה על מספר צעדים אשר יבטיחו כי רווחים הנובעים מהמשאב לא יועברו הלאה לתעשיית ההמשך והציבור יוכל ליהנות מרווחים אלו. הוועדה מצאה כי במשאב הברום ישנו קושי לערוך הפרדה בין פעילות ההפקה לפעילות ההמשך, ותיתן את דעתה בנושא זה עד הדוח הסופי.
לפי הערכות, כבר בשבועות הקרובים, יציג האוצר מודל מיסוי לברום ומוצריו. בתוך כך, מחר צפוי צוות הבוררים שבראשות השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן שדן במחלוקת שבין המדינה לבין כיל בעניין תשלום של תמלוגים על מוצרי המשך, למסור את הכרעתו (ראו ידיעה נפרדת).
הקמת גוף מתכלל לגביית תמלוגים: כדי לשפר את הליך הגבייה והבקרה, ממליצה הוועדה לבחון העברת הסמכות לגביית תמלוגים לגוף אחד אשר יתמחה בעניין. הוועדה תבחן עד לפרסום הדוח הסופי את היתרונות והחסרונות הנובעים מהקמת גוף שכזה.
בחינת התמלוג על חומרי חציבה: למרות שהוועדה מצאה כי קיימים רווחי יתר בפעילות הפקת חומרי החציבה בישראל, חברי הוועדה סבורים כי עד שלא תושלם עבודתה של ועדת בלינקוב לבחינת הקצאת הזכויות לכריית חומרי חציבה ומבנה השוק בענף, ולא יוגש דוח המכמת את העלות הסביבתית של פעילות החציבה - לא ניתן לגבש המלצה בנוגע לגובה למבנה המיסוי הרצוי.
עיקרי המלצות ועדת ששינסקי 2
הטלת מס משאבי טבע בשיעור של 42% שיניב לקופת המדינה כחצי מיליארד שקל בשנה
הטלת תמלוגים אחידים של 5% בעד כל המחצבים
מס משאבי טבע ייגבה על בסיס שנתי
בסיס המס יהיה הרווח התפעולי של החברה, בהתאם לדוחות רווח והפסד חשבונאיים והוא יבטיח תשואה של 11% על נכסיה של החברה
בשנים שבהן החברה לא תגיע לסף המס, ייגרר ה"הפסד" לצרכי מס רווחי יתר משנה לשנה ויהווה מס מגן בשנת המס העוקבת
הקמת גוף אחד לגביית תמלוגים
בחינת התמלוג על חומרי חציבה אחרי המלצות ועדת בלינקוב
אין שינוי במיסוי על מים מינרליים