פול קרוגמן, הכלכלן זוכה פרס נובל, כתב לאחרונה כי השכר שגובים מנהלי קרנות הגידור הבכירים, שהיקפו נאמד לעיתים בכמה מיליארדרי דולרים בשנה, מוכיח שהחינוך משחק תפקיד משני בכל הנוגע לגידול בפערים הכלכליים בעולם. מחקר חדש שולל טענה זו וגורס כי העשירים מצליחים להגדיל את הונם משום שהם פשוט חכמים יותר.
העשירים נהיים עשירים, טען קרוגמן, בגלל המערכת הפיננסית ומשקיעים מצליחים להרוויח כסף באמצעות כסף שכבר יש ברשותם. "האי שוויון המודרני כלל אינו קשור לתארים, אלא לאוליגרכים", הוא כתב.
מחקר חדש מציע זווית ראייה שונה. ג'ונתן ויי, מדען חוקר מאוניברסיטת דיוק ושותף בתוכנית זיהוי כשרונות באוניברסיטה, בחן מיליארדרים בעולם ואת האליטה העולמית. הוא מצא כי מיליארדרים, כקבוצה, מאוד משכילים ויש להם יכולות קוגנטיביות גדולות. בערך כשליש מהמיליארדרים בעולם למדו בבתי הספר ובאוניברסיטאות הטובות בעולם. כמו כן, המיליארדרים בעלי העושר הגדול יותר, קרוב לוודאי למדו במכללה נחשבת יותר.
לפי המחקר, שווי ההון המממוצע נטו של המיליארדרים שלמדו במוסד יוקרתי היה משמעותית גבוה יותר מאלו שלא למדו במוסד כזה, כך עולה מהמחקר.
ויי מצא בנוסף כי לפחות 50% מהאליטה הגלובלית שהוזמנה להשתתף בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שווייץ, למדו במכללות נחשבות. מספר רב של מיליארדרים ומשתתפי דאבוס היו בוגרי מדע, טכנולוגיה, הנדסה או מתמטיקה, הידועים כמקצועות הריאליים ביותר.
אוניברסיטת הארוורד, כך המחקר הציע, היא מכונת לייצור מיליארדרים. בין המיליארדרים של ארה"ב, יותר מ-1 מתוך 10 למדו בהארוורד כאשר ברמה העולמית 1 מתוך 20 מיליארדרים למדו במוסד היוקרתי.