תשלום שכר-טרחה לעורך דין ישראלי על-ידי הלקוח עבור שירותים משפטיים שמעניק עורך הדין בארץ יכול להיעשות באמצעות המטבע הדיגיטלי ביטקוין (BITCOIN) - כך קבעה לאחרונה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב והמרכז.
ההחלטה התקבלה בעקבות פנייה של עו"ד פז יצחקי-וינברגר, שלקוח בינלאומי שהוא מייצג בארץ ביקש לשלם לו את שכר-הטרחה באמצעות העברת ביטקוין, שהוא מטבע בינלאומי (מטבע דיגיטלי מבוזר).
עו"ד יצחקי-וינברגר ביקש את רשותה של ועדת האתיקה לגבות שכר-טרחה באמצעות הביטקוין, כדי לוודא מראש כי הדבר מותר, לאור כללי האתיקה של הלשכה הקובעים כי "לא יקבל עורך דין שכר-טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף".
"אני מתכנן להשתמש ביישום בשם BITPAY - שירות של חברה בינלאומית הגובה מהלקוח את התשלום בביטקוין, בדומה לחברת סליקת כרטיסי אשראי, ומעבירה את שכר-הטרחה לחשבון הבנק של המשרד בתאגיד בנקאי ישירות, תוך המרה למטבע רגיל (בדרך-כלל דולר ארה"ב)", כתב עו"ד יצחקי-וינברגר בפנייתו ללשכה.
עורך הדין הבהיר כי "אני אישית סבור כי לא צריכה להיות כל בעיה, היות והמדובר בדרך תשלום אלטרנטיבית מקובלת ופופולרית בעולם כולו, אך למען הזהירות אני פונה מראש בשאילתא זו".
"אין מניעה"
"אין מניעה לגבות תשלום בגין שירות משפטי באמצעות ביטקוין", השיבה בשבוע שעבר עו"ד מיכל קרסוצקי-יחזקאל, רכזת ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב והמרכז, לעו"ד יצחקי-וינברגר.
לדבריה, "מטרתה של חוות-הדעת היא לסייע לעורכי דין להימנע מביצוע פעולות עתידיות, אשר עלולות להוות עבירה אתית, ואין בה כדי להכשיר פעולות שנעשו בעבר".
עם זאת, ועדת האתיקה הבהירה ליצחקי-וינברגר כי אם תתבררנה עובדות נוספות, חוות-הדעת יכולה להשתנות בעתיד.
ביטקוין הינו מטבע דיגיטלי שהומצא ב-2009 בידי קבוצת מתכנתים אנונימיים, תחת השם "סאטושי נאקאמוטו", ויצא לשוק הגלובלי בשנת 2010. ביטקוין הינו מטבע מבוזר, שאינו שייך לאף יישות מרכזית, כגון מדינה, בנק מרכזי, חברה, אדם או גוף כלשהו. הוא משיג זאת על-ידי שיתוף המידע לגבי היסטוריית תעבורת העסקאות אצל כל מי שמשתמש במטבע זה. על אף חשיפת כל העסקאות לכלל המשתמשים, לא ניתן לקשר בין פרטי העסקה לבין משתמש כלשהו, וכך נשמרת האנונימיות של משתתפי העסקה. \