גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וול סטריט על קוצים

אחרי איסוף, מגיע פיזור. למי נפזר סחורה שכולם בשוק ספקנים?

ביום רביעי התבטאות מינורית, מצידו של אחד ממנהלי קרנות הגידור הידועים בעולם (David Tepper מקרן Appaloosa) הצליחה להפיל את המדד במספר נקודות נכבד למדי. זו היתה הערה תמימה על ההיגיון שבצמצום פוזיציות לונג במניות.

אין ספק, הפעילים בוול-סטריט, על קוצים של ממש.

תקופה ארוכה, הערה כזו לא היתה מקבלת התייחסות מיוחדת. וזאת כל עוד השחקנים הקובעים היו במצב שהם היו רגילים אליו, דהיינו במצב של פסיכולוגיה חיובית מוחלטת. צמצום הנזילות מצד הפד', רקע טכני מחמיר, והבנה שאנו יותר קרובים לשיא, מאשר לתחתית, כל אלו עושים, כנראה, את ההבדל בהתייחסות לדברים.

האמונים על מחזוריות שוק ההון יודעים דבר חשוב: אחרי שלב האיסוף, וההשתתפות, בא תמיד, אבל תמיד, שלב הפיזור. בשלב אחרון זה, המוסדיים, והמתוחכמים, אשר היו החלק הארי של קוני התנועה בשני השלבים הקודמים, משחררים את הסחורה לפחות מתוחכמים, או במילים אחרות לציבור הרחב, ולמנהלי הכספים הפחות גדולים. הרי, צריך לממש מתישהו את הרווח על הנייר, ולהפכו לרווח אמיתי.

הבעיה היא, שהפעם, רוב העלייה נבעה מהנזילות הגדולה מבית מדרשם של הבנקים המרכזיים, כאשר "הציבור" עדיין מאוד ספקן, ואיננו משתתף. אין כל כך למי לפזר את הסחורה, וכך אנו רואים את מתיחת הגומי עוד ועוד, בתקווה, שבסופו של דבר, הוא יתפתה. כל זאת, כאשר מתגברים סימנים לא מעטים של חולשה.

בסקירה זו, אני רוצה להצביע על כמה מן הסימנים האלו. תחילה, הבה נעיף מבט על גרף שבועי, המצביע על כמות המניות בבורסת ניו-יורק, הנמצאות מעל הממוצע הנע 200 יום שלהן. יש לציין שהממוצע הנע הזה קובע, עבור רבים, את הטווח הארוך של הנכסים הפיננסיים:

משה שלום מניות מעל 200 20-05

בתמונה שלפנינו שני אספקטים מעוררי עניין:

תחילה, כאיש מגמה, אינני יכול שלא לציין את העובדה שהשיאים, שאליהם מגיע הקו הזה, פעם אחר פעם, הולכים ונהיים נמוכים עם הזמן, וזאת מאז החזרה הגדולה מן התחתית של 2009. בשבועות הראשונים יכולנו להבחין בקו סביב אזור ה-90, ב-2011 זה כבר היה סביב ה-80, והנה, בתקופה האחרונה, הקו נע ונד בין רמות ה-75 ל-65. עובדה זו, כשלעצמה, מהווה סימן מדאיג לטווח הארוך מאוד.

שנית, וביותר מיידי של הדברים, אציין את התקופה הארוכה יחסית של הדשדוש בין 65 ו-75. שנה שלמה! ומה יצא מאותו דשדוש? נפילה חופשית לכיוון אזור ה-50. בגדול, זה אומר לנו שכמות מניות נכבדת, נופלת, כל שבוע, מתחת לממוצע המציין את המגמה החשובה ביותר, למרות שהמדדים אינם ממש מראים זאת.

עוד כלי זמין לניתוח רוחב החיוב בשוק, ניתן למצוא בקו ה-Advance-Decline Line עבור בורסת הנסד"ק:

משה שלום נסדק 20-05

בורסה אלקטרונית זו מכילה את המניות הספקולטיביות יותר, וביניהן אלו של טכנולוגית התקשורת, האינטרנט, והרשתות החברתיות, בנוסף לאלו של הביו-טכנולוגיה. כאן המהפך בולט, ומרשים הרבה יותר מן העקומה הקודמת.

מאז תחילת מרץ השנה, אנו רואים ממש קריסה של אותה אינדיקציה, דבר המצביע על כמות גדולה של מניות יורדות, לעומת העולות, וזאת בצורה די קיצונית.

למה זה חשוב? כי החלק הספקולטיבי הוא בין הראשונים ההופכים כיוון. הבסיס לכך היא העובדה שהמשקיעים מעבירים את הונם ממנו, לכיוון מניות סולידיות יותר, ככל שהם תופסים את המצב כסכנה מתגברת.

לבסוף, ברצוני להביא בפניכם כמה נקודות למחשבה מן הגרף השבועי של מדד המניות S&P500 עצמו:

משה שלום סנופי 20-05

אני חייב לומר שמספיק מבט מהיר, ולא כל כך אנליטי, על מנת לקבל פחד גבהים מן המצב של המדד הזה. הקצב המהמם של העלייה האחרונה, היה קלאסי וממושך מאין כמותם. נכון שהיה מדובר בכניסה של כ-200 מיליארד דולר חדשים, כל חודש, למערכת הפיננסית (85 של הפד, ועוד 115 של הבנקים האחרים בעולם...), אבל בכל זאת...

ובנוסף להתפעלות הראשונית הזו, כמה נקודות ספציפיות:

כמות הנקודות שהושגה, בחלק הראשון של כל מערך העליות, הסתכם ב-550 נקודות מדד. בחלק השני, 350. וברגל האחרונה, עד עתה, סה"כ 800 נקודות מדד (!!). זאת, כאשר מאז 1340, הרמה שבה החלה השלב המהמם יותר של העליות, ראינו, שוב, את המספר 550 (2 סגול והמלבנים הירוקים).

באותו חלק אחרון, המגמה מושלמת מבחינת השיאים ושפלים, וזאת במיוחד מאז 1560, אבל שימו לב שהתנועה היפה הזו נמצאת במסגרת יתד רחבה מאוד (תבנית שבדרך כלל נפרצת מטה - 1 סגול).

כמו כן, ניתן לראות בבירור, שכמעט מתחילת השנה, המחיר נמצא בסטייה שלילית עם אינדיקאטור המומנטום, כפי שהקו הסגול, ו-3 סגול, מראים.

האמון המוחלט בכוחו של ה-Federal Reserve להיות גיבוי אמין לשוק המניות, הן בתקופתו של בן ברננקי, והן בזו הנוכחית של ג"נט יילן, אותו אמון, הצליח להעלות את השוק הזה מ-666 ל-1900 (!). אז עכשיו נשאלת השאלה הקריטית הבאה: האם כל מה שציינתי עד כה מראה שלפנינו הכנה לירידות חדות, או לפחות לתיקון מטה משמעותי, למרות שאותו גיבוי ממשיך להיות מוצהר בפי כל קובע מדיניות?

הסבירות, וההיגיון, אומרים שכן, אבל כפי שכתבתי במקום אחר: מי שלא יפעל שיטתית, אלא רק על פי הניחוש והנבואה, יוכל להימצא סובל עוד כמה שיאים חדשים, לפני אותו מהפך. דרך אגב, לעזרת חלק מן הקוראים הקבועים, הצגתי כאן את רמות התמיכה, אשר היו השפלים של אותה מגמה.

לסיכום, רק שילוב שבירת הגבול התחתון של היתד העולה, עם רמת התמיכה סביב 1810, וזאת עם חדירה מתחת לממוצע הנע 40 שבועות (המהווה את אחיו התאום של הממוצע 200 יום, כאן בחום), רק שילוב כזה צריך לשמש אותנו כאישור סביר והגיוני לתחילתה של תקופה שלילית.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

עוד כתבות

יובל באר אבן, מגדל / צילום: גל חרמוני

בכיר ממגדל: "ת"א תמשיך להוביל, מניות תקשורת ונדל"ן מניב יעלו, והשקל יתחזק"

יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים בחברת הביטוח מגדל, מעריך כי התמחור של הבורסה המקומית "נדיב - אבל ביחס לשאר העולם הוא בסדר" ● לדבריו, למרות העליות החדות בשנים האחרונות, "נדיר שיש מפולת בגלל תמחור גבוה" ● ומדוע הוא ממליץ דווקא על מניות שכבר קפצו?

סניף של רשת הסטוק / צילום: סטודיו הסטוק

התחרות מחריפה: רשת הסטוק פותחת 6 סניפים בהשקעה של 12 מיליון שקל

רשת הסטוק תפתח שישה סניפים חדשים במחצית הראשונה של השנה ובסך-הכול תמנה 54 סניפים ● הרשת פועלת במודל של One Stop Shop ומציעה מגוון גדול של קטגוריות ומוצרים לתחום הבית ● מהלך ההתרחבות בא על רקע הפופולריות הגואה של רשתות הסטוק בישראל

חוות השרתים באלבניה / הדמיה: APPA Architects

חוות שרתים לצורכי AI ב־100 מיליון אירו: הברית עם אלבניה מתהדקת

חברת ADC הישראלית תקים את החווה הראשונה עבור ממשלת אלבניה, שתתבסס על מעבדי אנבידיה ועל חשמל ירוק ● המיזם נהנה ממימון אירופי ומהיתרים מהירים בצל הידוק היחסים ● ראש ממשלת אלבניה אדי רמה הפך לאחד מתומכיה הבולטים של ישראל באירופה מאז פרוץ המלחמה

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד / צילום: יח''צ משה אלדן

ראש העיר לוד לא אהב את הסרטון הסאטירי, עכשיו הוא מאיים לתבוע

יוצר התוכן דן פונדק פרסם סרטון סאטירי בו הוא מגיע ללוד ומתאר באופן הומוריסטי את "פינות הנופש" בעיר ● בתגובה, ראש עיריית לוד יאיר רביבו שלח לפונדק מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בטענה כי הציג את לוד "באופן חד-צדדי, פוגעני ומעוות" וגרם לה נזק תדמיתי ● מה הסיכויים של תביעה כזו להתקבל?

פינוי בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

כשהיזם מבקש לפתוח את החוזה מחדש: על מה אסור לוותר ובמה ניתן להתפשר

שחיקה ברווחיות פרויקטים של התחדשות עירונית דוחפת יזמים לדרוש קיצוצים בתמורות שהובטחו לדיירים במעמד חתימת החוזה ● הדיירים נדרשים לבחור בין פשרות ו"הצלת" הפרויקט לבין קיפאון של שנים בהמתנה להשלמת המלאכה ● גלובס עושה סדר

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

נקמה במיליון שקל: המספרים מאחורי "את מי אתה סוחט היום"

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

מכוניות חדשות בנמל אשדוד. הלהיט הנוכחי בשוק הישראלי הוא רכבי ה-PHEV / צילום: תמר מצפי

שנת הפלאג-אין הייבריד? הטרנד החם ברכב לא מתאים לכולם

הלהיט הנוכחי בשוק הישראלי הוא רכבי הפלאג-אין הייבריד (PHEV), שעשויים כבר השנה לתפוס כשליש מכלל המכירות ● אבל קיימים לא מעט סימני שאלה לגבי עלויות התחזוקה בטווח הארוך, שמירת הערך והיכולת שלהם לחסוך דלק בתנאי השימוש הישראליים הנפוצים

דיוויד גוקלר, מנכ''ל סנדיסק / צילום: ap, Don Feria

השלימה זינוק של 1,500% בשנה: הכוכבת של ה־S&P 500 לא עוצרת

על רקע ההתלהבות מ־AI והביקוש הגובר לשבבי זיכרון שהיא מייצרת, מניית סנדיסק זינקה לשווי שיא, לאחר עלייה של 143% בינואר ● אנליסט ג'פריס: "הסייקל בתחום הוא מדהים, ולא רואים לו סוף כרגע" ● בין הנהנים מהזינוק: מאות עובדי החברה בישראל

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה עשה היסטוריה כאשר נבחר למשחק האולסטאר היוקרתי של ה-NBA, אך השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, ששובר כל תקרת זכוכית אפשרית

עידן מועלם / צילום: תמר מצפי

נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי עידן מועלם למ"מ מנכ"ל רמ"י

מינויו של מועלם אושר לאחר שראש הממשלה ושר השיכון לא רצו למנות לתפקיד בכירים ברמ"י ● המינוי יהיה במשרה חלקית וללא שכר לתקופה של 3 חודשים, אך לא מן הנמנע שיוארך

מנכ''ל מִנהל התכנון רפי אלמליח ויו''ר מטה התכנון הרב נתן אלנתן / צילום: רז רוגובסקי

מינהל התכנון: "רווחיות עודפת של יזמים אינה עילה לצמצום נפח הבנייה"

בעקבות עדכון התקן השמאי שהגדיר רווח מזערי לפרויקטים של פינוי־בינוי, מדגישים גופי התכנון כי מבחן הרווח הוא רק "שלב מסייע", אחרי פרמטרים כמו "צפיפות ראויה, איכות עירונית ועוד"

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

מושגים לאזרחות מיודעת. היטל השבחה / צילום: Shutterstock

היטל השבחה ומס שבח: מה ההבדלים ביניהם?

לאחרונה ביהמ"ש העליון פרסם מספר פסיקות הנוגעות להיטל השבחה ● באילו מקרים יש לשלם אותו, וכמה כסף הוא מכניס לרשויות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מפעל רב בריח באשקלון / צילום: יח''צ

תמורת 97 מיליון שקל: רב בריח מוכרת 30% מהמפעל באשקלון למגדל

רב בריח מוכרת את חלקה בקרקע המפעל למגדל בעסקת מכירה וחכירה בחזרה ● לאחר הרכישה, מגדל תחזיק לאחר הרכישה בבעלות המלאה במתחם, ורב בריח תשכור אותו ממנה לתקופה של כ-25 שנה

אתר BUYME / צילום: צילום מסך

מסע הקניות של הפניקס נמשך: במו"מ לרכישת BUYME לפי שווי של 1 מיליארד שקל

חברת-האם של הפניקס צפויה לרכוש את השליטה בחברת השוברים הדיגיטליים BUYME מידי המשפחות שחר וקז, בעלות השליטה בקבוצת מאיר ● עפ"י ההערכות, העסקה תבוצע באמצעות חברת ההחזקות ולא דרך חברת הביטוח, שכן זו מחזיקה במניות של קבוצת מאיר

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

ב-17 מיליון שקל: יוחננוף רוכשת 30% מקרקע ליד בנימינה להקמת מרכז מסחרי

לגלובס נודע כי יוחננוף תקים על הקרקע מרכז מסחרי חדש שיכלול סניף של הרשת ● הרכישה מתבצעת מידי חברת הנדל"ן שי חי ● המרכז המסחרי, שייפתח ב-2029, צפוי להתחרות בקניון "מול זכרון" הסמוך

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

הסכסוך בבנק הפועלים מסלים: הוועד טוען כי ההנהלה כופה עליו "מכסות" לסימון עובדים

הוועד פנה עם ההסתדרות באופן תקדימי לבית הדין האזורי לענייני עבודה, נגד הנהלת הבנק ● בוועד טוענים כי המנהלים נדרשים לסמן 5% מהעובדים בתור כאלה שנדרשים לשיפור, זאת כחלק משיחות המשוב התקופתיות המתבצעות הבנק

פרויקט רוח של זפירוס בפולין / צילום: מצגת החברה

איתות שמניות האנרגיה הגיעו לשיא? הקרן שנפרדת מהשקעותיה ברווח גדול

בשבועות האחרונים חתמה קרן תש"י על עסקאות למכירת החזקותיה במפעילת תחנות הכוח דליה ובחברת האנרגיה המתחדשת זפירוס ● הקרן של ירון קסטנבאום, הראל ועו"ד יהודה רווה גייסה עד היום מיליארדי שקלים מגופים מוסדיים ומניבה תשואה שנתית המוערכת בכ-15%

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

דיווח: אורקל מתכננת לפטר עד 30 אלף עובדים

סיבוב קיצוצים זה, הנחשב לגדול בכל הזמנים, מגיע לאחר שהחברה, שמעסיקה כיום 162 אלף איש, פיטרה בסוף השנה החולפת 10,000 עובדים נוספים כחלק מתוכנית ארגון מחדש, אשר נועדה לחסוך לה הוצאות שנתיות של 1.6 מיליארד דולר

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הייעוץ המשפטי ממליץ לפצל כשני שלישים מחוק ההסדרים; מה יישאר בחוץ?

רפורמת החלב, הבנקים הקטנים ומס הקרקעות – בחוץ: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ממליצה להוציא מהמסלול המהיר של חקיקת התקציב כשני שלישים מסעיפי חוק ההסדרים ולקדם אותם בחקיקה רגילה ● באוצר מודאגים מהיקף הפיצולים ומלינים על כך שלא מאפשרים להם לקדם רפורמות מבניות – לא בהסדרים ולא מחוצה להם