תקציב המדינה לשנת 2015 מצריך התאמות בסך 18 מיליארד שקל - כך עולה מהסקירה הפיסקאלית התקופתית שפרסם היום (ב') בנק ישראל. "התאמות" הן שם קוד להעלאות מסים ולקיצוצים בתקציב.
בבנק ישראל מסבירים כי הנחות היסוד הטמונות בתקציב 2013 ו-2014 (תקציב דו-שנתי) לגבי האינפלציה היו מוטות כלפי מעלה, כאשר האינפלציה בפועל הייתה נמוכה מהתחזיות. לפיכך, האוצר צריך להחליט במסגרת תקציב 2015 האם לעדכן מחירים - דבר שיקטין את הגידול הריאלי בצד ההוצאה ויחייב קיצוצים עמוקים יותר, או שמא לדחות את התאמת המחירים - דבר שיאפשר גידול משמועתי יותר בתקציב, קיצוצים פחות כבדים, אך בד בבד, העלאות מסים חריפות יותר. לפיכך, גובהה של תקרת ההוצאות לשנת 2015 - יותר מ-4.5 מיליארד שקל - יושפע במידה ניכרת מההחלטה לגבי ביצוע התאמת מחירים.
לפי התרחיש הראשון, התאמת מחירים תקטין את הגידול המותר בתקציב לכ-3.3 מיליארד שקל בלבד, דבר שיחייב קיצוצים של 12 מיליארד שקל. לפיכך, הצורך בהעלאת מסים יגיע ל-6 מיליארד שקל בלבד. מנגד, החלטה על אי התאמת מחירים תאפשר גידול של 8 מיליארד שקל בתקציב, צורך בקיצוצים פחותים יותר בסך 7 מיליארד שקל, ולפיכך, הגדלת הכנסות המדינה הכוללת העלאת מסים בסך 11 מיליארד שקל.
לא לשבור את כלל הגירעון
ל"גלובס" נודע, כי בכירי בנק ישראל, לרבות הנגידה קרנית פלוג, מעדיפים להקטין את הקיצוצים על חשבון העלאת מסים גדולה יותר, שכן ההוצאה האזרחית בישראל נמוכה משמעותית מזו של מדינות ה-OECD.
בבנק ישראל מיהרו "לסנדל" את הממשלה ואת האוצר וממליצים שלא לשבור שוב את כלל הגירעון, קרי, לא להגדיל את יעד הגירעון העומד ב-2015 על 2.5% תמ''ג - כפי שממשלות ישראל נוהגות לשנות כבר 20 שנה כדי להימנע מקיצוצים עמוקים או העלאות מסים חדות. "יש חשיבות רבה להמשך הפחתת הגירעון בהתאם למתווה הקבוע בחוק, שכן בהתחשב במיקומו של המשק במחזור העסקים, רמת הגירעון הנוכחית עדיין גבוהה בהשוואה בינלאומית ואינה מאפשרת ירידה מתמשכת של יחס החוב לתוצר", נכתב בסקירה.
בנק ישראל שוב מתייחס לפערים העצומים בין ההתחייבויות (הטייס האוטומטי) לבין מסגרת ההוצאה - פערים שזינקו מאז שבנימין נתניהו עלה לשלטון ושם מסבירים כי "חלק מהפער נגרם עקב... היעדר מעקב שיטתי... כדי למנוע חזרה על התהליך שהוביל לבעיה הנוכחית חשוב שהממשלה תאמץ בהקדם מערכת שתעקוב אחרי התחייבויותיה להוצאות לשנים הקרובות ותחייב התייחסות מיידית להתפתחות של חריגות מתקרת ההוצאות לשנים הבאות".
