כמה האזנות סתר הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לקיים בשנים האחרונות בנימוקים ביטחוניים? התשובה לשאלה זו תישאר חסויה, לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים החליט אתמול (ב') לדחות את העתירה המינהלית שהגישה האגודה לזכויות האזרח, בדרישה לחשוף על-פי חוק חופש המידע את הנתונים בדבר האזנות הסתר הביטחוניות שקיימו גופי הביטחון בהוראת ראש הממשלה.
השופט משה סובל נימק את החלטתו, באופן שנוי במחלוקת, בכך שהמידע המבוקש מצוי בידי השב"כ, ולפיכך נכנס לגדר החריג בחוק חופש המידע המאפשר לרשויות המדינה להותירו חסוי. באגודה לזכויות האזרח הודיעו כי יערערו על הפסיקה לבית המשפט העליון.
חוק האזנות סתר מקנה לראש הממשלה או לשר הביטחון סמכות להתיר האזנות סתר למטרות של ביטחון המדינה. הבקשות להאזנות סתר כאלה צריכות להיות מוגשות בכתב על-ידי ראש אמ"ן או ראש השב"כ.
האגודה לזכויות האזרח פנתה לממונה על חופש המידע במשרד הביטחון כדי לקבל נתונים בדבר היקף האזנות הסתר שאושרו על-ידי שר הביטחון ב-5 השנים האחרונות, תוך חלוקה לשנים ומספר ההיתרים שניתנו להאזין לאזרחי ישראל ולתושבים זרים.
הממונה הודיע כי ב-5 השנים הללו שר הביטחון לא עשה שימוש בסמכות זו ולו פעם אחת. ואולם משרד ראש הממשלה סירב לספק מידע בנושא, באשר לאישורים שניתנו על-ידי ראש הממשלה.
אחרי הגשת העתירה המינהלית, הודיע משרד ראש הממשלה לבית המשפט כי אף שראש הממשלה הוא שמקבל את ההחלטה אם להתיר את האזנות הסתר, החומר הנוגע לבקשות ולהאזנות איננו נשמר במשרד זה, אלא בשב"כ.
לפיכך, נטען יש לדחות את העתירה על הסף, שכן אחד החריגים לחוק חופש המידע קובע כי הוראותיו אינן חלות על גופי הביטחון ועל "מידע שנוצר, נאסף או מוחזק בידיהם".
עוד התברר כי משרד ראש הממשלה אף אינו שומר ברשותו את המעקב המספרי אחר היקף ההיתרים שנתן ראש הממשלה להאזנות סתר, וגם מידע זה נשמר בידי השב"כ.
לטענת עו"ד לילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח, המידע בדבר מספר האזנות הסתר - להבדיל מהמידע על אודות יעדי ההאזנות או תוכן ההאזנות - איננו נכנס בגדר החריג לחוק חופש המידע, ולכן חלה חובה לגלותו. זאת מאחר שהסמכות נמסרה לראש הממשלה עצמו, ולא לגורם כלשהו בשב"כ או במזכירות הצבאית במשרד ראש הממשלה.
"חובת התיעוד מוטלת על כל רשות מינהלית סבירה, לא כל שכן כאשר מדובר בתיעוד החלטה מהותית ביותר כמו מתן היתר להאזנת סתר", טענה האגודה. "הימנעות ממילוי חובת התיעוד אינה יכולה לבסס טענת הגנה מצד הרשות כנגד מסירת מידע על-פי חוק חופש המידע".
אלא שהשופט סובל קיבל את עמדת משרד ראש הממשלה, וקבע כי מאחר שהמידע בדבר מספר ההאזנות מוחזק על-ידי השב"כ, חוק חופש המידע מאפשר להותירו חסוי.
"אין מחלוקת כי המידע אותו מבקשת העותרת לקבל - מספר היתרי האזנות הסתר הביטחוניות שניתנו - מוחזק אך ורק בידי שירות הביטחון הכללי", כתב סובל. "החומר הנוגע להיתרי האזנות הסתר הביטחוניות נשמר מלכתחילה בשב"כ, שם (ולא במשרד ראש הממשלה) מתבצעת גם ספירת ההיתרים שניתנו".
מהאגודה לזכויות האזרח נמסר בתגובה כי על פסק הדין יוגש ערעור לבית המשפט העליון. "לא ניתן לבל את הטענה כאילו ראש הממשלה מאשר את האזנות הסתר הביטחוניות, אך איננו יודע כמה האזנות כאלה הוא מאשר מדי שנה. לא ביקשנו לדעת למי האזינו ומדוע, כל שביקשנו הוא מידע אלמנטרי במדינה דמוקרטית - לדעת כמה אישורים להאזנות סתר נתן ראש הממשלה בשנים האחרונות, בדומה לפרסום הקבוע של מספרי האזנות הסתר הפליליות המאושרות על-ידי שופטים". (עת"מ 10591/09/13).