סוף למאסרים אזרחיים בשל חובות כספיים: מליאת הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה שנייה ושלישית את הצעתה של שרת המשפטים, ציפי לבני, ולפיה תבוטל האפשרות לשלוח אדם למאסר בשל חוב העומד נגדו בהוצאה לפועל.
את היוזמה החקיקתית לביטול מאסר חייבים העלתה ח"כ מרב מיכאלי (העבודה), שהצעת החוק הפרטית שהגישה הניעה את משרד המשפטים, וגם שרת המשפטים לבני נרתמה לקדמה.
הרציונל לחקיקה החדשה - החשש כי עלולים להיאסר מעוטי יכולת, בשל הקושי להפריד בין מי שמשתמטים מתשלום חובותיהם במכוון לבין אלה שאינם מסוגלים לעמוד בכך כלכלית, וכן מחשש שאיום במאסר עשוי לדרדר את החייבים להשגת כספים דרך השוק האפור, ובכך לדרדר אף יותר את מצבם הכלכלי.
לדעת לבני, הטלת מאסר בטעות או גלגול חובות לגורמים אחרים ומסוכנים יותר אינם מחיר מוצדק לשלם ביחס לתועלת שתצמח ממאסרם של בעלי חוב, ומשכך היא הציעה לבטל לחלוטין את אפשרות המאסר כלפי חייבים, שאינם חייבים במזונות.
יצוין כי רשות האכיפה והגבייה התנגדה לביטול המאסרים במסגרת כלי גביית החובות. בשבוע שעבר, לאחר דיון בהצעת החוק בוועדת החוקה של הכנסת, אמר מנהל רשות האכיפה, דוד מיוני, כי "הרשות, האמונה על מערכת ההוצאה לפועל, מחויבת לאיזון מתמיד בין זכויות הזוכים לבין זכויות החייבים. כעת, משהוחלט לבטל את כלי המאסרים ככלי אכיפה בהוצאה לפועל, עמדנו על כך שיינתנו בידינו כלי אכיפה חלופיים".
ואכן, על מנת להימנע מפגיעה בזוכים, יוגדלו אמצעי הגבייה העומדים ברשותם: כך, יוכל רשם ההוצאה לפועל לרשום את שמו של חייב המשתמט מתשלום חובות במרשם מיוחד, אם החוב העומד נגדו עולה על 10,000 שקל. בנוסף, יוגדלו מקורות המידע על אודות נכסי החייב והדרכים לאתרו.
התנגדות של רשות ההוצאה לפועל
לפני כחצי שנה קיימה לבני שורת דיונים בנושא, בין היתר בהשתתפות מדיוני וכן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי), עו"ד אבי ליכט. רשות האכיפה הציגה נתונים, ולפיהם חרף הקפאת היכולת לעשות שימוש במאסרים ככלי לגביית חובות בשנים האחרונות, קיימת עלייה עקבית בשיעור הגבייה במערכת ההוצאה לפועל. ב-2009 נכנס תיקון לחוק ההוצאה לפועל, שצימצם מאוד את האפשרות להוציא פקודת מאסר נגד חייבים שיש להם חובות שאינם כספי מזונות.
"אין טעם לדרדר אדם אל מעבר לפי התהום", מסרה שרת המשפטים. "נכון, אין ספק שחובות מוכרחים להחזיר, אבל אם המחיר הוא פגיעה נוספת, אזי המטרה האמיתית לא מושגת, ובמקום למחוק את החובות ולהתקדם הלאה, מוצא עצמו החייב במעגל אימים כלכלי".
לדבריה, "היות ותקופת הפיילוט הראתה כי יכולת הגבייה של ההוצאה לפועל לא נפגעה כתוצאה מביטול אפשרות המאסר - להיפך - ולצד הענקת הכלים המוגברים לאכיפה ולענישה קשה של מי שמתחמקים מתשלום ללא הצדקה, נמצאה הדרך לגבות חובות באופן ההומני והנכון ביותר".
ברשות האכיפה עומדים בתקיפות על יעילות הכלי של הטלת מאסר, במקרים שבהם שום סנקציה אחרת אינה מרתיעה חייבים מלפרוע את חובם. "אמנם, ניתנו בחקיקה כלים אלטרנטיביים מלבד מאסרים, וההליכים הבולטים ביותר הם ההגבלות והאפשרות לקבל מידע על החייב", נכתב בנייר עמדה של רשות האכיפה שהוגש ללבני במהלך הדיונים, "אולם עמדתה המקצועית של רשות האכיפה והגבייה היא כי אין בהליכים אלה די, כאשר מדובר באוכלוסיית חייבים 'קשה', שלמרות כל ההליכים שהופעלו עליה אינה משלמת את חובותיה. בדיקה פרטנית העלתה כי 91% מבין החייבים שהופיעו בפני הרשם וניתן להם צו חיוב בתשלומים, לא עמדו בו".