גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מעמד הביניים צריך להכיר בזה שיש לו אפס השפעה"

פרופ' מרטין גילנס חקר את הליכי קבלת ההחלטות בארה"ב, ומה שגילה הפחיד אפילו אותו: כבר כמה עשורים מי שמכתיב את המדיניות היא האליטה הכלכלית שמממנת את הקמפיינים הפוליטיים

"אאין לנו שום כוח על מקבלי ההחלטות, כמעט כלום. פעם אחר פעם אנחנו רואים שהאליטה הכלכלית היא זו שמכתיבה את הטון ושאנשיה הם אלה שאותם מבקשים נבחרי הציבור שלנו לרצות - הם אלה שעומדים מול עיניהם כשהם שוקלים החלטות כבדות משקל, לא האזרח הפשוט ולא בעלי הכנסה נמוכה או אנשי מעמד הביניים. האחרונים צריכים להכיר בזה שיש להם פחות או יותר אפס השפעה". ההצהרה הזאת אולי אינה נשמעת חדשנית או ייחודית מדי כשהיא מגיעה מכיוונם של המפגינים נגד יוקר המחיה, יושבי האוהלים ברוטשילד או המפגינים של "אוקיופיי וול סטריט" (תנועת המחאה המקבילה האמריקאית שפעלה לפני כשלוש שנים לאחר המשבר הכלכלי הגדול), אלא שהיא לא מגיעה מאף אחד מאלה.

ההצהרה החדה והמאיימת הזאת מגיעה דווקא מכיוון אחד החוקרים הפוליטיים המדוברים ביותר בארצות הברית בעת האחרונה. מרטין גילנס מאוניברסיטת פרינסטון שבניו ג'רזי השלים ופרסם באחרונה מחקר רחב-יריעה שערך עם שותפו בנג'מין פייג' מאוניברסיטת נורת'ווסטרן באילינוי. השניים, לצד צוות שלם של חוקרים, ניתחו וסקרו את הליך קבלת ההחלטות במערכת הפוליטית בארצות הברית במשך עשרים שנה, מתחילת שנות השמונים ועד שנות האלפיים. בכל החלטה שהתקבלה בשנים האלה (וכן בכמה מקרים נוספים שביקשו לבחון לפני שנות השמונים ובשנים האחרונות) הם בדקו מה הצהירו המנהיגים בעבר, מה חשבה האליטה הכלכלית, מה טענו אזרחים בעלי השפעה בוושינגטון, אילו עמדות קידמו קבוצות אינטרס שונות הפעילות בבירה האמריקאית, מה חשו האזרחים הפשוטים ומה ההחלטה שהתקבלה לבסוף. המסקנות, מתברר, הפתיעו גם אותם.

"לא הייתי מופתע מכך שיש לקבוצות אינטרס ממומנות היטב השפעה, או שיש כסף שזורם בוושינגטון, אבל לא חשבתי שהעוצמה של הממצאים תהיה כל כך חד-משמעית. לא חשבתי שאגלה שלאזרחים פשוטים פשוט אין שום השפעה משמעותית על נבחרי הציבור", אומר גילנס בחצי-חיוך ממורמר. "יותר מזה, אחרי שסיימנו לסקור את כל האירועים בין 1981 ל-2002, החלטתי לחזור לאירועים משמעותיים בשנות השישים ולבחון אותם. הייתה לי תחושה כמעט רומנטית ביחס לתקופה הזאת וזיכרונות על אנשים שהציפו את הרחובות והביעו את קולם, ומדהים היה לגלות עד כמה הטרנד הזה עיקש ויציב. גם אז, גם בשנות ה-60, מתברר שלא התחשבו יותר מדי בעמדותיהם של בני מעמד הביניים והשכבות הנמוכות".

- זה די מדכא. יש בכלל טעם להיות מעורבים פוליטית כאזרחים מהשורה אם בסופו של דבר בעלי המאה הם בעלי הדעה בכל תחום ובכל מצב?

"זה אכן מדכא. אני חושב שהמסקנה העיקרית היא שבמקום למחות על צעדים ספציפיים ועל החלטות נקודתיותצריך לרכז מאמץ ולמחות על השיטה עצמה, לשנות את מוקדי הכוח ולקדם רפורמות שישנו את הדרך שבה האליטה הכלכלית 'קונה' השפעה ישירה על קבלת החלטות.

"אנשים לא צריכים למחות נגד מנהיג כזה או אחר, אלא למחות נגד כל מה שקשור למשל למימון קמפיינים פוליטיים - אמנם הקונגרס הנוכחי לא יאשר רפורמה כזו כאן בארה"ב, אבל ברגע שהדבר יעלה על סדר היום, ותהיה קריאה ציבורית לשנות את הדרך שבה המשחק הפוליטי ממומן, תהיה אולי אפשרות לאזן את המצב הקיים ולאפשר לקול של שכבות נוספות להישמע ולהילקח בחשבון בהליך קבלת ההחלטות".

- אז בעצם "כל הפוליטיקאים אותו דבר"? כולם מעוניינים רק לרצות את התורמים שלהם ולא את ציבור הבוחרים? יש בכלל טעם להצביע בבחירות במצב כזה?

"קודם כול, כן. יש טעם להצביע כי הדרך להתמודד עם המצב הבעייתי הזה היא לא לוותר על כל זכות להשתתף במשחק הפוליטי. עם זאת, חשוב להבין עד כמה מוגבלת יכולת ההשפעה של האדם מן השורה באמצעות האקט הזה של ההצבעה. לא הייתי מרחיק לכת ואומר ש'כל הפוליטיקאים אותו דבר' או שאין כל הבדל בין מפלגות, כי גם יש הבדל בין העמדות של מי שמממנים את הקמפיינים במפלגות השונות. אין הבדלים מהותיים למשל בתחום של כלכלה - אם מדובר בהעלאת שכר המינימום או בשינויים משמעותיים במדיניות המיסוי, שזה אכן ממצא די מפתיע, אבל יש הבדלים בתחומים חברתיים כמו נישואים חד-מיניים או מדיניות ממשלתית בנושא של הפסקת הריון, נושאים שהם פחות באג'נדה של שכבת האליטה הכלכלית. שם באמת מצוי הבדל בין הפלגים הפוליטיים.

"בתחומים שיש להם נגיעה או השלכה כלכלית רחבה - גם אם יש הבדל מוכרז בין המפלגות, הדפוס עצמו של ניווט ההחלטה על פי עמדת האליטה הוא די זהה בסך הכול בין שתי המפלגות הגדולות, בעיקר משום שבסופו של דבר המבנה של המערכת הפוליטית כופה על פוליטיקאים משני עברי המתרס הפוליטי להתיישר לפי הקו שקובעים התורמים הגדולים שלהם כדי שיוכלו להמשיך ולקבל את המימון שחיוני להם כדי להמשיך ולהיבחר".

הסיקור הבעייתי של המחאה

לא במקרה, כנראה, התיאור של המערכת הפוליטית ושל ההתנהלות במרכז הכוח הפוליטי הגדול בעולם בוושינגטון שמתאר גילנס מזכיר מאוד את התסריט של הסדרה המדוברת "בית הקלפים" בכיכובו של קווין ספייסי - הסדרה אולי המדוברת ביותר בארצות הברית בעת האחרונה, שמציגה גרסה קודרת ופסימית למדי של הפוליטיקה האמריקאית, בניגוד לסדרות שקדמו לה כמו "הבית הלבן" שתיארה בעיקר פוליטיקאים חדורי מוטיבציה ואידיאולוגיה. על רקע ההתעניינות ההולכת וגוברת בקשר שבין הון ושלטון שעוררה הסדרה הזאת, התעניינות שבמידה מסוימת אחראית גם לתהודה הגדולה שקיבל המחקר האחרון, אני מבקש לברר עם גילנס מה מקומה של התקשורת בניסיון לשבור את המעגל הזדוני הזה.

"התקשורת היא מראה מצוינת לתהליכים ולמה שקורה, ויש לה תפקיד חשוב בשיקוף סדר העדיפויות הציבורי והמצב הקיים, ובהעלאת סוגיות לסדר היום, אבל יש גם הרבה סימני שאלה בקשר ליכולת של התקשורת עצמה להיות עצמאית ולשקף באופן מהימן את העמדות, הצרכים והאינטרסים של האדם הפשוט ובעיקר של מקבלי השכר הנמוך. גם המדיה, בסופו של דבר, נסמכת על האליטה השלטונית בתור המקור העיקרי של האינפורמציה, וגם היא נסמכת על האליטה הכלכלית לצורך מימון הפעילות שלה", הוא מסביר. "לכן, לא ברור כמה אנחנו יכולים להסתמך על התקשורת בטיפול בסוגיה הזאת או כמה אנחנו יכולים להאשים אותה בזה. גם היא נתונה לאותם כוחות".

ובכל זאת, יש לגילנס כמה תלונות נגד המדיה: "אני חושב שהטון שבו מסוקרות יוזמות לשינוי השיטה הוא גורם משמעותי שצריך לדון בו. אם לוקחים לדוגמה את תנועת "'occupy wall street" (תנועת מפגינים נגד יוקר המחיה והפערים החברתיים, שהקימה מאהל מחאה מול משרדי הבנקים הגדולים והבורסה האמריקנית בניו יורק בקיץ 2011 וגררה גל עולמי של הפגנות, בדומה לאלה שהתרחשו בישראל באותה התקופה - ע.ר.), מעניין לראות איך התקשורת התייחסה לזה. הסיקור של הפעילות שלהם לא היה מאוד מחמיא ולא ניסה להראות אותם כמי שמעלים סוגיה קריטית שחשובה לדמוקרטית האמריקאית או לדון באופן רציני בתביעות שלהם - עסקו הרבה יותר בשאלה איך הם נראים ואיך הם לבושים. הציגו אותם בהרבה מקרים כהומלסים תמהוניים - יש לזה אפקט על הרצינות שבה התייחסו לדרישות שלהם ולנושאים שהם ביקשו לקדם", מסביר גילנס.

לדבריו, "העצוב הוא שזו לא רק תופעה אמריקאית באמת, ואי אפשר להאשים רק את ערוצי התקשורת שלנו - בכל העולם התייחסו למחאה הזאת באופן דומה ושמו פוקוס על כמעט כל דבר חוץ מהנושא העיקרי שאותו ביקשו המפגינים להעלות לסדר היום. לתקשורת יש כוח להעלות את הנושאים האלה לסדר היום ולדון בהם בכובד הראש שלו הם רא ויים - ואני מקווה שזה אכן משהו שיקרה בעת הקרובה".

*** הראיון המלא - במהדורה המודפסת

עוד כתבות

קאר שולץ מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

"הקורונה עלולה להיות אתגר משמעותי לכל מערכות הבריאות; ייתכן שנוכל לעזור"

במסיבת עיתונאים של חברת טבע אמר המנכ"ל כי החברה לא תיפגע מהווירוס, שכן פעילותה המסחרית בסין קטנה ● שולץ התייחס גם לתוצאותיה של תוכנית ההתייעלות, לדרכי ההתמודדות עם אובדן הפטנט על הקופקסון, להשפעות פרשת האופיואידים ול"שמועות המטורפות" על מכירת החברה לאמזון

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

נתניהו: אבקש לפצות עסקים שנפגעו מהקורונה - למשל חברות התעופה

רה"מ: "יש פה אירוע של כוח חיצוני, ואנחנו חייבים כמדינה לטפל במי שנפגע מהעניין הזה, גם באזרחים שנדבקים ודורשים טיפול מיוחד וגם כמובן בעסקים" ● אתמול התייחס שר התחבורה סמוטריץ' לקשיים אליהם נקלעה אל על עם פרוץ הווירוס, וטען כי המדינה חייבת לפצותה

אריאל הרוש / צילום: שלומי יוסף

שחקני בית"ר ירושלים תבעו פיצויי פיטורים - והופנו להתאחדות לכדורגל

ביה"ד לעבודה קיבל את בקשת בית"ר ירושלים לעכב את הדיונים בתביעה שהגישו הכדורגלנים אריאל הרוש, תומר בן יוסף, אוהד סיידוף, שי חדד, רועי זיקרי וברק משה - והעביר את הסכסוך לדיון במוסדות הבוררות של ההתאחדות לכדורגל ● "להעסקת ספורט יש מאפיינים ייחודיים"

פרויקט הקמת תחנת כוח הידרו־אלקטרית על־ידי AES. הגדול ביותר בצ’ילה / צילום: IVAN ALVARADO, רויטרס

במרכז אמריקה עדיין נותר ערך בשוק האג"ח

למשקיעים שמחפשים היכן עדיין ניתן למצוא ערך בשוק האג"ח, מומלץ לשים לב לחברות במרכז אמריקה, למשל AES Gener, חברת האנרגיה הצ'יליאנית, שמשקיעה מאמץ רב להפוך לירוקה יותר ונהנית מפיזור גיאוגרפי ומינוף נמוך

עמדת הטענה של רכב  חשמלי בגרמניה /  צילום: רויטרס, Ralph Orlowski

העולם דוהר לכיוון הרכב החשמלי, אז למה ישראל מתעקשת להישאר מאחור?

רוכשי רכב חשמלי בגרמניה יקבלו בונוס מוגדל, בדרום קוריאה מקצים מאות מיליוני אירו לפריסת עמדות טעינה ובאנגליה טוענים ש"המכוניות החשמליות צריכות להיות הנורמה החדשה" ● הטרנד העולמי הזה פוסח על הרגולטור הישראלי שדווקא מכביד את המס על רכבים ירוקים

צביקה בארינבוים / צילום: ניצן חרמוני

עוד תפנית בעלילה: בארינבוים רוכש מסומוטו את פעילות הפצת האפליקציות ב-10 מיליון דולר ותשלומים עתידיים

סכום התמורה עשוי להגיע בתוך שלוש שנים עד ל-34.3 מיליון דולר ● עם השלמת העסקה יפעל דירקטוריון סומוטו להציג תוכנית אסטרטגית, הן לתחומי פעילות חדשים והן בקשר עם קופת המזומנים של החברה

השופט מגן אלטוביה / צילום: בירן בוצ'צ'ו

רשות המסים תשלם לנישום הוצאות חסרות תקדים של 290 אלף שקל

זאת לאחר שבית המשפט קבע כי הרשות ניסתה להתנער מהסכם שומה שערכה עם אותו נישום ולחייבו, שלא בצדק, במס בהיקף כ-30 מיליון שקל

משה ברקת / צילום: תמר מצפי

בודו-טרכטנברג ועבאדי-בויאנג'ו יסייעו לרשות שוק ההון לקבוע מדיניות קבועה בנוגע ל"הוצאות הישירות"

הממונה על רשות שוק ההון מינה ועדה שתבחן את ההוצאות שהגופים המוסדיים רשאים לגבות ישירות מהחיסכון לטווח ארוך של לקוחותיהם עבור תשלום לצדדים שלישיים שמסייעים בניהול ההשקעות ● הוראת השעה מסוף 2017 תהיה בתוקף עד אמצע יוני, ובמסגרתה תותר גביית התשלומים הללו

אלון מאסק / צילום: Aly Song, רויטרס

יצרניות הרכב הוותיקות שוברות את הראש: "איך להיות יותר כמו טסלה?"

בכירים בפולקסווגן, אאודי, פורשה וג'נרל מוטורס מאיצים את המאמצים להעלות על הכביש דגמים "הורגי טסלה" ● אנליסט במורגן סטנלי: "אם טסלה תוכיח שהיא רווחית, זה יבטל את אחת הסיבות הגדולות ביותר לכך שהיצרניות המסורתיות היססו 'ללכת על כל הקופה' עם המכוניות החשמליות"

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 18 בפברואר

אתמול באיכילוב: 9 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

עובדי משרד החוץ מצביעים בהונג קונג עם מסיכות / צילום: דוברות משרד החוץ

בצל הקורונה: החלה ההצבעה בנציגויות חו"ל - עם מסיכות

בסין ישנם כ-160 ישראלים בעלי זכות בחירה, אבל רק כ-20 מהם נמצאים היום במדינה ● במהלך היממה הקרובה יצביעו כ-5,200 ישראלים בעלי זכות בחירה ב-77 מדינות

מפעל יונדאי בדרום קוריאה / צילום: Kim Hong-Ji, רויטרס

השיבושים חזרו לתעשיית הרכב הקוריאנית, וזה ישפיע גם על ישראל

בשל שיבוש אספקת חלפים מסין, יונדאי וקיה ישביתו שוב למספר ימים מפעלי ייצור בדרום קוריאה, שנפתחו מחדש רק בימים האחרונים ● צפויה השפעה על מועדי האספקה לישראל של מספר דגמים

אהוד ברק / איל יצהר

אינטרקיור מגדילה כושר ייצור: תקצור צמחים ראשונים במסגרת הסכם עם חוות קנאביס במחוז חיפה

מאינטרקיור נמסר כי החווה כבר קיבלה אישור לגידול קנאביס מיחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות

מפעל ייצור בסין. / צילום   AP   ASSOCIATED PRESS

עוד לפני הקורונה: מה קרה לאישה שניסתה לחיות במשך שנה בלי מוצרים מסין?

שרה בונג'יורני כתבה לפני יותר מעשור את הספר "שנה שלמה ללא 'מייד אין צ׳יינה'"● החווייה הייתה כל-כך קשה, שהיא סירבה לכתוב ספר המשך ● מאז הדומיננטיות של הייצור הסיני רק גדלה, האם וירוס הקורונה יאט את גלגלי הכלכלה העולמית?

יגאל דמרי / צילום: איל יצהר

יגאל דמרי מצא תחליף לאפריקה ישראל: במגעים לרכישת חברת הנדל"ן אחים דוניץ ב-700-600 מיליון שקל

דוניץ המתמחה בייזום פרויקטים למגורים, נמצאת בשליטת בני משפחת דוניץ ונסחרת בשווי של 665 מיליון שקל - לאחר עלייה של 130% במניה בשנה האחרונה

חברות מוצרי החשמל מעלות מחירים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

אפקט הקורונה: חברות מוצרי החשמל מנצלות את המומנטום ומעלות מחירים

בתוך שבוע נרשם גל עליות במחירי מוצרי החשמל בקרב ארבע חברות - אלקטרה, טורנדו, ברימאג וניופאן – אשר נע בשיעור של בין 3% ל-14% במחיר לקמעונאי ● הצעד הזה מתרחש על אף שעדיין קיימת בישראל סחורה שהגיעה לארץ טרום המשבר

ביל גייטס ואלון מאסק / צילומים: HANNIBAL HANSCHKE, Olivier Chassignole/ AP

ביל גייטס רכש פורשה חשמלית, ואלון מאסק לא נשאר חייב

גייטס חשף לאחרונה כי החליט לרכוש את אחת מהמתחרות של יצרנית הרכבים החשמליים טסלה ● בתגובה, מאסק עקץ את גייטס בטוויטר

רביב צולר, מנכ"ל כיל / צילום: נטלי כהן קדוש

כיל מרחיבה את פעילות הפתרונות לחקלאים: רוכשת חברה אמריקאית בכ-30-25 מיליון דולר

חברת Growers פועלת בתחום של עיבוד וניתוח נתונים חקלאיים ● מנכ"ל כיל, רביב צולר: "שילוב הפלטפורמה הייחודית של Growers עם הידע האגרונומי הנרחב של כיל יאיץ את תהליך הפיתוח והחדירה לשוק"

בניין הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

טבע ופריגו מובילות את עליות השערים בת"א; סומוטו מזנקת 15%, אקסלנז קופצת 58%

דמרי במו"מ לרכישת דוניץ, ושתי המניות מזנקות ● אקסלנז צפויה לחתום על הסכם מיזוג עם חברה אמריקאית ● סומוטו מוכרת את פעילות הפצת האפליקציות לצביקה בארינבוים ● מזרחי טפחות נחלשת לאחר הדיווח על עזיבת המנכ"ל

מזוודת מזומנים /  צילומים: יוסי כהן, shutterstock. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השופטת איימה במאסר מיידי, והקנס שולם במזוודת מזומנים

עבריין מורשע סירב במשך שנים לשלם קנס של 850 אלף שקל שהטיל עליו בית המשפט ● מיד לאחר האיום של השופטת במאסר הוא מצא את הכסף: למחרת הגיע אחיו לסניף דואר עם מזוודה ובה 850 אלף שקל במזומן