גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה צמחו הכנסות צ'ק פוינט?

למה וול סטריט לא התלהבה מ-6% עלייה שנרשמו בהכנסות החברה

ההכנסות של צ'ק פוינט ברבעון הראשון של 2014 הסתכמו ב-342.2 מיליון דולר, לעומת הכנסות בסך 322.7 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2013.

צמיחה של 6% בהכנסות שהתגלגלה לאורך השורות הנוספות שבדוח רווח והפסד, כשבשורה התחתונה הרוויחה ענקית אבטחת המידע 153 מיליון דולר, בהשוואה ל-148 מיליון דולר ברבעון המקביל - עלייה צנועה של 3.3%.

בדוח Non GAAP, שמנטרל הוצאות שאינן משפיעות על ערך החברה (בעיקר בגין הטבות שגלומות בהקצאת אופציות למנהלים ולעובדים), דיווחה החברה על רווח של 164 מיליון דולר, לעומת 159 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2013 - עלייה של 3.1%.

וול סטריט לא ממש התלהבה מהתוצאות, ומניית החברה ירדה לאחר פרסומן. אולי זה קשור לסעיף ההכנסות הנדחות (Deferred Revenues) שבמאזן. הכנסות אלו, כפי שהוסבר כאן בטור הקודם, מבטאות בדרך כלל מצב שבו החברה מחויבת לספק שירות/מוצר ללקוח ועדיין לא סיפקה אותו.

המחויבות נובעת מתנאי העסקה מול הלקוח, כשלרוב גם החברה עצמה מוציאה חשבונית בגין העסקה. בחברות שמספקות תוכנה הסעיף הזה יחסית נפוץ, ונובע מכך שבעת מכירת התוכנה החברה המוכרת מתחייבת (במקרים רבים) לספק שדרוגים, עדכונים, תחזוקה ועוד על פני תקופה מסוימת.

מכאן, שערך המכירה בעת העסקה הראשונית כולל מרכיבים שעדיין לא נמכרו, ולכן מבחינה חשבונאית לא ניתן להכיר בהם באותה עת. למעשה, החברה צריכה לפצל את העסקאות לשניים - מרכיב שסופק בעת העסקה (התוכנה הבסיסית) ומרכיב שיסופק בעתיד - השדרוגים והתמיכה. המרכיב הראשון סופק ולכן יוכר מיד כהכנסה בדוחות הכספיים, ואילו המרכיב השני יוכר על פני זמן בהתאם למימוש השדרוגים והתמיכה על ידי הלקוח. בינתיים, עד שההכנסה תוכר, היא מוגדרת כהכנסה נדחית - מחויבות הנמצאת במאזן החברה.

צבר הזמנות חלש יותר? לא בהכרח

במאזן של צ'ק פוינט ברבעון הראשון מופיעות הכנסות נדחות בסך 573.2 מיליון דולר במסגרת התחייבויות שוטפות, כלומר סכום זה אמור להיות מוכר בטווח השנה הקרובה. חוץ מזה, ישנן הכנסות נדחות במסגרת ההתחייבויות הלא שוטפות בסך של 86.7 מיליון דולר, כלומר הכנסות שיוכרו בדוח הרווח והפסד החל מעוד שנה.

בסך הכול ההכנסות הנדחות נכון לסוף מארס 2014 מסתכמות בכ-660 מיליון דולר. בסוף הרבעון המקביל אשתקד הסתכמו ההכנסות הנדחות לשנה הקרובה (במסגרת ההתחייבויות השוטפות) ב-586.7 מיליון דולר, וההכנסות הנדחות לטווח העולה על שנה (התחייבויות לא שוטפות) הגיעו ל-84.9 מיליון דולר, ובסך הכול הכנסות נדחות של כ-672 מיליון דולר.

מכאן, שלמרות שההכנסות של החברה המשיכו לצמוח (לעומת רבעון מקביל), הרי שההכנסות הנדחות בהשוואה לאותה תקופה דווקא ירדו, בשיעור נמוך אמנם של פחות מ-2%. ככלל, הנתון הזה כאמור עלול לבטא צבר הזמנות חלש יותר לעומת תקופה קודמת, אבל ממש לא בהכרח. בפועל יש גורמים נוספים שמשפיעים על ההכנסות הנדחות ועל המגמה בסעיף זה, והעיקריים שבהם: תמהיל המוצרים שהחברה מוכרת, והחלוקה למרכיבים - בין ההכנסות בפועל למרכיב ההכנסות הנדחות.

כאשר נמכרים יותר מוצרים/תוכנות/שירותים שהמרכיב של ההכנסה העכשווית מכלל ההכנסה בגינם (סך החשבונית - הכנסות בפועל והכנסות נדחות) גדול יותר מאשר בעבר, אז מן הסתם ההכנסות בפועל יעלו לעומת ההכנסות הנדחות. אך ברגע שתמהיל המכירות משתנה (וזה קורה באופן שוטף), כשהיחס בעסקאות בין המרכיב שניתן להכירו באופן מיידי כהכנסה לבין המרכיב הנדחה, משתנה, אזי המתאם בין ההכנסות הנדחות במאזן להכנסות בפועל משתנה גם הוא.

בתיאוריה, אם תמהיל המוצרים היה קבוע, והמרכיבים של כל חשבונית היו קבועים (המרכיב באחוזים של ההכנסה בפועל לצד מרכיב ההכנסות הנדחות), ניתן היה לצפות למתאם בין ההכנסות בפועל וההכנסות הנדחות. בפועל, כאמור זה לא כך, ולצד סיבות לגיטימיות והגיוניות, חוסר מתאם עלול לבטא בעיה בעתיד או כבר בהווה, דרך גמישות חשבונאית בעת חלוקת המרכיבים של עסקת המכירה.

גמישות חשבונאית מחמיאה

זה לא המצב בצ'ק פוינט. האמינות של מנהליה לא הוטלה מעולם בספק (בטח שלא בטור זה), אבל באופן כללי בחברות עם מרכיב גדול של תוכנה ושדרוגים, ועם צורך לחלק את ההכנסות לבפועל ולנדחות, קיימת גמישות שלעיתים ניתן לנצלה לצורך הצגת דוחות כספיים משופרים.

הנה דוגמה תיאורטית: נניח שחברת תוכנה מוכרת את המוצר שלה ב-1,000 דולר, כשיחד איתו היא מספקת ארבעה שדרוגים ותמיכה על פני השנה. נניח שהנהלת החברה מעריכה שההכנסות מהתוכנה עצמה בשלב סגירת העסקה (הפקת החשבונית) הן 600 דולר, בעוד שההכנסות הנדחות המבטאות את המחויבות לשדרוגים הן 400 דולר. בכל רבעון לאחר יום העסקה, בעת מימוש השדרוג תכיר החברה ב-100 דולר, משמע תכיר ב-400 דולר בשנה הקרובה. הבעיה עם השיטה הזו אינה בבסיסה, שהוא נכון חשבונאית, אלא במדידה - זה לא טריוויאלי לקבוע שההכנסות היום הן 600 דולר וההכנסות הנדחות הן 400 דולר - זה גמיש ועשוי להשתנות על פני התקופה.

נניח שהחברה התיאורטית הזו החליטה לשנות את מרכיב ההכנסות בפועל וההכנסות הנדחות, כך ש-800 דולר יירשמו מיד ו-200 דולר יתחלקו על פני ארבעת הרבעונים הקרובים. יכול להיות שזה נעשה מסיבות אמיתיות/כלכליות, מכיוון שהחלוקה בפועל של המרכיבים השתנתה (ערכו של כל רכיב השתנה), אבל החשש הגדול הוא שהחברה עשתה את המהלך הזה בגלל שלא עמדה בתחזית ההכנסות (והרווח) לתקופה הספציפית. וכך, דרך החלוקה מחדש של החשבונית ביום העסקה, היא בעצם הצליחה להגדיל את ההכנסות שלה.

במצב כזה, היא עשויה לעמוד בתחזית שלה, אך מצד שני צפוי שההכנסות הנדחות במאזן יירדו (סך מרכיב זה יירד מ-400 ל-200 דולר). כלומר, הירידה בהכנסות הנדחות עלולה לרמז על הכרה גדולה יותר של הכנסות בפועל לעומת המצב בעבר. זאת כאמור דרך לא לגיטימית (שמטרתה לעמוד בציפיות בלבד), אך באופן שוטף חברות מוכרות תוכנה במסגרת עסקאות מורכבות שכוללות סוגים שונים של מוצרים, כך שמעבר לעובדה שלכל מוצר יש החלוקה למרכיבים הייחודית לו, הרי שלכל חשבונית ועסקה יש את הייחוד שלה, ולא ניתן לדבר על שיעור קבוע לאורך זמן של מרכיבי העסקה.

הכנסות צ'ק פוינט

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

עוד כתבות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את צביקה לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

אחרי שתי הפחתות רצופות: ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי

הבנק המרכזי הודיע על החלטתו להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● בתחילת שבוע שעבר, גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתה, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח"

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ארה"ב מפנה עובדים מלבנון; לאור יום: הסלמה במחאות באיראן

בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה • סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ • נושאת המטוסים הגדולה בעולם, שהשתתפה בלכידת מדורו, מתקרבת לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר