ספרו של תומס פיקטי, "הון במאה ה-21", הפך לסנסציה של השנה בתחום המו"לות. התזה שלו בדבר צמיחת האי-שוויון קנתה לה אחיזה ברוח התקופה והזינה את הפולמוס בדבר המדיניות שלאחר המשבר הפיננסי.
אולם בדיקה שערך העיתון "פייננשל טיימס" מעלה, כי נראה שכוכב הרוק הצרפתי של הכלכלה טעה בחישובים. הנתונים העומדים בבסיס ספרו עב הכרס בן 577 העמודים של פרופסור פיקטי, שעמד בראש רשימות רבי המכר בשבועות האחרונים, מכילים שורה של טעויות שמטות את ממצאיו. הפייננשל טיימס מצא טעויות ונתונים לא מוסברים בגיליונות האלקטרוניים של פיקטי, בדומה לאלה שערערו בשנה שעברה את עבודתם של כרמן ריינהארט וקנת' רוגוף על החוב הציבורי והצמיחה.
התמה המרכזית בעבודתו של פרופ' פיקטי היא שהחלוקה הבלתי שוויונית של העושר מתקרבת והולכת בחזרה אל הרמות שלהן היינו עדים לפני מלחמת העולם הראשונה. המחקר של העיתון מערער את הטענה הזו, ומצביע על כך שאין כמעט ראיות במקורות המקוריים של פיקטי שיכולות לתמוך בתזה שלפיה שיעור הולך וגדל של העושר העולמי מוחזק בידי קומץ מקרב העשירים ביותר.
פרופ' פיקטי, בן 43, מספק פירוט לגבי המקורות להערכותיו לגבי אי-שוויון בעושר באירופה ובארה"ב במהלך 200 השנים האחרונות. אולם בגיליונות האלקטרוניים שלו ישנן טעויות העתקה מן המקורות המקוריים ונוסחאות שגויות.
כמו כן נראה כי כמה מן הנתונים נבחרו בקפידה, או הומצאו בלי מקור ברור. לדוגמה, לאחר שהפייננשל טיימס ניקה את הנתונים ופישט אותם, המספרים הנוגעים לאירופה אינם מראים כל נטייה לקראת עלייה באי-שוויון לאחר 1970.
בתגובה לפניית הפייננשל טיימס אמר פרופ' פיקטי, כי השתמש ב"מערכי מקורות נתונים מאוד מגוונים והטרוגניים, וכי נחוצות כמה התאמות על הנתונים הגולמיים. אין לי ספק שניתן לשפר את סדרות הנתונים ההיסטוריים שלי, והן ישופרו בעתיד..אולם אופתע מאוד אם תהיה לכך השפעה כלשהי על המסקנה הבסיסית בנוגע לאבולוציה ארוכת-הטווח של חלוקת העושר".