גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחיר יירד? שוק הגז הביתי ייפתח בקרוב לתחרות

ענף הגז הביתי סובל מכשלי תחרות, הנובעים בעיקר מההתנהלות של 4 חברות הגז הגדולות ■ החלטה שקיבלה השבוע ועדת הכלכלה תיתן הזדמנות לחברות הגז הקטנות ותאסור על החברות הגדולות לשמר לקוחות באופן אגרסיבי

שלשום (ב') דנה ועדת הכלכלה באחת ההוצאות הרלבנטיות ביותר לרוב הצרכנים בישראל, אך מרביתם לא ידעו מזה, וכנראה גם לא יידעו. למעשה, די בכותרת העלומה "גפ"מ" כדי להרחיק לא מעט צרכנים מידיעות חדשותיות הרלוונטיות לגמרי לכיסם. אבל גפ"מ, המוכר כגז הבישול הביתי (שמשמש לעתים גם לחימום), הוא מוצר צריכה בסיסי במרבית הבתים, וההחלטה שקיבלה שלשום ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ אבישי ברוורמן, תשפיע על רובנו.

מדובר על כוונה להאריך ב-5 שנים נוספות את תוקפן של תקנות זמניות להגברת התחרות בשוק שנקבעו כבר בעבר ופג תוקפן: אחת ההוראות מדברת על כך שבמקרה בו צרכן מעוניין להחליף ספק, הספק היוצא לא יוכל להציע לו הצעות מתחרות במשך חצי שנה.

ההוראה השנייה אוסרת על חברות הגז לסרב סירוב בלתי סביר להציע הצעת מחיר ללקוח. ההוראות האלה נקבעו לראשונה ב-2008 והוארכו כמה פעמים; עם תום המועד האחרון האפשרי להארכה, נדרשה ועדת הכלכלה להעביר את התיקון מחדש. שר האנרגיה הוסמך לבקש את אישור הוועדה להארכה נוספת, לתקופה של 5 שנים.

הנה כמה דברים שכדאי לדעת כדי להבין את משמעות הדברים על הכיס הפרטי שלנו.

כמה אנחנו מוציאים על גז?

על-פי מחקר עדכני שהגיש השבוע מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עליו חתום הכלכלן איתמר מילרד, משק-בית מוציא בממוצע כ-55 שקל בחודש וכ-660 שקל בשנה על גז ביתי. ההוצאה על גז ביתי נשארת קבועה יחסית על פני החמישונים השונים, כלומר ההוצאה אינה תלויה בהכנסות משקי-הבית. כך בעצם נוצר מצב בו משקל ההוצאה של משק-בית מהחמישון התחתון ביחס לכלל התצרוכת גבוהה באופן יחסי פי ארבעה ממשק בית בחמישון העליון.

כ-63% מההוצאה של משקי-בית על גז ביתי, אגב, היא תשלום על מתקן מרכזי (צובר) - ו-37% מההוצאה של משקי-הבית היא על גז ביתי במכלים.

עד כמה קיימת תחרות בשוק?

מעט מאוד. בדיקה שערכה הרשות להגבלים עסקיים בשנת 2007 בנוגע לרמת התחרות בענף, העלתה כי שוק הגז ביתי הוא שוק ריכוזי שנשלט לאורך שנים בידי מספר קטן של חברות.

לפי הבדיקה, בשוק הגז ביתי קיימים חסמי מעבר גבוהים ללקוחות, ועל כן לחברות קטנות וחדשות קשה לחדור לשוק ולצבור נתחי שוק.

עוד מצאה הרשות כי קיימת חברות אלה פעלו בשיטה של "סיכול ממוקד" - תחרות מעטה בין החברות הגדולות, והן מהוות למעשה "קרטל" נגד חברות קטנות אשר מנסות לעודד תחרות, כלומר כאשר הלקוח ביקש לעבור לאחד הספקים הקטנים במחיר נמוך יותר, הוא קיבל הצעת מחיר נמוכה יותר מהספק הקיים (אשר ניתנה לאותו לקוח באופן ממוקד, ולא ללקוחות אחרים באזור שהמשיכו לשלם מחיר גבוה יחסית), וכך סוכלה התחרות מצד הספקים הקטנים.

השורה התחתונה: 4 החברות הגדולות שולטות ב-88% מהשוק, ו-23 חברות קטנות (ששמותיהן מפורטים באתר משרד התשתיות) שולטות על 12% הנותרים.

קיים פיקוח על המחירים?

עד ראשית שנות ה-90 היה שוק הגז ביתי בישראל נתון להסדרה ולפיקוח של משרד האנרגיה והתשתית באמצעות מינהל הדלק. הגז ביתי שווק לצרכן על-ידי 4 חברות גז: פזגז, סופרגז, דורגז ואמישראגז, ומינהל הדלק והגז קבע את מחיר הגז ביתי, את עלויות השיווק ואת המחיר לצרכן.

בשל רמת התחרותיות הנמוכה בשוק הונהגה באפריל 89' רפורמה שאיפשרה לצרכן להחליף ספק גז ביתי והסירה את הפיקוח על מחירי הגז ביתי. בהמשך הוחזר הפיקוח והוסר שוב.

מדוע נאסר על החברות הגדולות לשמר לקוחות?

הרעיון הבסיסי הוא לתת הזדמנות לחברות הקטנות, ולהקנות להן אחיזה בשוק המקומי כדי לאפשר תחרות של ממש - לכן נאסר על החברות להפעיל, למעשה, כל סוג של שימור לקוחות בזמן שלקוח רוצה לעזוב.

"הפרקטיקה הדורסנית של חברות הגז מונעת משחקנים חדשים להיכנס לזירה", מסביר עו"ד זאב פרידמן, היועץ המשפטי במועצה לצרכנות. "האיסור על חברה גדולה להציע מחיר נמוך יתר כשלקוח יכול לעזוב נתפס אולי כפגיעה נקודתית בתחרות, אבל בראייה כוללת לטווח רחוק הוא אמור להגביר אותה".

את זה, הוא מסביר, חשוב שהצרכן עצמו יבין, גם אם הוא יכול לצאת נשכר מהליך המיקוח. יש להתלונן על חברה שחורגת מהתקנות הללו, גם אם הציעה לך מחיר טוב.

מדוע נאסר על חברה להימנע ממתן שירות מסיבה לא סבירה?

זו תולדה ישירה של הסכמים שהיו נהוגים בין החברות הגדולות לחלוקת האזורים לשירות ביניהן - כדי לאפשר לכולן לשמור על מחיר גבוה ולא תחרותי.

מי כן משלם פחות על הגז?

כמו בענפים אחרים, גם כאן מתברר כי הצרכן הפרטי מסבסד באופן בוטה את הצרכן המוסדי - עד כדי פערים שעמדו בשנת 2009 על בין 210% ל-280% - כלומר לקוח פרטי שילם יותר מפי 3 מאשר לקוח מוסדי.

מבדיקת הרשות להגבלים עסקיים עולה כי הרווחיות בתחום הביתי נעה בשנים אלה בין פי 2 לפי 10 יותר מהרווחיות בתחום המוסדי - וכי קיימים הבדלים גדולים במחירים בין אזורים שונים בארץ, ולעתים אף באותו אזור.

צרכן ערני שרוכש גז באופן פרטי צריך להשוות מחירים ולפנות למתחרים.

מה עם צרכנים המחוברים לצובר מרכזי?

מי שכבול לעסקה קבוצתית בהיותו דייר בבניין משותף, ייאלץ לשכנע לפחות מחצית מהדיירים לעבור חברה בטרם יוכל לממש את זכותו הצרכנית.

הכוונה בהמשך, כחלק מתקנות נוספות ש"מבשל" משרד התשתיות, היא לאסור התקשרות ישיר בין קבלן בניין לספק גז ללא אישור רוכשי הדירות, כשהקבלן יחויב לפנות ל-8 ספקים רשומים כדי לקבל הצעות מחיר.

התקנות קיימות מ-2008. האם הן הוכיחו את עצמן?

בדיון שנערך שלשום בוועדת הכלכלה הודה מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה, חן בר יוסף, כי גם היום "התחרות לא מדהימה, למרות שיש 27 ספקים".

לדבריו, מאז הרפורמה ב-2008 עלה חלקם של הספקים הקטנים מ-8% מהשוק ל-12%, אולם הספקים הגדולים עדיין אינם מתחרים זה בזה.

גם שורת המחיר לא לגמרי מעודדת: על-פי נתוני מרכז המחקר של הכנסת, מחיר בלון גז במשקל 12 ק"ג עלה ב-23% מאז 2008 עד 2013, לעומת המחיר הגולמי שעלה רק ב-4% באותה תקופה. ועדת טרכטנברג בעצמה נדרשה לנושא בעבר וקבעה כי הענף כולו דורש טיפול מעמק.

אז מה כן יוריד את המחיר?

בראש ובראשונה, מאמינים במשרד האנרגיה - מודעות צרכנית. בקרוב ייצא המשרד בקמפיין פרסומי, אבל עוד קודם לכן הוצאו לשימוע תקנות שאמורות להגביר את השקיפות וההתנהלות הצרכנית של חברות הגז.

התקנות הנוכחיות כוללות דרישה מחברות הגז לפרסם מדי חודש את המחיר הממוצע שגבו מלקוחותיהן ברשות מקומית מסוימת ולאפשר השוואה בין מחירים, וכן לפרסם לצרכניהן המחוברים למערכת גז מרכזית את המידע הרלוונטי עבורם, שיקל עליהם לעבור לספק גז אחר אם ירצו.

יש לקוות שהתקנות האלה יגיעו לידי יישום בקרוב - ושהצרכנים, בתבונתם, ישמרו על עיניים פקוחות.

פרשנות: כשהצרכנים רדומים, המחירים עולים / דפנה הראל-כפיר

בעוד שיש כמה תחומים שבהם הצרכנים ערניים לכל 10 שקלים שהם מוציאים מהכיס, החל מרשתות המזון ועד תחום התקשורת - יש ענפים אחרים, וענף הגז ביניהם, שבהם מגלים הצרכנים אדישות מקוממת.

תמונת המראה של ההתנהגות הערנית שמאפיינת אותם בתחום הסלולר וגורמת לחברות הסלולר להילחם על כל לקוח, היא התרדמת שהם מפגינים מול חברות הגז, שגורמת לאותן חברות לגבות תעריפים מופרזים, לתת שירות בינוני ומטה, ובקיצור - לנוח על זרי הדפנה.

המחוקק אמנם התעורר לפני מספר שנים ונחלץ לעזרת הצרכנים. ב-2008 נקבעו ההתקנות שאמורות לאלץ את 4 החברות לפנות מקום גם למתחרותיהן הקטנות ולאסור עליהן לכבול לקוחות.

אלא שלא די בתקנות האלה. בעיצומה של שנת 2014, 6 שנים אחרי שאותן תקנות יצאו לדרך, נדמה שצרכני הגז נאמנים לחברת הגז שלהם לא פחות משהם נאמנים לבנק שאליו הצטרפו בגיל 18 או לקופת-החולים שמלווה אותם מאז שנולדו.

המשמעות היא שהדיבורים במשרד האנרגיה ובוועדת הכלכלה חייבים להפוך למעשים באופן מיידי ומוחשי. מדובר במאות שקלים בשנה שיכולים להיחסך מהצרכנים, בשירות שחייב להשתפר ובהזדמנות שווה גם לחברות חלשות ונטולות הון עצום.

מישהו שם למעלה חייב להתעורר - ובאותה הזדמנות גם להעיר את הצרכנים.

גז לבישול

מה מקשה על הצרכנים

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך