גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחיר יירד? שוק הגז הביתי ייפתח בקרוב לתחרות

ענף הגז הביתי סובל מכשלי תחרות, הנובעים בעיקר מההתנהלות של 4 חברות הגז הגדולות ■ החלטה שקיבלה השבוע ועדת הכלכלה תיתן הזדמנות לחברות הגז הקטנות ותאסור על החברות הגדולות לשמר לקוחות באופן אגרסיבי

שלשום (ב') דנה ועדת הכלכלה באחת ההוצאות הרלבנטיות ביותר לרוב הצרכנים בישראל, אך מרביתם לא ידעו מזה, וכנראה גם לא יידעו. למעשה, די בכותרת העלומה "גפ"מ" כדי להרחיק לא מעט צרכנים מידיעות חדשותיות הרלוונטיות לגמרי לכיסם. אבל גפ"מ, המוכר כגז הבישול הביתי (שמשמש לעתים גם לחימום), הוא מוצר צריכה בסיסי במרבית הבתים, וההחלטה שקיבלה שלשום ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ אבישי ברוורמן, תשפיע על רובנו.

מדובר על כוונה להאריך ב-5 שנים נוספות את תוקפן של תקנות זמניות להגברת התחרות בשוק שנקבעו כבר בעבר ופג תוקפן: אחת ההוראות מדברת על כך שבמקרה בו צרכן מעוניין להחליף ספק, הספק היוצא לא יוכל להציע לו הצעות מתחרות במשך חצי שנה.

ההוראה השנייה אוסרת על חברות הגז לסרב סירוב בלתי סביר להציע הצעת מחיר ללקוח. ההוראות האלה נקבעו לראשונה ב-2008 והוארכו כמה פעמים; עם תום המועד האחרון האפשרי להארכה, נדרשה ועדת הכלכלה להעביר את התיקון מחדש. שר האנרגיה הוסמך לבקש את אישור הוועדה להארכה נוספת, לתקופה של 5 שנים.

הנה כמה דברים שכדאי לדעת כדי להבין את משמעות הדברים על הכיס הפרטי שלנו.

כמה אנחנו מוציאים על גז?

על-פי מחקר עדכני שהגיש השבוע מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עליו חתום הכלכלן איתמר מילרד, משק-בית מוציא בממוצע כ-55 שקל בחודש וכ-660 שקל בשנה על גז ביתי. ההוצאה על גז ביתי נשארת קבועה יחסית על פני החמישונים השונים, כלומר ההוצאה אינה תלויה בהכנסות משקי-הבית. כך בעצם נוצר מצב בו משקל ההוצאה של משק-בית מהחמישון התחתון ביחס לכלל התצרוכת גבוהה באופן יחסי פי ארבעה ממשק בית בחמישון העליון.

כ-63% מההוצאה של משקי-בית על גז ביתי, אגב, היא תשלום על מתקן מרכזי (צובר) - ו-37% מההוצאה של משקי-הבית היא על גז ביתי במכלים.

עד כמה קיימת תחרות בשוק?

מעט מאוד. בדיקה שערכה הרשות להגבלים עסקיים בשנת 2007 בנוגע לרמת התחרות בענף, העלתה כי שוק הגז ביתי הוא שוק ריכוזי שנשלט לאורך שנים בידי מספר קטן של חברות.

לפי הבדיקה, בשוק הגז ביתי קיימים חסמי מעבר גבוהים ללקוחות, ועל כן לחברות קטנות וחדשות קשה לחדור לשוק ולצבור נתחי שוק.

עוד מצאה הרשות כי קיימת חברות אלה פעלו בשיטה של "סיכול ממוקד" - תחרות מעטה בין החברות הגדולות, והן מהוות למעשה "קרטל" נגד חברות קטנות אשר מנסות לעודד תחרות, כלומר כאשר הלקוח ביקש לעבור לאחד הספקים הקטנים במחיר נמוך יותר, הוא קיבל הצעת מחיר נמוכה יותר מהספק הקיים (אשר ניתנה לאותו לקוח באופן ממוקד, ולא ללקוחות אחרים באזור שהמשיכו לשלם מחיר גבוה יחסית), וכך סוכלה התחרות מצד הספקים הקטנים.

השורה התחתונה: 4 החברות הגדולות שולטות ב-88% מהשוק, ו-23 חברות קטנות (ששמותיהן מפורטים באתר משרד התשתיות) שולטות על 12% הנותרים.

קיים פיקוח על המחירים?

עד ראשית שנות ה-90 היה שוק הגז ביתי בישראל נתון להסדרה ולפיקוח של משרד האנרגיה והתשתית באמצעות מינהל הדלק. הגז ביתי שווק לצרכן על-ידי 4 חברות גז: פזגז, סופרגז, דורגז ואמישראגז, ומינהל הדלק והגז קבע את מחיר הגז ביתי, את עלויות השיווק ואת המחיר לצרכן.

בשל רמת התחרותיות הנמוכה בשוק הונהגה באפריל 89' רפורמה שאיפשרה לצרכן להחליף ספק גז ביתי והסירה את הפיקוח על מחירי הגז ביתי. בהמשך הוחזר הפיקוח והוסר שוב.

מדוע נאסר על החברות הגדולות לשמר לקוחות?

הרעיון הבסיסי הוא לתת הזדמנות לחברות הקטנות, ולהקנות להן אחיזה בשוק המקומי כדי לאפשר תחרות של ממש - לכן נאסר על החברות להפעיל, למעשה, כל סוג של שימור לקוחות בזמן שלקוח רוצה לעזוב.

"הפרקטיקה הדורסנית של חברות הגז מונעת משחקנים חדשים להיכנס לזירה", מסביר עו"ד זאב פרידמן, היועץ המשפטי במועצה לצרכנות. "האיסור על חברה גדולה להציע מחיר נמוך יתר כשלקוח יכול לעזוב נתפס אולי כפגיעה נקודתית בתחרות, אבל בראייה כוללת לטווח רחוק הוא אמור להגביר אותה".

את זה, הוא מסביר, חשוב שהצרכן עצמו יבין, גם אם הוא יכול לצאת נשכר מהליך המיקוח. יש להתלונן על חברה שחורגת מהתקנות הללו, גם אם הציעה לך מחיר טוב.

מדוע נאסר על חברה להימנע ממתן שירות מסיבה לא סבירה?

זו תולדה ישירה של הסכמים שהיו נהוגים בין החברות הגדולות לחלוקת האזורים לשירות ביניהן - כדי לאפשר לכולן לשמור על מחיר גבוה ולא תחרותי.

מי כן משלם פחות על הגז?

כמו בענפים אחרים, גם כאן מתברר כי הצרכן הפרטי מסבסד באופן בוטה את הצרכן המוסדי - עד כדי פערים שעמדו בשנת 2009 על בין 210% ל-280% - כלומר לקוח פרטי שילם יותר מפי 3 מאשר לקוח מוסדי.

מבדיקת הרשות להגבלים עסקיים עולה כי הרווחיות בתחום הביתי נעה בשנים אלה בין פי 2 לפי 10 יותר מהרווחיות בתחום המוסדי - וכי קיימים הבדלים גדולים במחירים בין אזורים שונים בארץ, ולעתים אף באותו אזור.

צרכן ערני שרוכש גז באופן פרטי צריך להשוות מחירים ולפנות למתחרים.

מה עם צרכנים המחוברים לצובר מרכזי?

מי שכבול לעסקה קבוצתית בהיותו דייר בבניין משותף, ייאלץ לשכנע לפחות מחצית מהדיירים לעבור חברה בטרם יוכל לממש את זכותו הצרכנית.

הכוונה בהמשך, כחלק מתקנות נוספות ש"מבשל" משרד התשתיות, היא לאסור התקשרות ישיר בין קבלן בניין לספק גז ללא אישור רוכשי הדירות, כשהקבלן יחויב לפנות ל-8 ספקים רשומים כדי לקבל הצעות מחיר.

התקנות קיימות מ-2008. האם הן הוכיחו את עצמן?

בדיון שנערך שלשום בוועדת הכלכלה הודה מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה, חן בר יוסף, כי גם היום "התחרות לא מדהימה, למרות שיש 27 ספקים".

לדבריו, מאז הרפורמה ב-2008 עלה חלקם של הספקים הקטנים מ-8% מהשוק ל-12%, אולם הספקים הגדולים עדיין אינם מתחרים זה בזה.

גם שורת המחיר לא לגמרי מעודדת: על-פי נתוני מרכז המחקר של הכנסת, מחיר בלון גז במשקל 12 ק"ג עלה ב-23% מאז 2008 עד 2013, לעומת המחיר הגולמי שעלה רק ב-4% באותה תקופה. ועדת טרכטנברג בעצמה נדרשה לנושא בעבר וקבעה כי הענף כולו דורש טיפול מעמק.

אז מה כן יוריד את המחיר?

בראש ובראשונה, מאמינים במשרד האנרגיה - מודעות צרכנית. בקרוב ייצא המשרד בקמפיין פרסומי, אבל עוד קודם לכן הוצאו לשימוע תקנות שאמורות להגביר את השקיפות וההתנהלות הצרכנית של חברות הגז.

התקנות הנוכחיות כוללות דרישה מחברות הגז לפרסם מדי חודש את המחיר הממוצע שגבו מלקוחותיהן ברשות מקומית מסוימת ולאפשר השוואה בין מחירים, וכן לפרסם לצרכניהן המחוברים למערכת גז מרכזית את המידע הרלוונטי עבורם, שיקל עליהם לעבור לספק גז אחר אם ירצו.

יש לקוות שהתקנות האלה יגיעו לידי יישום בקרוב - ושהצרכנים, בתבונתם, ישמרו על עיניים פקוחות.

פרשנות: כשהצרכנים רדומים, המחירים עולים / דפנה הראל-כפיר

בעוד שיש כמה תחומים שבהם הצרכנים ערניים לכל 10 שקלים שהם מוציאים מהכיס, החל מרשתות המזון ועד תחום התקשורת - יש ענפים אחרים, וענף הגז ביניהם, שבהם מגלים הצרכנים אדישות מקוממת.

תמונת המראה של ההתנהגות הערנית שמאפיינת אותם בתחום הסלולר וגורמת לחברות הסלולר להילחם על כל לקוח, היא התרדמת שהם מפגינים מול חברות הגז, שגורמת לאותן חברות לגבות תעריפים מופרזים, לתת שירות בינוני ומטה, ובקיצור - לנוח על זרי הדפנה.

המחוקק אמנם התעורר לפני מספר שנים ונחלץ לעזרת הצרכנים. ב-2008 נקבעו ההתקנות שאמורות לאלץ את 4 החברות לפנות מקום גם למתחרותיהן הקטנות ולאסור עליהן לכבול לקוחות.

אלא שלא די בתקנות האלה. בעיצומה של שנת 2014, 6 שנים אחרי שאותן תקנות יצאו לדרך, נדמה שצרכני הגז נאמנים לחברת הגז שלהם לא פחות משהם נאמנים לבנק שאליו הצטרפו בגיל 18 או לקופת-החולים שמלווה אותם מאז שנולדו.

המשמעות היא שהדיבורים במשרד האנרגיה ובוועדת הכלכלה חייבים להפוך למעשים באופן מיידי ומוחשי. מדובר במאות שקלים בשנה שיכולים להיחסך מהצרכנים, בשירות שחייב להשתפר ובהזדמנות שווה גם לחברות חלשות ונטולות הון עצום.

מישהו שם למעלה חייב להתעורר - ובאותה הזדמנות גם להעיר את הצרכנים.

גז לבישול

מה מקשה על הצרכנים

עוד כתבות

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

מסילות רכבת בחדרה, באזור מתחם 27 / צילום: תמר מצפי

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הוועדה לתשתיות לאומיות רוצה להפקיע כ-400 דונם במערב חדרה ● בעלי הקרקעות עתרו לבג"ץ והזהירו: ההפקעה, הפיצויים וביטול אזור התעסוקה יגרמו נזק של יותר ממיליארד שקל

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה המקומית; אורמת קופצת בכ-4%

ת"א 35 עולה ב-0.3% ות"א 90 יורד ב-0.1% ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

הבורסה בפרנקפורט, השבוע / צילום: Reuters

עליות באירופה; מגמה דומה בחוזים העתידיים בארה"ב

הדאקס מוסיף לערכו 0.3% ● הניקיי עלה ב-0.3% ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה חיובית ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחותם של הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● על פי דיווח הוול סטריט ג'ורנל, ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

קניות אונליין / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

שכונת קריית משה ברחובות / צילום: איל יצהר

פינוי בינוי ברחובות: 65 מ"ר תוספת לכל דירה ומענק כספי של 100 אלף שקל

במרינה בהרצליה ייבנה מלון יוקרה שיכלול 365 חדרים שבו שותף גם הכוכב ההוליוודי לאונרדו דיקפריו ● במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת קריית משה ברחובות, יהרסו 40 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 224 דירות חדשות ● שכונה חדשה בבאר שבע תכלול 840 יחידות דיור שיוקמו ב-11 מבני מגורים ● חדשות הנדל"ן

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

טיל איראני ליד ים המלח, ששוגר לעבר ישראל ויורט / צילום: Reuters, ALON BEN MORDECHAI

איראן אוזרת אומץ ולוקחת הימור מסוכן בעימות גלוי מול ישראל

ההתקפה של טהראן על ישראל סימנה שינוי אסטרטגי בעימות בין המדינות ●  מלחמת הצללים הפכה לעימות ישיר, ולא ברור עדיין מה יהיה הצעד הבא ● ברקע, הלחץ על איראן להוכיח כי היא מובילה את 'ציר ההתנגדות' מתגבר