השופט אשר גרוניס יצא אתמול (ב') נגד שופטים שיצאו לגמלאות, אבל ממשיכים לתת "פסקי דין" בתקשורת. נשיא בית המשפט העליון לא אמר זאת, אבל ברור כי סאתו נגדשה מהתגובות והפרשנויות על פסק הדין בפרשת הולילנד.
המוצר המבוקש ביותר בתוכניות האקטואליה ברדיו ובטלוויזיה לאחר החלטת השופט דוד רוזן היה שופט. רבים לא הסכימו לבוא. אבל היו כאלה - תמיד יש כאלה - שהתייצבו לפני המיקרופון והמצלמה כדי להסביר מה לא בסדר, וגם קצת מה כן בסדר, בפסק הדין.
נגזר עליהם לשתוק
אז מה? למה בעצם שלא ישמיעו את דעתם על פסק הדין? האם צריך להשאיר את הפרשנות באופן בלעדי בידי עיתונאים או פוליטיקאים שהם בעלי אינטרסים ולרוב חסרים את הידע שיש לשופטים?
אני מניח שלו השופטים בדימוס היו מפליגים רק בדברי שבח, גרוניס לא היה מוצא בכך פגם. הבעיה שלו היא עם הביקורת, במיוחד זו המערערת על הידע ושיקול-הדעת השיפוטי.
שופטים מכהנים לא יכולים להביע דעה בכל שנות כהונתם על כס המשפט. לא על פסקי דין של שופטים אחרים, גם לא על ביקורות הנוגעות לפסקי הדין שלהם, וגם לא על נושאים פוליטיים. מעבר להחלטות שיפוטיות שהם נדרשים לתת, נגזר עליהם לשתוק. והם עושים זאת. כמעט אין שופטים המפרים כלל זה.
איפה ה"סוב יודיצה"?
כאשר הם נפרדים מהכהונה, השופטים רעבים למיקרופון. אין דבר טבעי ומובן מזה. גם אין בכך כל רע. בדרך-כלל מדובר באנשים אינטליגנטיים שדעתם בהחלט יכולה להעשיר את הדיון הציבורי, ולא רק בנושאי משפט.
ובכל זאת, ברור שביקורת של שופט לשעבר על שופט עכשווי היא מאוד בעייתית. אנחנו לא יודעים אם אין היא נגועה בקנאה, ביריבות, או סתם בחוסר פרגון. כל אלה הם אלמנטים הקיימים לרוב בקרב קבוצת אנשים זו, כמו בקרב אחרים.
אם נחזור לדוגמה של אולמרט, הרי שראש הממשלה לשעבר צפוי להגיש ערעור על הרשעתו. אם שופטי הערעור עוקבים אחר התקשורת - והם עוקבים ועוד איך - מותר להניח שדברי שופטים לשעבר משפיעים עליהם יותר משל עיתונאים או פוליטיקאים. כלומר יש כאן חשש לעבירה על חוק ה"סוב יודיצה".
החוק קיים, אבל לא נאכף
כן, כן, החוק הזה עדיין קיים. אף אחד לא אוכף אותו, כולל הפרקליטות, עורכי דין ושופטים מכהנים. כאן מתחילה הבעיה. גרוניס אמר שיש בדברים המתפרסמים בתקשורת משום כוונה להשפיע על בית המשפט, שזה בדיוק מה שהחוק אוסר.
הפרקליטות יכולה בקלות להגיש כתבי אישום, אבל היא לא עושה זאת. זהו אחד מאותם חוקים השוכנים בבטחה בספר החוקים אבל אינם נאכפים. אם גרוניס מבקש לתקן את העיוות הזה - עליו להתייחס לתופעה בבסיסית הזאת.