גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטלאים לא יעבדו

אין לממשלת ישראל תוכנית אמיתית לטיפול במשבר הדיור

ממשלת ישראל חייבת להתעשת. כבר חמש שנים שמחירי הדירות עולים באופן בלתי מבוקר. ממשלות ישראל זיהו את הבעיה אבל לא עשו די כדי לטפל בה. אמנם היו תוכניות על גבי תוכניות, מענקים כאלו ואחרים, שיטות מכרזים חדשות וישנות - הכול בעיקר כדי לתפוס כותרת בעיתון ולנגח מישהו או לגזור קופון פוליטי. נראה כי במציאות הפוליטית בישראל קשה לשרים להשלים עם הצלחת תוכניות שהגו קודמיהם בתפקיד; וכך תוכניות שכבר תוכננו מבוטלות, חדשות נולדות, ומשבר הדיור נותר ללא מענה כבר שנים.

לא ייתכן כי במדינה מתוקנת האוצר או הממשלה מבטלים תוכניות בהינף-יד, לפעמים אחרי זמן כה קצר, שלא ניתן לאמוד בו את השפעות התוכנית. ויש לא מעט דוגמאות כאלו. נביא כאן שתיים מהעת האחרונה. הממשלה החליטה לתת מענקים של 100 אלף שקל לרוכשי דירה ראשונה בפריפריה. התוכנית יצאה לפועל, אנשים השתמשו במענק; ואחרי כשנתיים ביטלו אותה. למה? כי טענו שהשפעתה לא מספקת. ועל בסיס מה התקבלה החלטת הביטול - על בסיס תקופה קצרה מאוד שבהן פעלה התוכנית (שנתיים בענף הנדל"ן זו זמן קצר מאוד), ועל בסיס נתונים שהציג האוצר, נתונים שאותם סתר במהירות ובקלות משרד השיכון.

עוד דוגמה היא מכרזי "מחיר למשתכן", מכרזים שפעלו בישראל במשך שנים, ובוטלו לפני כשנה. המכרזים עבדו? כן. השפיעו על השוק? לא. למה? כי לא היו מספיק היצעים ומכרזים במסגרת התוכנית, כמו גם קריטריונים ישנים שגרמו להסטת ההטבה רק לאוכלוסייה ספציפית. יצוין, כי התנהלה מלחמה עיקשת על אותם קריטריונים, והם שונו. ההעדפה הסקטוריאלית תוקנה. אבל אז המכרזים בוטלו. כעת מדברים על הגדלה משמעותית של היצע הדירות? אז למה לא להשאיר מנגנון שכבר עובד (עם הקריטריונים החדשים), כדי לבחון את השפעתו לאחר השינויים?

נראה כי התשובה לכך פשוטה וחלמאית - כפי שנטען בפתיחה - לשרי ישראל קשה להשלים עם הצלחת תוכניות שהגו קודמיהם בתפקיד. וכך, במשך שנים הם מבטלים תוכנית אחת, וממציאים אחרת (וכך גם גורפים כותרת בתקשורת).

המציאות הזו לא שונה בענף הנדל"ן. את מכרזי "המחיר למשתכן" אמורים להחליף היום מכרזי "מחיר מטרה" - יוזמה של שר השיכון דהיום, אורי אריאל, ומשרד השיכון. את "המענקים", בהפוך-על-הפוך, עתידה להחליף תוכנית מע"מ בשיעור אפס, שמקדם שר האוצר יאיר לפיד. שתי תוכניות שעדיין לא בשלות לגמרי, שהחליפו תוכניות שכבר עבדו, עם מנגנונים ישימים ופעילים, ושהיה להן ביקוש לא מבוטל מצד רוכשי דירות.

נכון, רבים יגידו שהבעיה אינה טמונה ב"תוכניות", אלא בעובדה שאין די היצע בשוק. יגידו גם שהביורוקרטיה המסואבת מקשה על יישום התוכניות, שהקבלנים מרוויחים הון על גב הרוכשים, ושכל תוכנית צריכה להיות חסינת קומבינות, שהמוח הישראלי יודע לייצר היטב. הכול נכון, ודווקא בגלל זה, ממשלות ישראל האחרונות מתגלות כאן שנה אחר שנה במערומיהן. זה חמש-שש שנים, שהכותרות מתריעות כי המחירים עולים, שיש ביורוקרטיה, שאין היצע ועוד ועוד, והשרים בשלהם - מתקוטטים, מציעים תוכניות דיור לא ברורות, ונכון לימים אלה, אריאל מתווכח עם לפיד וזה מתווכח עם משה יעלון; וראש הממשלה עומד בצד ולא מתערב.

במציאות, אין לממשלת ישראל תוכנית אמיתית לטיפול במשבר הדיור. אין תוכנית אחת ברורה שגיבשו אנשי מקצוע, אושרה על-ידי ראש הממשלה, ומקודמת בנחישות על-ידי כל השרים והמשרדים. אין מעקב ופיקוח אחרי שום תוכנית. ענף הנדל"ן למגורים בוער כבר הרבה שנים, ואף ראש ממשלה לא דפק על השולחן, ולא דרש ויזם "תוכנית אמיתית" לטיפול בבעיה. אף ראש ממשלה לא בדק ועקב אחרי גיבושה, היתכנות יישומה, לא קבע יעדים ברורים (בכמות, איכות ולוחות-זמנים), ולא דחק בשרי הממשלה לפעול בכל הכוח כדי לפתור את הבעיה.

משבר הדיור מחייב התייחסות כמו לכל משבר אחר. חברה פרטית שנקלעת למשבר, מגבשת תוכנית ופועלת על פיה אחד לאחד, כדי לצלוח את המשבר. זה גם מה שצריך לעשות כאן. ראש הממשלה חייב להתערב, לשים את ידו על התוכניות, לבדוק מה טוב למשק, ולהוביל תוכנית סדורה וברורה.

ההתנהלות המקוטעת-מקרטעת של המשרדים השונים והתוכניות המגוונות לא יועילו לענף. וביום שהציבור הרחב יבין שהטלאים הללו לא יעבדו, סביר שהוא יחזור לרחובות, וידרוש נוסף לצדק חברתי - שינוי אמיתי בסדר העדיפויות ובהתנהלות הממשלה.

עוד כתבות

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"