בתום מערכת בחירות יצרית ושנויה במחלוקת, נדע בקרוב מי יהיה הנשיא הבא של מדינת ישראל. לראשונה, ניצבת בפני חברי-הכנסת הזדמנות היסטורית לחולל שינוי במוסד הנשיאות ובחברה הישראלית, ולבחור אישה לתפקיד. בדיקה פשוטה מגלה כי בכל מערכות הבחירות לנשיאות בעבר, התמודדה אישה אחת בלבד(!) - קולט אביטל ב-2007. היום, שבע שנים מאוחר יותר, אפשר להתעודד מעט, ולמצוא שתי מועמדות ראויות למשרה הרמה.
מדובר במועמדות ראויות, וכמי שסללה את דרכה במרחב העסקי והציבורי כאישה בזירה של גברים, אני רוחשת כבוד רב לשופטת בדימוס, דליה דורנר, שפרצה את הדרך לנשים רבות בזירה המשפטית ובמרחב הציבורי.
אולם בהסתכלות מעמיקה וריאלית יותר, אני נושאת עיניי לעבר דליה איציק, שכבר רשמה הישג היסטורי חשוב כאשר נבחרה במהלך הכנסת ה-17 פה-אחד בהצבעה גלויה שתמכו בה 107 ח"כים, לאישה הראשונה והיחידה עד כה שכיהנה כיושבת-ראש הכנסת.
לא פעם יש מי שמפנים אצבע מאשימה כלפי נשים בטענה שהן תוקעות לעצמן מקל בגלגלי הקידום של בנות מינן. זאת, מתוך הנחה קמאית כי נשים אינן יודעות לפרגן למגדר שלהן הן משתייכות. איציק הוכיחה הן כשרה והן כחברת-כנסת כי היא קשובה להלך-הרוח ולאינטרס הציבורי, והיא פעלה רבות לטובת הנהגת שוויון מגדרי. לכל אורך הדרך ופועלה, היא הפריכה שוב ושוב את הסטריאוטיפ והוכיחה כי היא נאה דורשת נאה מקיימת.
כחלק מתפיסת עולמה, כי יש לקדם נשים בשוק העבודה בדרך לשוויון מגדרי, מינתה איציק נשים רבות לתפקידים בכירים (גילוי נאות, מוניתי על-ידה ליו"רית הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו).
כמו כן, היא הובילה את המאבק נגד העלאת גיל פרישת נשים לפנסיה, שהביא בסופו של דבר לביטול הצעת החוק בנושא. יזמה הצעת תיקון לחוק החברות הממשלתיות לגבי ייצוג שוויוני לשני המינים בדירקטוריונים, הצעת חוק למתן ייצוג הולם לנשים בוועדות למינוי נושאי-משרה שיפוטית, שתבטיח לנשים ייצוג הולם בוועדה לבחירת שופטים ועוד ועוד.
מינוי טבעי
איציק מגלמת בקורות חייה את סיפורו של החזון הציוני. כבת למהגרים קשי יום, אשר החלה דרכה כמורה וכמחנכת, ופילסה את מסלולה אט-אט במישור המוניציפאלי ולאחר מכן במישור הארצי, כחברת-כנסת פעילה, שרה בשלושה משרדים, יו"רית הכנסת ונשיאת המדינה בפועל. היה מרשים לראות כיצד תפקדה במקביל בהצלחה ובכישרון בשני תפקידים חשובים ומאתגרים אלו.
ניסיונה הרב, לצד הישגיה כנבחרת ציבור ועשייתה הענפה בתחום החינוך כיו"רית ועדת חינוך, מעידים כי היא מינוי טבעי למוסד הנשיאות. ככזו, תוכל לפעול בהצלחה בזירה הבינלאומית ולשפר את תדמיתה של ישראל בתפוצות, לצד החזרת החינוך לראש סדר העדיפויות הלאומי.
החברה הישראלית עוברת בעשור האחרון תהליך התבגרות במרחבים הציבורי, הפוליטי והכלכלי, שאיציק מהווה את סמלו. כבר הצמחנו מתוכנו שופטות עליונות, נגידה בבנק ישראל, וכעת אנו קרובים מתמיד לרשום הישג חשוב נוסף, להעמיד אישה בראשות מוסד הנשיאות. אין מדובר כאן ב"אפלייה מתקנת", כי אם בבחירה מושכלת וצודקת במועמדת רלבנטית, מנוסה שהראתה יכולת לגבור על מחסומים חברתיים, מגדריים ופוליטיים, והפגינה נאמנות ועשייה ציבורית לאורך כל שנות כהונתה בתפקידים השונים. כולי תקווה כי חברי-הכנסת ישכילו לזהות את ההזדמנות הנדירה ויגידו "כן" לדליה איציק.
הכותבת כיהנה כיו"רית הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו