המקטע האחרון בפרויקט מערכת המים החמישית לירושלים יוצא לדרך, לאחר שבג"ץ דחה את העתירה שהגישו ועד תושבי שכונת עין כרם ואחרים נגד אישור התוכנית לתשתית לאומית. במטקע זה תוקם מנהרת לחץ בתוואי המערכת, דבר שמחייב הקמת תחנת שאיבה באזור אגן עין כרם.
תושבי השכונה עתרו נגד התוכנית בגלל הפגיעה הנופית הקשה שתגרום התחנה. יצוין כי ההחלטה על מיקום התחנה התקבלה לאחר שמערכת הביטחון סירבה להתיר את בניית תחנת השאיבה בשטח בסיס צבאי נטוש הנמצא לצד הדרך לעין כרם.
פרויקט "המערכת החמישית לירושלים" אושר ברשות המים ובוות"ל כמפעל תשתית לאומי. כתוצאה מהקמתה יעברו תושבי ירושלים לצרוך מים מותפלים שיופקו במתקני ההתפלה החדשים.
המערכת שמקימה "מקורות" מיועדת לתת מענה לצריכת המים בירושלים וסביבתה עד שנת 2060 לפחות. כמות המים השנתית שתספק המערכת תגיע בשלב ראשון ל-200 מיליון קוב לשנה, ובשלב שני ל-420 מיליון - כמות המסוגלת לספק כ-4 מיליון איש.
במסגרת הפרויקט תיכרה מנהרה להולכת מים בטכנולוגיה מתקדמת, שהיא הראשונה בישראל ובין היחידות מסוגה בעולם. ההחלטה להקים את המנהרה, במקום להניח קווים עיליים, נועדה למזער את הפגיעה בשמורות הטבע.
הפרויקט, שהיקפו הכולל כ-2.5 מיליארד שקל מבוצע על-ידי שח"מ מקורות ביצוע, חברת-הבת של "מקורות" המשמשת כזרוע הביצוע של חברת המים הלאומית.
העותרים טענו כי הוועדה לתשתיות לאומיות לא בחנה די הצורך חלופות למיקום תחנת השאיבה באגן עין כרם, וכי החלופה שנבחרה תפגע בערכי הנוף הייחודיים שבאזור, תפריע למנוחת התושבים והמבקרים בו ותביא לפגיעה בחופש הדת של תושבי האזור.
בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי החלטת הוות"ל, שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה, התקבלה לאחר הליך תכנוני סדור ומורכב, שכלל שמיעה של כלל ההתנגדויות ובחינה נאותה של חלופות. החלופות שעליהן הצביעו העותרים נבחנו על-ידי "מקורות" בשלב מקדמי ונמצאו בלתי מתאימות, וממילא חלופות דומות מאוד להן נבחנו בהרחבה בשלבים מאוחרים יותר. על כן לא נדרשה בחינה נוספת של חלופות אלה כשהן עומדות בפני עצמן.
כן קבע בית המשפט כי שאלת מיקומה הסביר של תחנת השאיבה היא בעיקרה שאלה תכנונית, הנמצאת בתחום מומחיותן של רשויות התכנון; וכי אין עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה, המוצדקת רק במקרים חריגים, במיוחד כשמדובר בהחלטה של מוסד התכנון העליון.
את "מקורות" ייצגו עו"ד מאיה אשכנזי ועו"ד חן שומרת ממשרד וינשטוק זקלר ושות'.
הקמת מערכות ייעודיות לאספקת המים לירושלים החלה עוד לפני הקמת המדינה. את הקו הראשון לעיר הניחה ממשלת המנדט הבריטי. לאחר מלחמת העצמאות, בתחילת שנות ה-50', הניחה"מקורות" את הקו השני, כדי לתת מענה לתנופת הפיתוח וההתיישבות בבירה. ב-1979 הונח הקו השלישי במקביל לקו השני, וב-1994 נחנכה מערכת הקו הרביעי לירושלים, כגיבוי למערכות הקיימות. 4 המערכות שהונחו במאה שעברה אינן יכולות לתת מענה לגידול העצום בצריכת המים.
מערכת המים החמישית כוללת הקמת 4 תחנות שאיבה גדולות להעלאת מים מגובה פני הים לגובה 860 מטר, בספיקות גבוהות מאוד, ובמסגרתו משתמשת "מקורות" לראשונה במשאבות ובמנועים שתוכננו במיוחד לפרויקט זה.
המערכת מורכבת משני קטעים: הקטע המערבי מתחיל בחיבור למערכת הארצית באזור חולדה ומגיע עד צומת אשתאול. קטע זה הושלם, וכבר החלה אספקת המים באמצעותו ליישובי הסביבה.
שתי התחנות הראשונות, "כפר אוריה" ו"חולדה", הוקמו על-ידי "שח"מ מקורות ביצוע", חברת-בת של "מקורות", וכוללת גם משאבות ענק ייחודיות במינן, בעלות ספיקה ויעילות אנרגטית גבוהות, שתוכננו במיוחד עבור הפרויקט.
הקטע המזרחי של המערכת מתחיל בחיבור לקטע המערבי בצומת אשתאול, ומסתיים בעמק מוצא, מקום החיבור למערכת העירונית של ירושלים. הקטע המזרחי כולל חציבת מנהרה, באורך של כ-13.5 ק"מ ובקוטר הנע בין 3.5 ל-4 מטרים. תחילתה באזור אשתאול, וסיומה במבואות עין כרם.
כריית המנהרה תתבצע על-ידי קבלן מחו"ל בשיתוף עם קבלנים מקומיים. הקו: מטה יהודה, בית-שמש, יישובי פרוזדור ירושלים, מעלה-אדומים, העיר ירושלים והרשות הפלסטינית, בהתאם להסכמים המדיניים.
חברת שח"מ מקורות ביצוע היא מהחברות המובילות בארץ בתכנון וביצוע של מגוון מערכות אלקטרו-מכניות לטיפול במים ובביוב, ביצוע עבודות תשתית והנדסה אזרחית בתחנות שאיבה ומתקני טיפול במים ושפכים, הנחת קווי מים וביוב במגוון קטרים, ביצוע קידוחים, הקמה ושיקום ברֵכות ומאגרי מים, תכנון והקמה של מערכות טיפול במים ומערכות סינון, תכנון והקמה של מתקני התפלה, הגברת המטר ועוד.