גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זקוקים לניתוח? זמני ההמתנה לניתוחים בבתיה"ח נחשפים

משרד הבריאות פרסם את רשימת זמני ההמתנה בבתי החולים הציבוריים ■ להחלפת מפרק, למשל, תאלצו לחכות בשיבא כמעט חצי שנה, ובאסף הרופא - 22 יום ■ לניתוח שקדים: כ-3 חודשים בשיבא, לעומת 6 ימים בלבד באסף הרופא

משרד הבריאות פרסם היום (ה') את זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים (שאינם דחופים וקבועים מראש) בבתי החולים הציבוריים בישראל.

מהנתונים עולה, כי הניתוחים שתצטרכו להמתין להם הכי הרבה זמן הינם: יישור מחיצת האף (122 יום); טיפול במפרצת של אבי העורקים באמצעות תומך או שתל (102 יום); החלפת מפרק (81-88 יום); קיצור קיבה (96 יום); ניתוח עיניים כגון קטרקט או הכנסת/הוצאת עדשה תוך-עינית (72 יום); ותיקון בקע (69 יום). נציין, כי הנתונים נכונים לרבעון הרביעי של 2013, אולם אינם כוללים את בתי החולים של הדסה שלא העבירו דיווח ואת כל הנתונים של בתי החולים שבבעלות הכללית.

מהדוח עולה, כי קיימים הבדלים עצומים בתורים בין בתי חולים שונים לאותם הניתוחים: כך, למשל, לניתוח החלפת מפרק הברך תאלצו לחכות בבית חולים בני ציון למעלה משנה (366 יום), בשיבא כמעט חצי שנה (174 יום), ברמב"ם בחיפה כ-3 חודשים (101 יום), ובאסף הרופא - ביה"ח הכי מהיר בניתוח זה - 22 יום.

ההמתנה לניתוח שקדים בשיבא אורכת בממוצע 100 ימים (3 חודשים), לעומת 23 ימים באיכילוב ו-6 ימים בלבד באסף הרופא. עבור ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה) זמני ההמתנה הם הגבוהים ביותר: 173 יום בשיבא; 59 יום באיכילוב; 122 יום ברמב"ם ו-127 יום באסף הרופא.

לניתוח קיצור קיבה תצטרכו להמתין בממוצע 173 יום בשיבא, 59 יום באיכילוב, 122 יום ברמב"ם ו-127 יום באסף הרופא. לניתוח כפתורים יעמדו זמני ההמתנה בממוצע על 109 יום בשיבא, 35 יום בבילינסון, 12 יום באיכילוב ו-10 ימים באסף הרופא.

לפי ניתוח משרד הבריאות, למעט ביקושים גבוהים לבתי חולים מסוימים, ישנם גם גורמים נוספים המשפיעים על זמני ההמתנה, ביניהם: מדיניות ההפניות של קופות החולים, מתן קדימות לניתוחים דחופים יותר, מחסור בכוח אדם ובחדרי ניתוח, מחסור ברופאים מנתחים המתמחים בניתוחים להחלפת מפרק שאינם ירך או ברך באזור הצפון, או כמות גבוהה של ניתוחים מסוג מסוים בבית חולים שזאת ההתמחות שלו (למשל, בי"ח המשפחה הקדושה בנצרת שמוביל בביצוע ניתוחי כריתת כיס מרה במערכת הציבורית מבין בתי החולים שדיווחו).

במשרד הבריאות אומרים גם כי "מערכת הבריאות מתאפיינת בתקצוב שוטף בחסר, אשר מביא את מערך הניתוחים במערכת הציבורית למצב של 'הידוק חגורות', הן מצד 'הקונה' - קופות החולים המבטחות - והן מצד 'המוכר' - בתי החולים הספקים. התקצוב החסר מביא במישרין לצמצום הכמויות ולהגדלת אורכי התורים במערך הניתוחים במערכת הציבורית".

נציין, כי זמני המתנה ארוכים נובעים לרוב מהתנהלות מכוונת של בית החולים, כל זמן שמדובר בניתוחים לא רווחיים - לפחות ביחס לניתוחים אחרים. משרד הבריאות עדכן לאחרונה את התעריף של מספר ניתוחים, אולם הדבר הביא לשיפור קל בלבד בחלק מבתי החולים.

נציין, כי משרד הבריאות ביקש מזמן את הנתונים, אולם זכה להתנגדות מצד מנהלי בתי החולים. שרת הבריאות, יעל גרמן, התעקשה על פרסום הנתונים מדי רבעון כחלק מעבודת הוועדה הציבורית בראשה היא עומדת.

מבית החולים שיבא לא נמסרה תגובה עד לסגירת הגיליון.

כשרופא מרוויח מתור ארוך

1. במשך שנים מנסים מנהלי בתי החולים הממשלתיים הגדולים, בראשם פרופ' זאב רוטשטיין משיבא (תל השומר) ופרופ' גבי ברבש מאיכילוב, לשכנע כי הפתרון לחיזוק הרפואה הציבורית, לפחות כל זמן שהמדינה לא שופכת ארגזים של כסף חדש, הוא לאפשר בחירת רופא בתשלום נוסף. חדרי הניתוח נותרים שוממים אחר הצהריים (לעתים הרבה לפני), הרופאים בורחים אל הפרקטיקה הפרטית וזמני ההמתנה הולכים ומתארכים. אז מה צריך לעשות לשיטתם? להפעיל את הביטוח המשלים או המסחרי, אם יש כזה, ולקצר את התור.

והנה, הדוח המדהים שפרסם היום משרד הבריאות, אותו דוח שמנהלי בתי החולים נאבקו שלא יראה אור, מלמד דבר אחר: לבחור רופא זה נחמד למי שיכול, זה נחמד מאוד אפילו לרופא עצמו ולבית החולים שצפוי לגזור רווח ממודל כזה, אבל הרבה יותר חשוב לבחור את בית החולים. הבעיה היא שכדי לבחור בחוכמה את בית החולים הציבור זקוק לשקיפות, מילה קטנה שהפכה לגסה במערכת הבריאות מזה שנים ארוכות מדי. השקיפות הזו היא המפתח לתחרות ולשיפור השירות והאיכות הרפואית לא רק בסוגיית זמני ההמתנה, ופרסום הנתונים של היום מהווה בשורה צרכנית של ממש.

לא נגזים אם נאמר כי מדובר באחד הצעדים החשובים שיצאו מוועדת גרמן, שצפויה לפרסם את המלצותיה הסופיות באמצע יוני הקרוב.

2. כותבי הדוח, צוות בראשות פרופ' ארנון אפק, המנכ"ל החדש של משרד הבריאות ולשעבר סגן מנהל שיבא, נימקו את זמני ההמתנה הארוכים בשלל הסברים. חלקם סבירים למדי, כמו העובדה ששיטת ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים אינה מעודדת ביצוע ניתוחים לא רווחיים ולמעשה אינה מעודדת כל פעילות ברגע שקופת החולים הגיעה לתקרת הרכש שממנה היא זוכה להנחות מפליגות מצד בית החולים. חלק מההסברים, כמו המחסור באחיות ורופאים או העובדה שחדרי הניתוח קטנים מדי, אינם מתיישבים עם הפערים העצומים בזמני ההמתנה בין בתי החולים השונים (6 ימי המתנה לניתוח שקדים באסף הרופא לעומת 100 ימים בשיבא).

לפרופ' אפק ולחבריו במשרד הבריאות אולי לא נוח לומר זאת, אבל העובדה שמנהלי המחלקות, קרי הרופאים עצמם, הם אלה שקובעים כמה ניתוחים יתבצעו ואיזה, היא כשל ניהולי. אותם מנהלי מחלקות מצויים בניגוד ענייני מובנה מהרגע שהם בעצמם נהנים מזמני ההמתנה הארוכים האלה. מדוע? זמני ההמתנה הארוכים במערכת הציבורית הם המנוע שדוחף את הציבור אל המערכת הפרטית. מי מבצע את הניתוחים במערכת הפרטית? ניחשתם נכון: אותם רופאים בכירים ומנהלי מחלקות.

אז שקיפות זה דבר נפלא, כבר אמרנו את זה בסעיף הקודם ובלי טיפה של ציניות, אבל בצד השקיפות צריך גם תקיפות: לא יכול להיות שהרופאים ינהלו בעצמם את המערכת, ולא יכול להיות שהם ייהנו מפרקטיקה פרטית בלתי מוגבלת. לומר שהגבלת הפרקטיקה הפרטית "תבריח אותם" מהמערכת הציבורית היא אגדה אורבנית, שכן ללא המוניטין שלהם כרופאים בכירים במערכת הציבורית הם לא שווים הרבה - לא באסותא ולא בשום מקום אחר.

3. נובמבר 2009, לשכתו של פרופ' רוטשטיין. אל המקום מתפרץ בהתלהבות אייל וינקלר, סגן מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית (היום הוא כבר פרופ' והמנהל שלה), וקוטע את הריאיון שערכנו עם המנכ"ל שלו. "בשבוע הבא יגיע לכאן לניתוח בן משפחה של אחד מקרוביו של יצחק תשובה והוא מאוד מעורב בדבר הזה", הוא בישר. רוטשטיין לא חשב לרגע לקרוץ לוינקלר שזה לא בדיוק הזמן המתאים, והשיב: "אז אני פה. תרים לי טלפון ותיק-תק נסגור את זה. תהיה לי שיחה מצוינת אתו על התרומה של הבוס שלו, שעוד לא הגיעה".

למה אנחנו נזכרים בזה? חוץ מניחוש פראי ולפיו הקרוב של הקרוב לא המתין מי יודע כמה זמן, היום פורסם ב"הארץ" כי נציבות שירות המדינה מצאה כי פרופ' וינקלר ביצע לכאורה מאות ניתוחים במרפאה הפרטית "קלאס קליניק" שהקימה קרן המחקרים של שיבא, זאת בשעות הבוקר ובזמן שוינקלר דיווח על עבודה רגילה. המשמעות, מעבר לעובדה שהוא זכה בעצם לשכר כפול (גם עבור השעות הרגילות וגם עבור הפרקטיקה הפרטית), היא שוינקלר הונה לכאורה את המעסיק שלו. אנחנו מתכוונים למדינה ולא לפרופ' רוטשטיין, שטרח להסביר היום כי וינקלר ראוי לעונש כספי אך חלילה שאיש לא ישעה אותו מתפקידו. אל תגזימו חברים, זה לא אלון חסן, זה רופא (וינקלר טען הבוקר כי דיווח השעות הכפול מקורו בטעות).

מה הקשר של כל זה לדוח שהתפרסם היום? חוץ מעוד דוגמה לכשל הניהולי שמתרחש בבתי החולים הממשלתיים, נתוני משרד הבריאות מראים כי זמן ההמתנה לניתוח כריתה ושחזור שד בשיבא עומד על 89 ימים, לעומת 21 באסף הרופא או 30 באיכילוב. ניתוח כזה מתבצע על ידי כירורג כללי ועל ידי כירורג פלסטי מהמחלקה של וינקלר. גורם בכיר במערכת הבריאות תהה היום האם הפלסטיקאים בשיבא פשוט עסוקים מדי.

זמני ההמתנה לפי חלוקה לבתי החולים

זמני ההמתנה לפי חלוקה לבתי החולים

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

עלי ח'אמנאי, מנהיג איראן / צילום: ap

דיווח באיראן: "הכנו בנק מטרות, ונגיב במהירות לתקיפה"

בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה • יאיר לפיד לנתניהו במליאה בכנסת: "מה שיגדיר אותך בהיסטוריה זה ה-7 באוקטובר" ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ • נושאת המטוסים הגדולה בעולם, שהשתתפה בלכידת מדורו, מתקרבת לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר