"אדון/גברת נכבדים, שלום רב. מוגש אליך בזאת טופס למילוי פרטים אישיים" - כך נפתחים עשרות מכתבים שנשלחים בחודשים האחרונים לנישומים רבים ממחלקת המודיעין במס הכנסה, ובהם בקשה למלא טופס "פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה".
על המכתב חתום מישאל כהן, מנהל אגף בכיר במחלקת מודיעין ארצי ברשות המסים. אותם נישומים מבוהלים, שנדרשים ביום בהיר אחד לדווח על הכנסותיהם והונם בארץ ובחו"ל, רצים אל מומחי המס לקבל עצה. אלה אומרים: "מדובר בתופעה ובמדיניות חדשה של רשות המסים ללכוד כל מי שהפעולות הכלכליות שלו מעוררות חשד להעלמות מס".
בין היתר, מדובר במשפצי דירות שמשלמים בשחור, נוסעים מתמידים לחו"ל, גורמים הפועלים בשוק ההון בסכומים חריגים ועוד.
מדי מספר חודשים מסמנת רשות המסים יעד בדיקה חדש. בעבר חשפנו ב"גלובס" את מטרות הגבייה הקודמות של רשות המסים, בהן ישראלים המרבים לטוס לצורכי עסקים, בדיקת הכנסותיהם של אמנים וזמרי הזמר הים-תיכוני ובחינת הכנסות תושבי ישראל המרבים לנסוע לחו"ל.
כעת מרחיבה רשות המסים את רשת המס עוד יותר, ומפעילה פרויקט רחב יותר של איתור עברייני מס. לנישומים הפעם אין סממן מובהק אחד משותף, למעט עשיית פעולות כלכליות שמדליקות נורות אדומות ברשות. רכשת רכב בסכום של מעל חצי מיליון שקל? שיפצת את הבית? רשמת נכס חדש בעל ערך גבוה בטאבו או אפילו רכשת ריהוט בסכומים גבוהים בחנויות ברחבי הארץ? - אתה על המוקד ועל הכוונת של רשות המסים.
מגמה עולמית
לדברי עו"ד (רו"ח) מוטי ארניה, מומחה למיסוי בינלאומי, לשעבר ביחידה למיסוי בינלאומי בנציבות מס הכנסה, "מדובר במבול של ממש. קיימת הצטברות גדולה מאוד של לקוחות שמגיעים אליי עם הטופס של רשות המסים. הסיבה לכך היא שמס הכנסה עושה הצלבות מידע רבות, ומסתבר שבמקרים רבים יש לרשויות המס אכן סיבות טובות לברר את מקורות ההכנסה וההון של נישום זה או אחר.
"הטופס נשלח לנישומים בעקבות מידע שמגיע למס הכנסה, מחיתוכים מכל מיני מאגרי מידע, כגון משטרת גבולות, משרד רישוי, טאבו, מדינות זרות, מידע וולנטרי שמתקבל מרשויות מס בחו"ל ומהלשנות".
עו"ד קובי כהן, מומחה במיסוי פלילי ואזרחי, לשעבר מנהל מחלקת פירוקים במס הכנסה ופקיד שומה ביחידה הארצית לשומה, מאשר אף הוא כי "בימים אלה מתבצע איסוף נתונים אינטנסיבי במחלקת המודיעין ברשות מתוך פעולות יזומה של הרחבת מקורות המידע על-ידי מחלקת המודיעין ברשות המסים".
להערכת עו"ד כהן, קיימות כמה סיבות לפרויקט איסוף המידע החדש, בהן "שינויים פרסונליים ברשות המסים לאחרונה, והמגמה העולמית והתגברות המאבק בהון השחור".
לדברי עו"ד כהן, "רוב המקרים של נישומים המקבלים את הבקשה אינם תוצאה של מידעים מחו"ל, שכן מסלול זה עדיין לא קיים בצורה אינטנסיבית, אלה יפעל בצורה שוטפת יותר ב-2016-2017.
"במקרים רבים, ברשויות המס מאתרים נישומים שעושים פעולות הדורשות מומחיות מיוחדת בניירות ערך על-ידי בקשת מידע מבתי השקעות. בנוסף, אנשי מס הכנסה מסתובבים ברחובות, ואם הם רואים עבודות של שיפוץ בדירה, הם נכנסים לדירה ומתחילים לשאול שאלות. פעולה נוספת היא בדיקות של כל מי שנוסע באופן תדיר לחו"ל".
עו"ד (רו"ח) ארניה מוסיף כי "גם המגמה העולמית שהתגברה בשנה האחרונה - בין היתר מפעילותה הנמרצת של ארה"ב, המאלצת את כל העולם לחתום על הסכם על חשיפת מידע בנקאי - מעודדת מדיניות של איסוף מידע וחשיפת כל מי שלא משלם מסים כנדרש, ומובילה לדרישות המידע מרשות המסים.
"בגלל שמדינות אוספות מידע, הן גם מנדבות מידע, במקרים בהם המידע עשוי להיות רלוונטי לרשויות מס במדינות אחרות. כך, למשל, פולין העבירה דיסק עם כל השמות של האזרחים הישראלים שהייתה להם הכנסה בפולין, וכמוה גם דנמרק".
עו"ד (רו"ח) ארניה מציין כי "מאחר שברשות המסים לא יודעים בוודאות להצליב את המידע, הם מבקשים הצהרת הנישום כדי לראות אם זה הגיוני, למשל, שאדם שמרוויח 10,000 שקל בחודש, רוכש רכב בחצי מיליון שקל.
"במקרים מסוימים אכן יש הצדקה לכספים, וההסבר לרשות המסים פשוט. כך, למשל, במקרה של ירושות או עולים חדשים ותושבים חוזרים, הממשיכים להפיק את הכנסתם מחוץ לישראל ועשויים ליהנות מפטור על ההכנסות ועל הדיווחים".
עם זאת, עו"ד (רו"ח) ארניה מבהיר: "קיימים מקרים בהם אין הצדקה מספיקה, ואת המקרים האלה רשויות המס מנסות לתפוס".
קיבלת שאלון - מה עליך לעשות?
אז מה צריך לעשות נישום שקיבל שאלון ממס הכנסה? לדברי עו"ד (רו"ח) מוטי ארניה, שלמשרדו הגיעו באחרונה נישומים רבים שקיבלו שאלון מקורות הכנסה מרשות המסים, מי שמקבל את השאלון כבר לא יכול לעשות גילוי מרצון וליהנות מפטור מהליכים פליליים במקרה שנעשו עבירות מס. "ברגע ששלחו לך טופס, אתה כבר לא יכול לעשות הליך גילוי מרצון, כי תנאי מקדמי לכניסה להליך הוא שהנישום צריך להגיע בתום-לב, ולא בגלל שיש מידע מודיעיני עליך".
עם זאת, עו"ד קובי כהן מבהיר כי התשובה שיספק האדם, אליו הופנה השאלון על-ידי רשויות המס, תשפיע הן על המס שישלם בסופו של יום והן על החשיפה הפלילית של מעשיו, וכן רצוי להתייעץ קודם מתן תשובה.
"קחו לדוגמה אדם שביצע פעילות כלכלית, אשר יכולה להיות מסווגת כעסק או יכולה להיות מסווגת כרווח הון. ההבדל עשוי להיות משמעותי, הן בהיבט המס שיוטל על הרווח והן בחובות המוטלות על אותו אדם לדרך ניהול והדיווח".
עוד לדבריו, "מתעוררות שאלות נוספות לגבי הפללה עצמית של אדם, אשר לא דיווח על הכנסותיו. האם אותו אדם רשאי לא להשיב לרשויות המס מפאת חשש להפללה עצמית? מה ההשלכות של חשיפת הכנסותיו, אשר היו חייבות בדיווח ובמס, ולא דווחו לרשויות המס. שאלות אלה הינן שאלות סבוכות ותלויות נסיבות בעובדות האופפות כל מקרה. באופן כללי מומלץ לתת תשובות מדויקות, אך כאלה המבטאות עמדה פרשנית, אשר תסייע לצמצום החשיפה המיסויית והפלילית".
עוד הוא מזהיר כי "תשובות שקריות עלולות להחריף את מצבו של הנישום".
מדיניות עולמית של "ציות למס"
בכל מקרה, המומחים ממליצים לא להתעלם מהשינויים הגלובליים, ההסכמים הבינלאומיים לחשיפת מידע ותום עידן הסודיות הבנקאית בעולם. לדבריהם, הפן הבינלאומי בחשיפת המס שלנו הופך יותר ויותר דרמטי ומשפיע על היקף המידע שרשות המסים מגלה עלינו.
לדברי עו"ד שירה שיין, מומחית במיסוי בינלאומי ובהקמה וניהול נאמנויות, "ישראל, כמו מדינות רבות אחרות, נכנסת חזק למגמה שהובילה ארה"ב בכדי למגר את תופעת ההון השחור. כולם, החל מקציני הציות בבנקים, לבנקים השונים בארץ ובעולם, לרשויות המס, לרשויות להלבנת הון, לממשלות ועד בכירי המשק, משתפים פעולה בכל הרמות כדי להביא למצב שכל הנכסים שמוחזקים במוסדות פיננסיים יהיו Tax compliant (ינקטו במדיניות ציות למס)".
על מנת לאפשר לנישומים להתרגל למציאות הזאת, סבורה עו"ד שיין כי רשות המסים צריכה לצאת במסלולי גילוי מרצון נוספים, שבהם לנישומים יותר לדווח על כספים והון שצברו ללא חשש מהעמדה לדין פלילי.
"נכון עכשיו שרשויות המס גם בארץ יובילו מודלים שונים של גילוי מרצון כדי לתת לנישומים אינסנטיב חיובי להיכנס לרשת המס, וראוי שהם לא יכניסו את כולם למיטה אחת, שכן אי-אפשר להשוות בין עקרת-בית שירשה מיליונים במדינת 'אוף שור' לבין סוכן שמקבל עמלות בחו"ל".