דאגה לרווחתם הכלכלית של העובדים לא העסיקה ארגונים במגזר מהפרטי: הארגונים שילמו משכורת, וארגנו מדי פעם פעילויות חברתיות, לעתים נתנו הנחות להופעות או במנוי לקאנטרי. אלא שבשנים האחרונות מעסיק הנושא יותר ויותר ארגונים, גם בגלל המחאה החברתית של 2011, שהבליטה את העובדה שגם אנשים שעובדים לא מצליחים לגמור את החודש וזקוקים לעזרה, וגם בגלל המודעות הגוברת של עסקים לנושא האחריות החברתית.
אם בעבר נושא האחריות החברתית כוון בעיקר לעסקים שמשקיעים משאבים בתרומה לקהילה שמחוץ למקום העבודה ומביאים בחשבון שיקולים סביבתיים, הרי שלאחרונה החלו ארגונים להבין שיש להם אחריות חברתית לא רק כלפי הקהילה הסובבת, אלא בראש ובראשונה כלפי העובדים שלהם. זו הסיבה שארגון מעלה, המקדם אחריות תאגידית בעסקים, הוסיף לראשונה השנה את הסעיף רווחה כלכלית כאחד הקריטריונים לדירוג עסקים הכלולים בדירוג.
אז מה לאחריות חברתית ולרווחה כלכלית? לדברי מומו מהדב, יו"ר מעלה, "יש פה מעמד ביניים חרוץ ועובד, שבכל זאת מתקשה להסתדר כלכלית. אנחנו רואים עלייה חדה בהבנה של ההנהלות בחברות העסקיות שיוקר המחיה פוגע במעמד הביניים. חברות מבינות שהעניין הוא לא רק כמה אתה משלם לעובדים אלא האם הם יכולים להתקיים מהשכר שמשלמים להם, וזו הפכה לסוגיה מאוד בוערת בשיח הארגוני. אני זוכר שיחה עם מנכ"ל ארגון היי-טק ועוזרתו על יוקר המחיה. המנכ"ל אמר שהעובדים שלו בטוח מסתדרים ואז העוזרת תיקנה אותו ואמרה שלמרות המשכורות הגבוהות, היא ובעלה לא מצליחים לקנות דירה".
אולי צריך להעלות את השכר?
"שינוי סולמות השכר הוא סוגיה מורכבת מאוד וקשה ליישום. אבל חברות חושבות שהן צריכות לקחת אחריות מעבר לתשלום שכר סביר ועוזרות לעובדים בצורה יותר הוליסטית".
איך זה בא לידי ביטוי?
"חוזרים למערכות רווחה עוטפות, שהיו נפוצות בעבר. קנייה מסובסדת, קייטנות מוזלות, שימוש בכוח הקנייה של הפירמה כדי להוזיל מוצרים לעובדים, תמיכה במצבי חירום כמו מחלה או אבטלה. הסיוע הזה, שהוא אמנם לא בכסף ממש, הוא שווה כסף ובסופו של דבר הוא מסייע לתפוקה של העובד".
תעביר את
זה הלאה
אחד מאופני העזרה שחברות מרבות להשתמש בהם לאחרונה הוא סדנאות להתנהלות כלכלית נכונה של עמותות כמו "פעמונים" ו"ידיד" (ראו מסגרת). אחת החברות שמפתיע לגלות כי היא מפעילה תוכנית כזו היא חברת G4S, לשעבר חברת "השמירה", העוסקת בפתרונות אבטחה ובטיחות, והיא היחידה בתחומה הכלולה זו השנה החמישית בדירוג מעלה.
החברה מעניקה לעובדי השטח שלה, כלומר השומרים שמשתכרים שכר מינימום - מה שנהוג לכנות עובדי קבלן - סדנאות בשיתוף עם עמותת ידיד בנושא ניהול תקציב משפחתי: חמישה מפגשים בני שעתיים כל אחד. לדברי דפנה ארד, סמנכ"לית תקשור ואחריות תאגידית, "זו הדרך שלי לעזור להם למקסם את השכר שלהם. הסדנאות מלמדות איך לעשות הזמנה נכונה מהכבלים, איך לנסוע ברכבת במקום באוטו ואיך לתכנן את החיסכון הפנסיוני. אנחנו מתכוונים להגביר את קצב הסדנאות כי המשובים היו נפלאים".
אבל השכר עדיין נמוך מאוד.
"זה נכון שבפועל השכר שלהם נמוך - אבל אני לא יכולה להעלות להם את השכר. השכר של עובד בתחום שלנו הוא נגזרת של המחיר שמשלם הלקוח שלנו. אני לא יכולה להגיד כמה הוא ירוויח. אלה עובדי שרשרת האספקה - והאחריות היא משותפת, גם שלנו וגם של מזמין השירות. מה שאני יכולה לעשות זה לעזור להם לנהל את התקציב המשפחתי הנמוך שלהם. איך למקסם את השכר שאתה מרוויח".
גם חברת שטראוס, שמעסיקה 5,000 עובדים, מקיימת עם ארגון פעמונים סדנאות לניהול תקציבי נכון עבור העובדים. "בשנים האחרונות התחלנו לעבוד על שיטה פרואקטיבית: למנוע מעובדים להגיע למצבים של מצוקה", אומרת דבורה מקסיק, סמנכ"לית השיווק של החברה. "חלק מזה הן הסדנאות להתנהלות כלכלית נכונה וגם סדנאות למנהלים שנועדו ללמד אותם לזהות מצוקה של עובדים. יש לנו גם סדנאות למיצוי זכויות למס הכנסה שלילי. חוץ מזה, בנינו מודל שנקרא 'מעבירים את זה הלאה באהבה'. עובדים שעוברים דירה מעבירים לנו דברים שהם לא צריכים ואנחנו מעבירים למי שצריך. אנחנו משלמים רק על ההובלה ועוזרים להמון עובדים".
החברה מנהלת גם קרן מלגות ללימודים אקדמיים של ילדים, עם עדיפות למשפחות מרובות ילדים ועובדים בשכר נמוך, שמחלקת מאה מלגות בגובה 10 אלפים שקל ללימודים אקדמיים לילדי עובדים. בנוסף, התחילה החברה להפעיל "חנות על גלגלים" עם מוצרי החברה היבשים, שמגיעים לכל האתרים הרחוקים שלנו, שבהם רשתות השיווק יקרות יותר.
אתם מרגישים החמרה במצב העובדים בשנים האחרונות?
"המחאה החברתית עשתה לנו סוג של wake up call, ושאלנו מה העובדים רוצים. בשנים האחרונות אנחנו מחלקים סלי מזון למשפחות לא רק בראש השנה ובפסח אלא במועדים נוספים במהלך השנה".
לחברה יש גם מערכות תמיכה נוספות, והיא מעסיקה עובדת סוציאלית קבועה ואף מממנת עבור העובדים שנקלעו למשבר נפשי, גירושים קשים או בעיות אחרות במשפחה עשר פגישות עם פסיכולוג.
כמו כן, החברה מעניקה לעובדים סיוע בייעוץ משפטי בענייני גירושים, צוואות או צווים במקרה של אלימות במשפחה בשיתוף עם העמותה הישראלית לייעוץ משפטי. לבני זוג מובטלים מסייעים במציאת עבודה ומספקים ייעוץ בעמידה בראיונות עבודה ובכתיבת קורות חיים. החברה גם עוזרת לעובדים שחלו במחלה קשה גם עם קשר ישיר לרב פירר וגם בעזרה להגעה לרופאים הרלוונטיים.
איך אתם מאתרים את העובדים האלה?
מקסיק: "עובדים לרוב לא באים אלינו עם הבעיות, אבל אנחנו נתקלים בעובדים שעיקלו להם את חשבונות הבנק או עומדים לנתק להם את החשמל. במקרה כזה אנחנו עוזרים בהלוואות. אם רואים שהעובד מקבל הלוואות שוב ושוב לפעמים עוזרים גם במענקים ובייעוץ כלכלי שיאפשר להם לצאת ממעגל המצוקה.
"הכלל שלנו הוא שככל שהשכר יותר נמוך - ההטבה תהיה יותר גדולה. למשל חופשות אנחנו מממנים רק לעובדים, אבל לבעלי שכר נמוך - מממנים גם את בן או בת הזוג".
"יותר חשוב
מימי כיף"
בחברת שיכון ובינוי מאמינים שמתן כלים לעובדים לטווח ארוך חשוב בהרבה מעוד חופשה או הטבה צרכנית אחרת. החברה מעבירה הרצאות על התנהלות פיננסית נבונה לכלל העובדים - 1,000 במספר - בעברית, רוסית ואמהרית, בכל מקום שיש בו עובדים - גם בבניין הקבוצה וגם בשטח באתרים.
בהרצאות העובדים מקבלים כלים למעקב אחרי הוצאות והכנסות, ניהול משק מהזווית הפיננסית, לימוד תחום השכר לרבות זכויות, קריאת תלושי שכר והפנסיה. פן נוסף הוא קורסים מקצועיים שוטפים - קורסי ניהול זמן, קורסי מיומנויות מחשב: אקסל, אופיס, פאוור פוינט, קורסי ניהול מו"מ, עמידה מול קהל ומיומנויות תקשורת ועוד. כמו כן מקיימת החברה סדנאות העצמה אישית ומקצועית - סדנאות מנהיגות וסדנאות למובילות.
לדברי לימור שאקו-מנה, סמנכ"לית משאבי אנוש ותפעול בחברה, "פעילות משאבי אנוש תחת גישת הקיימות שמה דגש על ההתנהלות של הארגון מול העובדים גם בעולמות הרווחה. מטרות משאבי אנוש ברווחה בשיכון ובינוי הן להשקיע בפיתוח של העובדים לטווח הארוך, ע"י כלים שישמשו אותם לא רק ביום יום בעבודה הנוכחית, אלא גם בעתיד. אם בעבר פעילויות הרווחה כללו ימי כיף, הנחות למופעים והטבות צרכניות, כיום אנו מאמינים שגישת הרווחה צריכה לתת גם מענה בראייה רחבה יותר לצרכים עמוקים יותר של עובדים בטווח הארוך. אנו שואפים לחבר את ערכי הקיימות יחד עם ערכי משאבי אנוש ורווחה".
מלמדים גם את המנהלים לזהות מצוקה כלכלית אצל העובדים
ארגון פעמונים הוא עמותה ששמה לעצמה למטרה להדריך וללוות משפחות לעצמאות כלכלית. עד היום ליוותה העמותה, חינם אין כסף, יותר מ-20 אלף משפחות. לאחרונה מלווה העמותה גם חברות, ארגונים, מנהלי משאבי אנוש ומנכ"לים, שמתמודדים עם בעיות פיננסיות של העובדים. לדברי שירה קולמן גולובינסקי, מנהלת פעמונים לעסקים, מחקרים מראים שעובד עם בעיות כלכליות הוא פחות פרודוקטיבי והשקעה בהדרכה פיננסית תניב תשואה השווה לפי שלושה מההשקעה. לחברות השירות ניתן בתשלום ובתמורה מקבלים ייעוץ לעובדים, למנהלים או למנהלי משאבי אנוש, שמקבלים הדרכה איך לאתר את העובדים השרויים במצוקה ולהציל אותם רגע לפני שהם מגיעים לקצה. את הכספים שהם מקבלים מהחברות הם מפנים לסיוע החינמי למשפחות.
"חברות מבינות שעובד צריך לא רק הכשרה מקצועית, ושאם יראו בו מכלול, יפיקו ממנו יותר והוא גם יוקרי להן תודה. הפעילות בחברות חושפת אותנו בפני העובדים - שיכולים לקבל עם משפחותיהם ייעוץ פרטני בנוסף על הייעוץ שהם מקבלים בחברה", אומרת קולמן גולובינסקי.
הארגון מציע ב-16 וב-23 ביוני סדנאות בחינם למנהלי משאבי אנוש, שמיועדות להכשיר אותם לזיהוי מצוקות כלכליות אצל עובדים ולתת לעובדים כלים להעצמה כלכלית. התשלום לחברות אינו גבוה: הרצאה לכל העובדים חוברת טיפים לכל עובד עולה 1,500 שקל וסדנת ארבעה מפגשים בני שעה וחצי עד שעתיים לעד 26 עובדים - 3,800 שקל.