אריק רייכמן / צילום: תמר מצפי
זמן מה אחרי שמסר את תנובה לזהבית כהן, קנה אריק רייכמן אופנוע סוזוקי intruder 800 שחור, גדול, נוצץ ורב-נפח. מאז הוא "קורע" את הארץ. חופשי ומאושר עם קסדה. גברתן, ספורטאי, שחיין, מרים 25 קילו משקולות 4 פעמים בשבוע. איש חזק, בן 76, עם מבט שובב ומתריס בעיניים. גר בבית נאה, עטוף עצים עבותים ודשא ירוק, בשכונה מהודרת ועשירה של הרצליה שקוראים לה קיבוץ "גליל ים". שנים שהוא מחוץ לתנובה, אבל עדיין מדבר ב"אנחנו". הוא ותנובה. בהחלט לא הוא וזהבית כהן. השם המפורש הזה עולה בקושי על שפתיו. בשבילו עדיף "אייפקס" או "היא".
- היא ליטפה לך אז את האגו? הגברי, העסקי?
"ליטפה? שטויות. זה הכול סיפורים, כמו המעשיות שמכרנו בזול. היא לא ליטפה שום דבר, ואותי לא מלטפים. אני מאתר מהר מאוד מה זה ליטוף ומה זה הון אנושי. עד המכרז שמרתי על יחסים קורקטיים עם כולם, יחסים טובים. מי שמאוד מצא חן בעיני זה דווקא יגאל אהובי. ישבתי אתו פעם, פעמיים, התרשמתי מאוד. כשנגמר המכרז על תנובה ואייפקס זכתה, חברתי אליה כדי שיחד נצליח להעביר את ההחלטה בוועדת תנובה".
- אז לא שעטף אותך הקסם של זהבית כהן נעולה במגפי גומי ומקפצת בין פרות לרפתנים?
"היא באמת הסתובבה אצל הרפתנים, אבל זה בכלל החזון שלי שנתחבר עם אינטרסים של קבוצה כאייפקס. בשביל זה לא צריך שום ליטוף של אגו. זה קשקוש".
- התחברתם אישית? היא הייתה אצלך בבית? אתה מכיר את בעלה וילדיה?
"לא, לא. לא התחברנו אישית. היא אולי הייתה פה פעם אחת בהתחלה. אני מכיר את חיים כהן, בעלה, איש מאוד נחמד. יותר מזה - לא. אין לנו הרבה דברים משותפים. ברגע שהתקבלה החלטה במכרז היה ברור ששנינו מכוונים לאותה המטרה. היא לא הבטיחה לי כלום ולא הציעה לי שום דבר. אני גם לא ציפיתי כי חשבתי שזה לא יעבוד. זאת תרבות אחרת והשקפות אחרות, אפילו שהיא הצהירה בהתחלה שהמנהלים של תנובה הולכים להיות איתה כל החיים".
- לא היית בטוח שאתה ממשיך לנהל את תנובה?
"לא. חד-משמעית לא. לא רציתי. ידעתי שדבר כזה לא יכול לעבוד. זה קרה לעמירם סיוון שנשאר אחרי שתד אריסון קנה את בנק הפועלים, וקרה לבני גאון כשקנו את כור. לא רציתי לעבור את התהליך הזה, ידעתי שזה לא יכול להחזיק מעמד. הייתי מוכן להישאר בתנובה רק אם אני הייתי בראש הפירמידה. המנהיג. ממש בראש".
- להישאר "האיש החזק", אבל מה עם "האישה החזקה"?
"בדיוק כך. היה לי ברור שהיא תופסת את כיסא המנהיג. כבר הכרתי אותה, היא בחורה דומיננטית. כן, נכון, היא כמוני במובן הזה".
- כמוך, אבל בלי המגבלות.
"זה לא עניין של מגבלות. אני עובד עם הצדק. אני מאוד מחשיב אנשים. לא הייתי מרחיק קבוצה של מנהלים כי זאת אחריות לחברה, ולא הייתי מעלה מחירים כי זאת אחריות לצרכן".
- אחרי שבחרתם בכהן ובאייפקס אמרת "בחרנו חברה עם אינטגריטי". היום, 8 שנים אחרי, היית שוב מתבטא כך?
"כן, אייפקס זו חברה עם אינטגריטי, אבל אני לא הולך להתייחס לבני אדם בחברה הזאת".
- בכל פעם שאני מתקרבת לזהבית כהן, אתה בורח.
"לא בורח ולא רוצה להתייחס לאנשים באופן אישי. חוץ מזה, אני גם באמת חושב שאלמלא זהבית כנראה שאייפקס לא הייתה נכנסת לתנובה, ואז התוצאה של השלב הראשון בתוכנית שלנו לעתידה של תנובה היה גרוע יותר עבורנו, ומה שקורה עכשיו, שזה השלב השני - המכירה המצוינת לברייטפוד - אולי לא הייתה מתקיימת. היה לה את הכישרון להוביל דברים, ואת זה אי-אפשר לקחת ממנה".
- זהבית כהן היא אשת עסקים ואישה חכמה.
"חכמה, אבל לא תמיד צופה פני עתיד".
- כלומר?
"למשל, היא באה ודיללה את היכולות, פיטרה או הזיזה הצידה שכבה שלמה של אנשים שהיה להם ידע מצטבר להוביל את תנובה להמשך שינויים, מתוך חוסר הבנה לדעתי".
- אולי דווקא בגלל זה היא הצליחה בגדול?
"קודם כול היא הצליחה - ועל זה אי-אפשר להתווכח. אבל השכבה הזאת של האנשים שהוזזו, החשיבות שלה הייתה ביכולת למנף את תנובה. הקמנו את החברה ברומניה, זאת הייתה אמורה להיות הנקודה הראשונה. אם הייתי נשאר הייתי ממשיך הלאה...".
- לגדול לעולם.
"בטח, זה הגידול ההכרחי של חברת מזון גדולה. זה מה שאני הייתי עושה, זה מה שהסינים יעשו".
"שמרנו על מידתיות במחירים"
תנובה קמה ב-1926 כארגון קואופרטיבי בבעלות אגודות שיתופיות של קיבוצים ומושבים. ב-2006 נסגרה מכירת תנובה לאייפקס-כהן. החגיגות והאישורים של החברים התקיימו ב-2007. הכסף הועבר בתחילת 2008. שווי תנובה במכירה אז היה 3.9 מיליארד שקל. מכירת תנובה לברייטפוד נסגרה השנה, 2014, כאשר שווי תנובה במכירה עמד על 8.5 מיליארד שקל, אחרי 2.6 מיליארד שקל דיבידנדים.
- זאת היא שהיא כה מוכשרת או שאתם כאלה תמימים, אפילו מטומטמים? במה היא טובה ממך? אתה מכרת במחיר אחד והיא במחיר של פי כמה.
"קודם כול, אני בטוח ומשוכנע בדרכי היום כמו שהייתי במועד המכירה. שנית, את הכישרונות שיש לה אי-אפשר לקחת ממנה. היא בחורה עם מרץ בלתי נדלה, כושר הובלה וכושר פיננסי. עם זאת, אילו ידענו, למשל, לנבא מראש שערך הנדל"ן שהיווה אז מרכיב של 25% מהערך הכולל, ימריא מקץ שנתיים למכפלות של פי שניים ולמעלה - סביר להניח שהיינו מחכים לנס הזה. חוץ מזה היה זינוק, בכל העולם וגם בארץ, בשווי חברות המזון. אבל אף אחד לא מחזיק בידיו כדור בדולח".
- וחוץ מזה, היא הזניקה את המחירים.
"יש נקודה מאוד משמעותית: הפיקוח על מחירי החלב הוסר עוד בתקופתי. כשאני באתי לתנובה 70% מהמוצרים היו בפיקוח, וכשסיימתי זה עמד על 30%".
- היום זה 50%.
"אני לא מצטער על זה שהורדתי את הפיקוח, כי מחירי הפיקוח היו רצחניים, לא מאפשרים להרוויח".
- א-ת-ה, מנכ"ל תנובה, אינטרסנט, הורדת את הפיקוח של המדינה על המחירים?
"אני, חד-משמעית. אבל אייפקס ניצלו את זה. לי היו 3 שנים של מחירים משוחררים מפיקוח, אבל אנחנו שמרנו על מידתיות במחירים, גם מתוך כוונה וגם מתוך הבטחה. אני אישית הבטחתי למשרד האוצר. האוצר הוציא מפיקוח את המחירים, אבל השאיר בכל תחום מוצר אחד מפוקח כדי שהרגולטור יוכל לבצע את החשבונות שלו, לראות איפה המחירים עולים יותר מדי".
- אם לא היית מפעיל את כוחך, גם הפוליטי כמי שמזוהה עם הלובי החקלאי, להסיר את הפיקוח, אולי זהבית כהן לא הייתה מעלה מחירים בפראות כזאת, ויוקר המחיה לא היה מתפרץ?
"אולי. אני לא העלתי מחירים, ואני גם לא הייתי מעלה מחירים. זו גם הייתה התחייבות אישית שלי שלא ננצל לרעה את הסרת הפיקוח. חוץ מזה, שלנו יש, הייתה, תחושת אחריות ציבורית. אנחנו לעולם לא היינו מגיעים לקונפליקט עם הציבור".
■ הראיון המלא - בעיתון "גלובס"
