בעוד שבועיים, כשתיפתח תערוכת היחיד שלו בגלריית טונסון 100 בבנגקוק, יסמן ניר סגל כיבוש של עוד פסגה קטנה בקריירה הבינלאומית שלו. סגל יציג לצד פגי ווטרס, אמנית בלגית העובדת עם הגלריה היוקרתית בבנגקוק, ושתי התערוכות כרוכות יחד בפרויקט אמנותי שהגלריה הכתירה בכותרת "מלחמה עדינה" (Gentle War), כאשר כל קשר למתיחות הפוליטית בתאילנד בתקופה האחרונה מקרי בהחלט.
לסגל ולווטרס, כמו לצעירים מערביים רבים, יש רומן ארוך שנים עם תאילנד אולם בניגוד לתרמילאים ולתיירי התענוגות, הם הגיעו למדינה האקזוטית דווקא בזכות העיסוק באמנות עכשווית - מגזר תרבות הסמוי מעיניהם של מרבית התיירים.
סגל (33), למד אמנות באקדמיה סלייד בלונדון והמשיך לתואר שני בבצלאל. במסגרת חילופי סטודנטים, הוא הגיע לשהות אמן באוניברסיטת בנגקוק, וב-2010 הציג תערוכת יחיד בגלריה הלאומית של תאילנד. באותה תערוכה, יצר סדרת עבודות העוסקת בדמיון בין אותיות תאילנדיות המופיעות בשלטי רחוב לבין מילים בעברית. כך, למשל, יצר שלט נאון שנראה כמילה העברית "מוות" אך פירושו בתאית - "לידה".
כעת הוא עומד לשוב לסלייד שבלונדון ללימודי דוקטורט, והתערוכה בבנגקוק עשויה לשמש עבורו כנקודת פריצה לקהל נוסף של אספנים ושל מוסדות. אך אמן צעיר היוצא להציג בחו"ל נדרש לממן כמעט בעצמו את עלויות התערוכה - הפקת העבודות, הטסתן לתאילנד ואפילו כרטיס הטיסה שלו. הגלריה מכסה עלות חלקית ואילו במשרד החוץ, גאים בייצוא התרבותי אך לא נמצא תקציב לסיוע לפרויקט של סגל.
פרויקט "מלחמה עדינה" של הגלריה שם דגש על חשיפת שיטות העבודה של האמנים, הטכניקה והחומר שהם בוחרים, כחלק משמעותי מהיצירה. "שנינו מנסים, במתודות של העבודה שלנו, לתפוס משהו מהמציאות היומיומית ולתת לו משמעות אחרת, נוספת", מסביר סגל.
"אני לוקח משהו שולי, שאנחנו נוטים להתעלם ממנו, ובזכות ההצגה שלו בהקשר אמנותי, הוא הופך ליותר ראוי לתשומת לב ולהתעמקות".