ציפי לבני / צילום: בן יוסטר
"היכן מאות האלפים שייצאו לרחובות לתבוע את השלום? למה הם נשארים בבית? למה אין מי שיזעק את הזעקה הכל-כך מתבקשת הזאת ויסחוף אחריו את ההמונים בנושא שמשפיע על חיינו יותר מכל נושא אחר, שיש לו נגיעה בכל תחום ותחום בחיים שלנו?" - כך שואלת שרת המשפטים ציפי לבני במאמר שכתבה למגזין "ליברל".
לדברי לבני, "אפילו אני כבר משתמשת היום פחות במילה 'שלום'. מילה כל-כך חיובית שהפכה לגנאי, למילתם של הנאיביים, של החלשים, והרי בשכונה שלנו אין מקום לתמימות ולחולשה.
המצב הזה - הדכדוך הקולקטיבי הזה, שבא עם שחיקתן של המילה 'שלום', של התקווה ושל אחריות ההנהגה - מנוצל באמנות על-ידי אותה קבוצת מיעוט בעלת אינטרס אחד: שהשלום יירד מעל סדר היום אחת ולתמיד. הקבוצה הזאת היא הימין הקיצוני, ה'אחים' וה'אחיות', ה'דנוניזם', שבהכללה ניתן לכנות אותה 'מפלגת המדינה הדו-לאומית'. היא מייצגת מיעוט, אבל מספר נציגיה בכנסת רק הולך וגדל".
עוד יכתבו בגיליון, שנושאו הוא תהליך השלום, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר; שלמה נקדימון, לשעבר הכתב והפרשן הפוליטי הבכיר של "ידיעות אחרונות" ויועץ התקשורת של ראש הממשלה מנחם בגין, שלום ירושלמי ויעל פז-מלמד.
בלייר כתב על תהליך השלום: "אנחנו מאוד מאוד קרובים, וככל שנשאיר את הנושא לא פתור לזמן רב יותר, יהיה קשה יותר לעשות את הפשרות הללו".