שרת הבריאות יעל גרמן מאשרת לראשונה באופן פומבי כי אחת ההמלצות הצפויות של הוועדה הציבורית שבראשה היא עומדת תעסוק בריסון שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים. על פי גרמן, יש לרסן את המרכיב של בחירת רופא מנתח בביטוחי הבריאות, ואף להטיל מיסוי מיוחד על חברות הביטוח.
לא ברור האם הכוונה לכך שהחברות יפרישו חלק מההכנסות שלהן לטובת הסל הציבורי, או שמא מדובר במס גבוה שיוטל מעל תקרת הכנסות מסוימת. על פי הערכות, שתי החלופות האלה נדונות בימים אלה בשלב הסיכומים של הוועדה.
"ביטוחי הבריאות הם הבוננזה של חברות הביטוח", אמרה גרמן בנאום שנשאה בכנס הבריאות שנערך בתיאטרון ירושלים בחסות כלל בריאות, 'הארץ' וההסתדרות הרפואית. "למעשה, ביטוחי הבריאות הפכו להיות הזנב המקשקש בכלב", הוסיפה גרמן. "אנו רואים תופעה של סחרור, סחרור שוטה, שגורם להסטת שירותים מהמערכת הציבורית למערכת הפרטית ומהסחרור הזה נהנים הרופאים, קופות החולים וחברות הביטוח.
"ב-7 השנים האחרונות אנו רואים שבעוד שכלל הביטוחים המסחריים צמחו בכ-18%, הרי שביטוחי הבריאות המשלימים וביטוחי הבריאות המסחריים יותר מאשר הכפילו את עצמם: המשלימים צמחו ב-214% והמסחריים ב-221%. בנק הכסף הזה, העומד בסה"כ על כ-6.5 מיליארד שקל, שמתוכם 2.6 מיליארד שקל מיועדים לבחירת רופא וייעוץ לניתוחים, מהווה את התמריץ העיקרי להסטת החולים מהמערכת הציבורית למערכת הפרטית ולהנעת המעגל השוטה הזה", קבעה השרה.
לדברי גרמן, בצד ריסון שוק ביטוחי הבריאות, יש לפעול לתוספת משאבים לטובת המערכת הציבורית ולהפסקת שחיקת המקורות. "צריך להוסיף מקורות תקציביים למערכת הבריאות הציבורית במיידית, מקורות שנשחקו בשנים האחרונות, לדאוג להבטחתם לאורך זמן, לכסות את הגירעונות האדירים של למעלה מ-3 מיליארד שקל ולהכניס חלק מהם לבסיס הסל", אמרה גרמן.
לדבריה, ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל נסקה לכדי 40% לעומת הוצאה ציבורית של 60%, כאשר בעת חקיקית חוק ביטוח בריאות ממלכתי לפני כ-20 שנה עמדה ההוצאה הפרטית על 30% לעומת הוצאה ציבורית של 70%. יצוין כי הנאום של גרמן נקטע פעמים רבות בשל מחאה קולנית מצד "הוועדה נגד השר"פ", פעילים חברתיים שצעקו לעברה כי פעילותה למען הכנסת שר"פ לבתי החולים הציבוריים תהרוס את המערכת הציבורית ולא תחזק אותה.
יו"ר כלל ביטוח, דני נווה, אמר בכנס כי הבעיה המרכזית של מערכת הבריאות היא אכן המקורות התקציביים וכי יש לחזק אותם, בלי לפגוע בביטוחי הבריאות ובזכות הבחירה של האזרחים. "נכון ש-39% מההוצאה הלאומית לבריאות היא פרטית וזה השיעור הגבוה ביותר באירופה, אבל אנו צריכים לשאול את עצמנו ממה ההוצאה הזו מורכבת. האזרחים נאלצים לשלם היום השתתפות עצמית על בדיקות, תרופות, מכשור רפואי ועוד.
רק 11% מביטוחי הבריאות המסחריים זה ביטוחי פרט והיתר קולקטיביים במחירים נמוכים, כך שביטוחי הפרט מהווים רק 5% מההוצאה הפרטית, זה הכל. צריך להזכיר את הפרופורציה". עוד טען נווה כי אסור לדרוש מחברות הביטוח לוותר על החיתום הרפואי בפוליסות הפרט כפי שעולה מההמלצות המסתמנות של ועדת גרמן, שכן לדבריו החיתום הרפואי (החרגת מבוטחים מסיבות רפואיות) מהווה מרכיב בסיסי בניהול סיכונים.
מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא (תל השומר), פרופ' זאב רוטשטיין , אמר בכנס: "הנאיביים חושבים שמישהו יכל לרשום צ'ק כל שנה למערכת הבריאות, והריאליסטיים כמוני חושבים שצריך למצוא פתרונות יותר מתוחכמים וגם לאלתר, כי מערכת הבריאות תמיד תהיה בגירעון. המלצתי לועדת גרמן לחפש את הכסף איפה שהוא קיים בלי לחפש המלצות פופוליסטיות עם יכולת יישום אפס".
רוטשטיין הציע להכניס שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) לבתי החולים הציבוריים, ואין לו כוונה להתנצל על כך: "העולם כבר לא בולשביקי ולא קומוניסטי, ואנשים שיש להם רוצים להבטיח שיהיו להם שירותים טובים יותר. לעולם לעשירים יהיה יותר. אפשר להיות פופוליסט ולהגיד שעשירים ילכו לבתי חולים פרטיים ושהעניים ילכו לציבוריים. בתי חולים עניים לא מתפתחים ולא עוסקים בהוראה. שמים אותם מחוץ לזרקור. אם זו הנטייה שלנו, אז חובתי להזהיר את כולנו שזה עלול להיות יקר מדי למדינה שלנו. אנו רוצים שגם החיילים וגם העשירים יהיו במערכת הציבורית. אנחנו, מנהלי בתי החולים, צריכים להביא משאבים, כי המשאבים של המערכת לא מספיקים. אז תנו לנו לעשות את זה ותפסיקו להשמיץ".
מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, זאב וורמברנד, אמר על כך בתגובה: "לפי התחושה שלי סוגיית השר"פ ירדה לשמחתי מסדר היום של ועדת גרמן, ואם זה נכון אז מדובר בהישג הכי גדול לאזרחי ישראל. אני מציע להוציא בתוך שלוש שנים את כל מרכיב הניתוחים שקיים בביטוחים המשלימים ולהעביר אותו אל הסל הממלכתי, ולאפשר מודל של 'פול טיימר' בבתי חולים ציבוריים, גם אם זה אומר שרופאים ירוויחו 150 אלף שקל בחודש תמורת עוד כמה שעות עבודה ביום. אפשר לעשות את זה, ואני ממליץ למנכ"ל משרד הבריאות החדש פרופ' ארנון אפק להפוך לשוטר תנועה ממש, לבדוק כל הזמן מה אורך התורים גם בבתי החולים הציבוריים וגם בפרטיים".
מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, אמר: "אני לא נואשתי כמו פרופ' רוטשטיין ממשאבי המערכת. גם כשאני נוסע במסלול המהיר לירושלים אני לא אוהב את זה, המדינה לא צריכה לעשות כזה דבר". לדבריו, לא ניתן באמת לפקח על מודל השר"פ: "כשיבוא אלי רופא באחד מבתי החולים שלנו ויגיד לי שיש 30 אנשים שמבקשים שהוא אישית ינתח אותם ולכן הוא רוצה שאסדר לו חדר ניתוח, אני לא אוכל לשלוט על זה. כל אלה שמדברים על ערבוב בין רפואה פרטית לציבורית צריכים לזכור את מה שיו"ר ההסתדרות הרפואית אמר בעצמו - שרופאים הם כמו דייגים, הם הולכים איפה שיש דגים. אם זה בציבורי ואם זה בפרטי. עכשיו תדמיינו שאתם יושבים בקאנטרי ומגיעים כמה רופאים בבגד ים וזורקים לבריכה דגים. זה יהיה מאוד מסריח שם, אבל רק הרופאים ייצאו מרוצים בסוף".
יו"ר אסותא, פרופ' שוקי שמר, אמר בעניין: "אני בעד זכות הבחירה לאזרח, אבל תפסיקו לדבר על שר"פ במונחים של חיזוק הרפואה הציבורית. אם לשם כך נועדה ועדת גרמן, אז שיקראו לה הוועדה לעניין השר"פ. סליחה, שר"פ מגדיל את אי השוויון ואת הבעיות במערכת וצריך ולא צריך לקרוא לזה בשמות אחרים".
ד"ר רונן ברקת, חבר הנהלת ארגון רופאים לזכויות אדם ומתמחה ברפואת משפחה, ציין כי הזכות לבחור רופא אינה אבסולוטית, ובכל מקרה לא צריך לקשור בין הזכות הזו לבין שר"פ. לדבריו, אפשר לייצר מודל של בחירת רופא ללא הפעלה של ביטוחי בריאות או כסף נוסף מכיס האזרח.