סופרמרקט עם עגלה / צלם: thinkstock
כמעט חצי מסניפי רשתות השיווק בישראל נמצאים באזורים ריכוזיים - אזורים שבהם רשת שיווק אחת אחראית ליותר מ-30% מהמכירות לצרכן באותו אזור.
ב-7% מהאזורים מדובר בריכוזיות גבוהה במיוחד, שבה יש לרשת מזון לפחות 3 סניפים, והיא אחראית ל-50% מהמכירות לצרכן באזור - כך עולה מבדיקה שערכה רשות ההגבלים העסקיים לקראת יישומו הקרב של חוק המזון בשנת 2015.
נזכיר כי לפי החוק תידרש רשת שיווק שיש לה ריכוזיות באזור מסוים, לקבל מראש את אישורו של הממונה על ההגבלים העסקיים לצורך פתיחה של סניף נוסף באזור.
הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים, ד"ר אסף אילת, משווה את רשתות השיווק למוכרי ארטיקים בחוף הים: "אם מוכר ארטיקים משתלט על כל אזורי החוף, הוא מונע ממוכרים אחרים להתחרות בו. גם אם אין מצוקת מקום בחוף, אפשר להשתלט על החוף בעזרת 'הצפה' של החוף במוכרים: אם אני מוכר ב-8 שקלים, וכולם ב-10 שקלים, עדיין חשוב לי לדעת אם יש המון מוכרי ארטיקים באותו האזור, למרות שהמחיר שלי הכי זול. כי המתחרה שלי יכול להציף את החוף במוכרי ארטיקים, גם אם הם מוכרים ב-10 שקלים, וכך להרתיע אותי מלהיכנס למכור ארטיקים באותו חוף".
העבודה שערכה הרשות כוללת מיפוי של כ-700 סניפים, המחולקים על פני 3,030 אזורים סטטיסטיים. הרעיון הוא למפות לכל סניף גדול בארץ את הסניפים המתחרים שלו ואת לקוחותיו הפוטנציאליים. תוצאות הבדיקה, שאינן סופיות עדיין, העלו כי בממוצע כל סופרמרקט גדול משרת 194 אלף לקוחות פוטנציאלים.
הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, אומר כי חוק המזון מציב בפני הרשות אתגר גדול של אכיפה, אך בד-בבד הוא מביע ביטחון כי הרשות תעמוד בו בהצלחה.
ריכוזיות גבוהה יש לרשתות מגה ושופרסל ולרשת רמי לוי במודיעין. יצוין כי באזורים שבהם הריכוזיות גבוהה, הממונה על ההגבלים יכול לפנות לבית המשפט בדרישה כי רשת המחזיקה בנתח שוק של 50% ויותר, תחויב למכור חלק מהסניפים באזור. סמכות ההחלטה היא של בית המשפט. לפי הערכות, הממונה לא עתיד לפנות לבית המשפט אלא במקרים חריגים.