גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלכוד שכר המינימום

למה לא התלהבו בהסתדרות מהקמפיין החדש להעלאתו?

הקמפיין נטול משאבים אך כזה שעשה הרבה באזז ברשת, יותר מ-60 חברי-כנסת שהסכימו להצטלם עם שלט שעליו המספר "30" והפגנה אחת (די קטנה) במרכז ת"א (כמובן) שעל הארגון שלה, כמו יתר הצעדים, חתום המתחרה הקטן "כוח לעובדים" - כל אלה חישקו את ההסתדרות הכללית ואת היו"ר החדש שלה, אבי ניסנקורן.

הכוונה היא לקמפיין להעלאת שכר-המינימום ל-30 שקל לשעה, בהשראת הקמפיין שמוביל בעצמו נשיא ארה"ב ברק אובמה להעלאת שכר-המינימום הפדרלי. לכאורה, לפחות בעיני כמה מהמתבוננים מהצד, ההסתדרות הכללית אמורה הייתה לברך על היוזמה, ואולי אפילו להצטרף לקמפיין. לוותר על האגו מול הארגון המתחרה ואפילו לקחת את המושכות.

בפועל, צעירי ההסתדרות הכללית, אלה שמובילים בשנים האחרונות את גל ההתאגדות במשק וחתומים על הצלחות גדולות כמו הקמת שורת ועדים בחברות כמו פלאפון, כלל-ביטוח, סלקום ועוד, אמרו לראשי הוועדים החדשים שזה לא יהיה רעיון טוב אם הם ישתתפו בהפגנה. המסר הזה שנקלט בקרב הוועדים, נקלט גם בכמה אמצעי תקשורת, שמיהרו לבקר את ההסתדרות, ולתהות איך היא, ארגון העובדים הגדול והחזק במשק, מתנגדת להעלאת שכר-המינימום.

המציאות, כמו ברוב המקרים, מורכבת יותר. דווקא ההסתדרות היא זו שהביאה פעמיים בעשור האחרון להעלאת שכר-המינימום (ב-2006 וב-2011), וזה הרבה יותר מכל קמפיין בפייסבוק. בפעם האחרונה, הממשלה התנגדה להעלאה על אף שארגוני המעסיקים כבר הסכימו, ורק איום בשביתה כללית הכניע את ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר דאז יובל שטייניץ.

אז למה לא התלהבו בארגון מסיבוב נוסף? העובדה שארגון כוח לעובדים מוביל את הקמפיין הנוכחי בטח לא הוסיפה מוטיבציה מיוחדת, בלשון המעטה; אבל יהיה זה עוול לייחס לסוגיה הזו שיקולי אגו בלבד. בהסתדרות יודעים שכל זמן שהימין הכלכלי מחזיק במשרדי האוצר, הכלכלה וראשות הממשלה, אין שום סיכוי שהעלאת שכר-המינימום תעבור ללא ההסכמה של המעסיקים והמחויבות שלהם להיאבק על כך מול המדינה. לכן, מהלך כזה צריך להיעשות בעיתוי הנכון, באווירה הנכונה, ורק לאחר ניסיון אמיתי לשפר את היחסים העכורים, מהשנתיים האחרונות, בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים, בראשות צביקה אורן.

אלא שניסנקורן נלחץ די מהר, אולי בצדק, וכבר בטקס חילופי יושבי-הראש של ההסתדרות לפני כשבועיים, הוא מיהר להצהיר כי הוא תומך במהלך כזה, אולם בדרכו המדודה: "אנחנו נפעל למיגור העוני, תוך תיקון ושיפור שכר-המינימום. לא יכול להיות מצב שאנשים עובדים, אפילו כששני בני-הזוג עובדים, שהם עדיין עניים והמשפחה ענייה. אף אחד לא רוצה לראות כך את המדינה, אבל צריך לעשות את כל זה לא רק בדיבורים ובסיסמאות אלא במעשים. אני מבטיח שנפעל לעדכון שכר-המינימום".

ועוד אמר היו"ר: "אני חושב שהמעסיקים, כמונו, רוצים וצריכים לשאוף ואני בטוח שהם שואפים, למדינת רווחה. עובד שחי ועובד בכבוד הוא עובד יותר יעיל ואת האיזונים האלה צריכים לעשות באחריות".

בקרב כמה יודעי דבר שהאזינו לדברים עלה החשש שניסנקורן מלכד את עצמו, משום שדבריו היו אמנם מדודים, אך באותה נשימה גם ברורים ומחייבים. מנגד, נדמה היה כי בשבועיים שחלפו מאז, הדברים די נשכחו, וכי ממילא דעך הבאזז מהקמפיין של הארגון המתחרה. אלא שניסנקורן שב והעלה את שכר-המינימום לסדר היום באופן וולונטרי, בנאום שנשא אמש (ג') בוועידת גמלאי ישראל. הפעם, הוא נשמע תקיף יותר, אבל זאת בלי להזכיר במפורש את צמד המילים שכר-מינימום. "חייבים להיעשות שינויים, חייבים לדרוש זאת, וזה מה שאני הולך לעשות - אני הולך לדרוש. ואם צריך לעשות זאת, נעשה גם שביתה, ואם צריך אז בהמשך גם שביתה כללית".

המלכוד של ניסנקורן פשוט ומסובך כאחד: אם הוא יילך בכל הכוח על העלאת שכר-המינימום, גם אם לא יהיה לו פרטנר בצד של המעסיקים, הדבר יתפרש מיד כרצון שלו לחשוף שרירים ולהבהיר שהוא רחוק מהדמות האפרורית שמיוחסת לו לעתים - תוך ניסיון לסחוף אחריו את הוועדים, ולבסס את כוחו לקראת הבחירות הישירות לראשות ההסתדרות בעוד שלוש שנים.

מנגד, אם הוא ייסוג מהמהלך או לא פחות גרוע - ייכשל בו - תהיה זו מכה אנושה לתדמית של הארגון ושלו עצמו. דבר אחד ברור: אם היו"ר יצליח, חלק מהפרחים צריך לשלוח לארגון המתחרה.

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה