דניאל כהן / צילום: מאסטרכארד
מסטרקארד מרחיבה את הפעילות בישראל. חברת התשלומים העולמית תפתח חברה-בת בישראל, ותנהל ממנה את הפעילות של הקבוצה במרכז-מזרח אירופה. בנוסף, מתכוונים במסטרקארד להרחיב את הפעילות שלהם עם חברות סטארט-אפ מתחום הפיננסים (פינטק). לא מן הנמנע כי בעתיד מאסטרקארד עשויה אף לפתוח בישראל מרכז פיתוח, בדומה לזה שיש לכמה בנקים זרים בישראל, ובהם סיטי וברקליס.
הרחבת הפעילות נעשית כחלק משינויים בניהול הנציגות בישראל. דניאל כהן, שמונה למנכ"ל מאסטרקארד ישראל לפני 3 שנים, מסיים בימים אלה את תפקידו, ימונה למנהל החדשנות של מסטרקארד במרכז ודרום אמריקה ויעבור למיאמי.
את מקומו של כהן יתפוס אנדרס המברגר, המשמש כיום מנכ"ל מסטרקארד מרכז ומזרח אירופה. המברגר ימלא את שני התפקידים בד בבד, אך יעבור להתגורר בישראל. בנוסף תגייס מסטרקארד עובדים נוספים בישראל, שיסייעו בניהול הסניף שיהיה המטה בעבור 8 מדינות בהן הונגריה, צ'כיה וקפריסין.
"יש מהפכה"
למעשה, עד לפני שלוש שנים נוהלה הפעילות של מסטרקארד בישראל באמצעות הנציגות בטורקיה. עם זאת, לאחר אירועי המרמרה שהעיבו על היחסים בין ישראל לטורקיה, הוחלט במסטרקארד לשלוח נציג במשרה מלאה לישראל. כהן עבד עד אז במשרדיה הראשיים של החברה בניו יורק, ונשלח לישראל.
מלבד הרחבת שיתופי הפעולה עם חברות כרטיסי האשראי, והשקת מוצרים כגון תשלום ללא מגע או כרטיס אשראי לשימוש בחו"ל עם הדואר, כהן שם דגש גם על הקשרים עם חברות סטארט-אפ מתחום הפיננסים. "יש מהפכה בעולם בתחום התשלומים האלקטרוניים; בישראל הדבר בולט במיוחד בגלל החדירה הגבוה של הסמארטפונים לשוק המקומי", אומר כהן ל"גלובס".
"הופתעתי לגלות כמה חברות סטארט-אפ בתחום הפיננסים יש בישראל. אותן חברות לא מחפשות כסף, אלא יותר קישור לחברות הרלוונטיות בחו"ל, שיכולות להתאים להם", הוא מוסיף.
לפני שנתיים החל כהן לקיים תחרות שנתית של מסטרקארד בישראל בתחום חברות הסטארט-אפ בתחום הפיננסים. לדבריו, בעקבות זאת נהפך אבן שואבת לחברות כאלה, וכן זכה להתעניינות מצד מסטרקארד העולמית. במסגרת הרחבת הפעילות בישראל, מתכוונים כאמור במסטרקארד לשים דגש על הפעילות מול חברות הסטארט-אפ ולהפוך אותה רשמית יותר, עם יותר סינרגיה למסטרקארד העולמית.
- מה בעצם נותנת לכם פעילות כמו מתן חסות לתחרות?
כהן: "בניגוד למה שחושבים, מסטרקארד היא לא חברת כרטיסי אשראי, אלא ספקית טכנולוגיה. אנחנו מחפשים להציע ללקוחות שלנו - שהם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי - פתרונות טכנולוגיים. הפעילות שלנו מול חברות הסטארט-אפ בישראל מאפשרת לנו לשלב אותם במוצרים של מסטרקארד. זה חשוב לנו בפעילות מול מתחרים ואיומים חדשים שנוצרים לנו, כגון PayPal".
- בימים אלה מקדמים הרגולטורים בישראל רפורמה להכנסת כרטיס דביט, ובחברות כרטיסי האשראי נשמעת ביקורת על כך. מה דעתך?
"כיום יש ללקוחות בישראל כרטיס טוב יותר מהדביט - כרטיס שעל התשלומים בו הם לא משלמים ריבית, ומצד שני החיוב הוא פעם אחת בחודש, וזאת בניגוד לכרטיס הדביט שבו החיוב מיידי. לא ברור לי האם הדביט יצליח לחדור לשוק המקומי, כשמה שיש כיום ללקוחות בארנק נראה על פניו מוצר עדיף".
- הכנסת כרטיס הדביט נעשית, בין היתר, לצורך שיפור התחרות ומצב בתי העסק מול חברות כרטיסי האשראי. איך המצב בישראל לעומת העולם? באמת אין כאן תחרות?
"קשה מאוד להשוות בין מדינות בתחום כרטיסי האשראי. הסיבה לכך היא שבכל מדינה, לענף הייתה אבולוציה אחרת - החל בתשתית הטכנולוגית וכלה בהבדלי תרבות".
- לדוגמה?
"בארה"ב מקובל מאוד לשלם בקרדיט, זה חלק מהתרבות. לעומת זאת, בגרמניה לא מקובל השימוש בכרטיסי אשראי, אלא רק בדביט. מי שמשתמש באשראי נחשב אחד שאין לו כסף. בישראל התפתח בכלל שוק התשלומים הנדחים ללא ריבית, בעקבות האינפלציה הגבוהה שהייתה כאן בעבר, והדבר מאפיין מדינות נוספות שהייתה בהן אינפלציה גבוהה".
- יש כאן גם ביקורת רבה על הריביות הנגבות בהלוואות של חברות כרטיסי האשראי, שמגיעות פעמים רבות גם לריבית דו-ספרתית. המחירים כאן גבוהים?
"אני יודע שבארץ המספרים אכן נראים גבוהים, אבל בעולם הריבית בהלוואות של חברות כרטיסי האשראי גבוהה יותר ומגיעה גם ליותר מ-20%. גם העמלות על השימוש בכרטיסי אשראי בישראל נמוכות יותר מהממוצע בעולם".
כהן מספר כי כוונת הרגולטור להתערב בשוק כרטיסי האשראי אינה ייחודית רק לשוק המקומי. "הרגולציה משפיעה עלינו מאוד בתקופה הזו. יש כל מיני כוונות ורעיונות להגדיל את מספר השחקנים בעולם בתחום, בין היתר באמצעות הפרדה בין פעילויות של חברות כרטיסי האשראי. עם זאת, זה נושא מורכב מאוד בגלל התשתיות הטכנולוגיות שעליהן בנוי הענף".