גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הפוליטיקאים רוצים להגביל שכר הבכירים בשביל הפריימריז"

כך אמר עוזי דנינו בפורום בתי ההשקעות של "גלובס" ודן אנד ברדסטריט ■ אמיר איל: "פעם זה היה כבוד לחברה להיסחר בבורסה בת"א - היום צריך להיות טיפש כדי ללכת לשם" ■ אילן רביב: "הדיון בנושא שכר הבכירים מאוד שטחי"

עוזי דנינו / צילום: איל יצהר
עוזי דנינו / צילום: איל יצהר

"אני נגד חקיקה פרטנית שמטפלת רק בענף אחד - כמו שכר הבכירים בתעשייה הפיננסית. זה לא נכון וזה לא מחזיק מים. מה ההבדל בין ענף הפיננסים לענפים אחרים? למה שבענף המזון נושאי המשרה ירוויחו כמה שהם רוצים? הדיון בנושא שכר הבכירים מאוד שטחי", כך אמר היום אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב דש, במסגרת פורום "גלובס" DUN'S100 של בתי ההשקעות המובילים, שנערך על ידי קבוצת דן אנד ברדסטריט ו"גלובס".

הפורום כלל פאנל בהנחיית חגי גולן, העורך הראשי של "גלובס", והשתתפו בו בין היתר 12 מנכ"לים ויו"רים של בתי השקעות בישראל, מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט ומנכ"לית חברת הדירוג מעלות, רונית הראל בן-זאב.

לא במקרה בחר רביב לצאת נגד היוזמה של שר האוצר יאיר לפיד להגביל את השכר במערכת הפיננסית. מיטב דש, נזכיר, היה אחד מהגופים המוסדיים שאישרו אתמול ברוב גדול שכר של עד 6.4 מיליון שקל לשנה למנכ"ל מזרחי-טפחות אלדד פרשר. החלטה זו מנוגדת לתזכיר חוק שמקדם משרד האוצר, לפיו שכר שגבוה מ-3.5 מיליון שקל לא יוכר לצרכי מס, והיא התקבלה למרות ששר האוצר הודיע כי הוא מתנגד לתוכנית התגמול של פרשר עצמו.

"אי-אפשר להשוות שכר בין החברות הציבוריות - דין חבילת תגמול אחת אינו כדין חבילת תגמול אחרת", אמר רביב. "יש חברות גדולות ויש קטנות, בחלקן יש צורך בניהול מורכב, ובאחרות נושאי המשרה לוקחים על עצמם אחריות וסיכונים אישיים - ואלה דברים שצריכים לקבל ביטוי בתוכנית התגמול שלהם. לכן, אי-אפשר להשוות בין מי שמנהל בנק שמעסיק עשרות אלפי עובדים, לבין מי שמנהל חברה תעשייתית קטנה", המשיך רביב לסנגר על ההצבעה.

גם חגי בדש, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, בחר להגן על החלטת פסגות גמל לאשר את חבילת השכר של פרשר, אך בניגוד לרביב הוא הסתפק בתשובה קצרה וכללית: "לפסגות יש עקרונות מאוד ברורים בכל מה שקשור להצבעה בעניין שכר, ולכן בחרנו לתמוך אתמול בתוכנית התגמול של פרשר. יש לנו מחלקת מחקר עצמאית שמטפלת בנושא, וכל החלטה נבדקת לגופו של עניין".

"תשלום לבכירים זה כלי ניהולי, ואם מתערבים בו צריך לשלם מחיר", הוסיף עדו קוק, מנכ"ל בית ההשקעות אי.בי.אי, שחברת קרנות הנאמנות שלו תמכה באישור שכרו של פרשר. "אוהבים לדבר על השכר ממקום של אי שוויון. לטעמי, הדרך הנכונה לטפל בזה היא באמצעות מיסוי, כך שהכסף באמת יגיע לציבור ולא לבעלי השליטה".

בהמשך, מחה על כך שתיקון 20 כלל לא רלוונטי לרוב החברות הציבוריות: "השיתו על 500 חברות ציבוריות רגולציה מכבידה ומעיקה שהפכה את כולנו לגנבים, רק כדי לתפוס חמישה שהם באמת כאלה", אמר קוק. "כיום החברות הציבוריות נמצאות בנחיתות, כי שכיר יעדיף ללכת לחברה פרטית - ולכן יש צורך לתגמל אותו בשכר".

מנגד, היו כאלה שדווקא תמכו ביוזמה של שר האוצר. יוסי לוי, מנכ"ל בית ההשקעות מור, סבור כי "לפיד צודק. אין שום סיבה שהשכר יהיה מוגזם. בחלק לא מבוטל מהמקרים אין קשר בין התגמול שהבכירים מקבלים להצלחה שלהם. צריך לקשור את ההצלחה לשכר כך שמי שיצליח להגדיל את העסק - יתוגמל בהתאם. כרגע זה לא מידתי".

גל גיוסי החוב - "אתגר לחוסכים"

במהלך הפאנל שאל גולן את המשתתפים מה דעתם על הפריחה בשוק האג"ח המקומי, בדגש על גיוסי החוב של חברות נדל"ן אמריקאיות בישראל, לצד הירידה בטיב הביטחונות.

"הריבית האפסית גורמת לכך שגיוסי החוב הפכו למנותקים מהמציאות", אמר עו"ד גיא גיסין, שלקח חלק פעיל בלא מעט מהסדרי החוב האחרונים במשק. "חברות זרות רבות מגייסות כאן אג"ח, וכצופה מהצד אני מסתכל על המגמה הזאת בחשש. בתקופה האחרונה אנחנו קצת חוזרים ל-2007, מה שעלול להביא לסיבוב נוסף של הסדרי חוב בשנים הקרובות".

מנכ"לית חברת הדירוג מעלות, רונית הראל בן-זאב, הגיבה לכך בהדגישה כי "חברות הדירוג נותנות הערכה של הסיכון, לא מתמחרות אותו - כוחות השוק הם שעושים את זה". לדבריה, התמחור משקף את עודף הנזילות בשוק, לרבות ההסתערות של קרנות נאמנות בהנפקות, בשל המחסור באלטרנטיבות השקעה. "אנחנו נמצאים במצב של 'חגיגה למתממנים ואתגר אמיתי לחוסכים', אמרה הראל בן זאב. "עד המשבר היה לנו אזור נוחות כחוסכים - תוכניות חיסכון, פיקדונות וכו', שאפשרו שמירה על הערך הריאלי. העולם הנוכחי חיסל את אזור הנוחות, ובהגדרה הוא מעודד סיכון".

סמי בבקוב, מנכ"ל הראל פיננסים, הסכים עם הדברים, וציין כי "קרנות הנאמנות קונות את האג"ח בהנפקות אבל לא בכל מחיר. יש שונות גדולה בין ההנפקות, ולכן רק כשהתמחור סביר אנחנו משתתפים".

זיו שמש, מנכ"ל מנורה מבטחים פיננסים, התייחס גם הוא לגל גיוסי האג"ח, ואמר כי "לא סתם הריבית נמוכה. בעולם מנסים לעודד את האשראי החוץ בנקאי, וישראל היא גן עדן לחברות שבאות לכאן. אבל יש גם יתרונות מבחינת המשקיעים, שיכולים לפזר את הסיכון על פני מספר רב יותר של חברות". בהמשך הוא התייחס גם לסוגיית המחירים בשוק האג"ח, ואמר כי לדעתו "המחירים היום יקרים אבל לא בועתיים. כריות הביטחון באג"ח הולכות ונעלמות, ולכן רמת הסיכון עלתה".

"היום לא הייתי מנפיק את החברה"

בדומה לשנה שעברה, גם בדיון הנוכחי התייחסו המשתתפים לנושא הרגולציה, תוך שהם מביעים חשש מעתידן של החברות הציבוריות - שמספרן בבורסה המקומית הולך ופוחת.

"פעם זה היה כבוד להיסחר בבורסה. היום זה בדיוק ההיפך", אמר אמיר איל, יו"ר אינפיניטי ואילים. "אף אחד לא רוצה להיות בבורסה, וצריך להיות טיפש כדי ללכת לשם. מי שרוצה כסף פשוט הולך לבנקים". איל התייחס גם להתבטאויות מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, לפיהן הוא חולם להגדיל את מספר החברות הציבוריות. "קודם כל שינפיקו את החברות הממשלתיות הגדולות, כדי שיהיה למוסדיים אקוויטי להשקיע בו", הציע. "זה גם יגדיל את המחזורים הנמוכים שיש כאן".

"ישראל היא מעצמת טכנולוגיה, שמייצרת חברות היי-טק בקצב ומתהדרת ביוצאי 8200, אבל שום דבר מזה לא בא לידי ביטוי בבורסה", הוסיף רונן טורם, מנכ"ל מגדל שוקי הון. ואילו הראל בן-זאב בחרה להפנות אצבע מאשימה כלפי יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, שלדבריה "הגדיר את הבורסה כמשאב לאומי, אך מאז לא נעשה די. צריך להביא סחורה לבורסה, ויש הרבה חברות ממשלתיות גדולות וטובות".

ביינארט לא נשאר חייב: "יש בישראל אבסורד מאוד גדול - מצד אחד יש השקעה גדולה בחינוך ובפיתוח של חברות, משקיעים בזה סכומי עתק. אבל לא עוזרים לאותם מייסדים להגדיל ולפתח את החברות שלהם, אז בלית ברירה הם מוכרים אותן או מגייסים בבורסת ה-AIM בלונדון. צריך לעשות מעשה לאומי כדי שתהיינה בישראל חברות ציבוריות שגדלות מהר".

היטיב לסכם את הנושא עוזי דנינו, מנכ"ל אקסלנס. "אנחנו נמצאים במקום שצריך רגולציה, אבל בתדירות אחרת. במצב הנוכחי אני לא חושב שהייתי מנפיק את אקסלנס, כי ההתערבות היא מאוד גסה. הפוליטיקאים מחפשים לקדם מהלכים כמו הגבלת שכר הבכירים, שיניבו תוצאות מהירות שיוכלו להציג בפריימריז הקרוב, כך שכל התוכניות האסטרטגיות ארוכות הטווח נעלמו".

על כך השיב לו יוסי לוי: "אף אחד לא חושב מה יהיה עוד 20 שנה. מעמד הביניים של היום הם העניים של מחר, וצריך לעזור להם לחיות בכבוד. המחזורים בבורסה עולים ויורדים, אבל הפנסיה נשארת עם החוסכים לכל החיים. צריך להוסיף עוד מוצרי השקעה כדי שאנשים יוכלו לחסוך ולחיות בכבוד".

"רק קונגלומרטים ישרדו"

לבסוף נדרשו המשתתפים לשחיקה המתמשכת ברווחיות ענף בתי ההשקעות, כשברקע השחיקה בדמי הניהול מחד והעלייה בעלויות הרגולציה מאידך. "לנהל כספי ציבור זה לא כמו שהיה פעם", טען בדש, שמכהן גם כיו"ר איגוד בתי ההשקעות. "היום זה הרבה יותר מורכב ויקר, מה שמגדיל את צד ההוצאות. במקביל, המודעות הצרכנית הולכת וגוברת והיא גם פוגעת במרווחים. ומן העבר השני יש את ענף הביטוח - עולם מאוד ריכוזי ש-97% ממנו נשלטים על ידי חמש חברות. אין בו תחרות אמיתית, אין ניוד כספים ואין מודעות צרכנית. לכן, בעייני הכניסה של בתי השקעות לעולם הביטוח והפנסיה מהווה גם בשורה צרכנית וגם יצירת ערך עבור הגופים".

"מאז ועדת בכר נעלמו הרבה בתי השקעות, ואנחנו רואים יותר ויותר קונגלומרטים, שבסוף הם אלה שישרדו", הזהיר שמואל פרנקל, מנכ"ל אפסילון. "התחרות היום מאוד קשה, יש דמי ניהול שלעיתים לא מכסים את ניירת הטיפול בלקוחות. הרווחיות תבוא מיתרון לגודל", הוסיף.

"הבעיה המרכזית היא התערבות הרגולטור בדמי הניהול", טען אלון אגושביץ, מנכ"ל חברת הקרנות של אנליסט. "אנחנו שוק חופשי, וכל אחד מוזמן לבחור בית השקעות ומוצר, ולשלם את המחיר שהוא מוצא לנכון. זה לא מוצר יסוד ולכן ההתערבות של קביעת תקרה, ורגולציה שעולה הרבה מאוד כסף, גורמות לדחיקת בתי השקעות החוצה מהענף, ואנו חוזרים למצב של טרום רפורמת בכר".

רק איל מצא לנכון לבוא בטענות גם לשחקנים בענף עצמם, ואמר: "אנחנו אשמים כי אנו לא מבדלים עצמנו אחד מהשני. הכול נראה אותו דבר, אין DNA שמבדל בין המתחרים. כשהכול נראה אותו דבר, סוגיית המחיר הופכת לדבר הכי מהותי, ולכן הוא רק יורד".

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בתל אביב; אנלייט מזנקת, דלתא מותגים נופלת

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

נתניהו הבטיח: שדה תעופה בים. הבעיה? זה כבר הובטח לפני שלושה עשורים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים