חיים ביבס / צילום: איל יצהר
עיר גדולה, ואנשים אין בה בכלל / מירב מורן, מבקרת ערים
לבאים אל מודיעין בשעות אחר הצהריים של קיץ, נכונה חווייה של פקקים המשתרכים מאזורי התעסוקה שלה ובכניסות מהכבישים הארציים; גינות רחבות ידיים ומרובות מתקני שעשועים, שחלקן ריקות; תחנות אוטובוס שוממות ואף לא אוטובוס אחד נוסע; והרבה מכוניות פרטיות החולפות ברחובות שמצטלבים במעגלי תנועה.
בחוצות העיר אין פעילות מסחרית או עסקית ואין בתי קפה. אין סיבה ללכת ברגל, ואם אתה ילד - זה מסוכן, בגלל התנועה השוטפת במהירות. וכך מרושתת מודיעין במדרכות רחבות ומצוחצחות, אך ריקות מאדם. בקניון שעל יד הרכבת יש תנועת אנשים, ובגינה שממול מתרוצצים ילדים, אך בעלי העסקים שבתוכו מספרים שקשה למצוא מוכרים ומלצרים, משום שבני הגיל המתאים אינם חיים בעיר. "מה יש לצעירים לחפש פה?", מסבירה בעלת חנות אחת.
חדר השינה ענק
בשעה תשע בערב, העיר נרדמת. בגנים נראים בודדים שיצאו להליכה ספורטיבית, וחבורת נערים על ספסל עם בקבוק משקה אלכוהולי וכוסות חד פעמיות. כך יורד הלילה על עיר גדולה במרכז הארץ, שמתגוררים בה כל כך הרבה אנשים, אך למרות זאת האווירה בה היא כבחוצות עיירה נידחת.
מודיעין אינה עיירה בשום מדד, ההגירה אליה חיובית (גידול של יותר מ-2,000 איש בשנה שעברה) והיא מתקרבת בקצב ל-90 אלף תושבים, האבטלה בה נמוכה ושיעור האקדמאים בה גבוה, ולמרות זאת היא עיר של יוממים. תושביה, ובהם דמויות מרכזיות במשק ובפוליטיקה הישראלית, עובדים, יוצרים ומבלים בערים אחרות, וחוזרים אליה, כדי לישון. כך, גם אחרי 20 שנה, מודיעין משמשת כחדר שינה ענק של הנסים מהתחרדות ירושלים והמתקשים לעמוד במחירי הדיור בתל אביב ובנותיה.
ההחמצה הציונית
גיוון ואינטנסיביות הם שני גורמים המולידים הזדמנויות עסקיות, חברתיות, תרבותיות ואישיות שמאפיינות ערים, בניגוד ליישובים קטנים, רגועים והומוגניים. אלה מרכיבי הקסם האורבני המושך אוכלוסייה חזקה שמחפשת אפשרויות התפתחות אישית ומקצועית. אל הקסם הזה נמשכים עסקים בינלאומיים ומקומיים, כי הם רוצים לשרת, למכור ולהעסיק אוכלוסייה גדלה ואיכותית.
הניגוד בין חומר הגלם של מודיעין: אוכלוסייה חזקה וגדולה, תשתיות משוכללות וחדשות ומיקום מרכזי, לבין השיממון המונוטוני שלה, הוא עגום. הקסם שיביא אליה וישאיר כוחות צעירים ואנשים יצירתיים שיפעלו בתוכה, לא יתעורר באמצעות אירועים ססגוניים, ולא בבניית טיילות ופארק עם אגם ומסלולי ריצה ושתילת פסלים על איי תנועה - דברים שעליהם גאוות ראש העיר. קסם אורבני מתעורר במרחבים ציבוריים שוקקים בכל השעות ובפעילויות מגוונות - מסחרית, עסקית, תרבותית, אשר מזינות זו את זו בתערובת מפגשים אקראיים.
מודיעין הוקמה די שנים אחרי הערים הישראליות של ראשית המדינה, ואחרי שהלקח שנלמד מהן ומהעיר ברזיליה, שתוכננה למוות, כבר נלמד על ידי כל גורם מתכנן. חבל שהלקח לא יושם בעיר הגדולה ביותר שיזם המפעל הציוני. ההחמצה הזו גדולה ומרגיזה.
וכעת לדברים של ראש העיר, חיים ביבס:
כיכר הנגנים
"את כיכר הנגנים (הכוונה למעגל תנועה) הקמתי אחרי שנתקלתי בפסלים דומים באילת. אני ספורטאי, וביליתי באילת עם קבוצת ספורטאים, ואז ככה באמצע הריצה פתאום ראיתי שם את הפסלים האלה, וככה החלטתי לעשות גם במודיעין. אני חושב שחשוב שיש פסלים בכיכרות זה נותן הרבה לתושבים. זה נותן לאמנים אפשרות להתבטא ומקשט את העיר באמנות".
סדר עירוני ישן
"במודיעין ההפרדה בין שימושי קרקע ("zonening") עובד יפה. הפרדה עושה סדר. לא בכל עיר עירוב זה טוב. אני מכיר את התיאוריות של העירוניות החדשה, ומסכים שאולי במרכז העיר צריך עירוב שימושים, וזה יקרה עם השדרה המרכזית שאנחנו מתכננים. ויכול להיות שהיינו צריכים לאחד את שני מרכזי התעסוקה שלנו לאזור אחד".
הארנונה בישראל זולה
"בממוצע, הארנונה בארץ מצדיקה את רמת השירותים שניתנים תמורתה, וברוב הגדול של המקרים הארנונה שהרשויות גובות לא מכסה אפילו 50% מהתקציב שלהן. הארנונה בישראל היא לא גבוהה, היא מרכיב זעום מכלל המסים שמשלמים אזרחי ישראל. אם לסוחרים ולתעשיינים אכפת פתאום מבעיית יוקר המחיה, אחרי שהם יורידו מחירים ויפסיקו להיות חזירים - שידברו איתנו על יוקר הארנונה. הם אלה שמוצצים את הדם של תושבי ישראל במחירים המופקעים שהם גובים. גם לחזירות יש גבול".
מנסה לחסוך בהוצאות
"בניגוד לטענות, גם אין ברשויות מנגנונים מנופחים. מרבית הרשויות פועלות בתת תקנים. אצלי במודיעין יש יותר מ-40 תקנים שאינם מאוישים ואין לי כוונה לאייש - כי אני מנסה לחסוך בהוצאות".
לעבוד ליד הבית
"היום כבר 35% מתושבי מודיעין, לא יוצאים בבוקר וחוזרים בערב, אלא עובדים בתוך שטח העיר. באזור התעסוקה שלנו 4,700 דונם כבר בנויים ומתוכננים עוד 2,000 לבנייה. יש 22 חברות ושיווקנו 70% מהשטח. אני אופטימי שנוכל להגשים את השאיפה ולייצר מקומות תעסוקה ל-50% מתושבי העיר".
האגדה על הגירושים
"הגיל השכיח לגירושים נע כיום בין 30 ל-50. יש בעיר אוכלוסייה גדולה בשכבה הזו, ולכן נדמה שיש בה הרבה מקרים של גירושים. אבל הנתון הזה גבוה רק בהשוואה למקומות שבהם יש הרבה צעירים ורווקים, או זוגות מבוגרים וזקנים אחרים בארץ. 'מודיעין עיר הגרושים' זה עיוות סטטיסטי, אגדה".
כוח הפארקים
"אני רואה במשפחות צעירות כוח מצמיח לעיר. בשביל זה יש לנו פארקים עם גני שעשועים בלב כל שכונה. יש לנו גם סיירת הורים שעוברת בפארקים בערבים, שזה משהו שאני מאוד גאה בו. הם דואגים שלא יקרו בפארקים דברים שלא צריכים לקרות. בשכונות החדשות הפארקים עוד לא מלאים, אבל הפארק ליד הקניון מלא פעילות עם ילדים ומשפחות. גם הטיילות שעשינו בכל שכונה זה טוב, לאנשים יש איפה לטייל אחר הצהריים בנחת".
כישלון האיחוד
"כל התוכנית לאיחוד רשויות נחלה כישלון חרוץ. הדרך שבה המהלך הזה נעשה הובילה אותו לכישלון כי המדינה לא הקצתה את המשאבים הדרושים. אי אפשר שתוכנית כזאת תהיה גחמה של נערי אוצר, זו צריכה להיות תוכנית ל-5-10 שנים. אצלנו, מודיעין קיבלה את החובות של היישובים שהצטרפו, והיתה צריכה להשקיע כסף בשיפוץ תשתיות מצד אחד, בעוד שתושבי היישובים שהצטרפו אליה התחילו לשלם פחות ארנונה, מצד שני".
יותר חזק מראש הממשלה
"ראש עיר יותר חזק מראש ממשלה, כי הוא נבחר בבחירות אישיות. טוב שראשי ערים לא שולטים בתקציבי הפיתוח, טוב שאי אפשר לערבב בין תקציב השוטף לתב"ר (תקציבים בלתי רגילים שמקורם בתקציבי פיתוח ממשלתי ומיסוי יזמים) וטוב שראש העיר לא שולט בכל הקופה העירונית. אם היו פותחים את הסכר בין שני סוגי התקציב, זה היה אסון. רשויות היו ממלאות את הבור התקציבי שלהן בפיתוח, והתושבים היו נשארים בלי כבישים ומדרכות".
נתניהו תמיד חוזר
"בין נתניהו לביני יש יחסים מצוינים כבר שנים, והערכה גדולה. כשאני צריך אותו - הוא תמיד חוזר אלי. כשהייתי צריך את ההתערבות שלו או נזקקתי לעצה שלו, שוחחנו ונועצנו".
יותר שחיתות בשלטון המרכזי "אין 60 ראשי רשויות שמעורבים בחקירת משטרה או בהליך פלילי. אין מספר כזה. בשלטון המרכזי יש יותר מאשר בשלטון המקומי. לדעתי, הפשע המאורגן נגע בשלטון המקומי הרבה פחות מאשר במקומות אחרים".
לחזק את מרכז הארץ
"התלונות על כך שהעיר שלי גזלה מהערים הוותיקות את האוכלוסייה החזקה, הן אגדות. מודיעין לא הרגה את רמלה ולוד, רק 7% מהאוכלוסייה שלנו מקורה בערים אלה. הרבה תושבים הגיעו למודיעין דווקא מירושלים, בעיקר אקדמאים חילונים שברחו מההתחרדות של עיר הבירה. כיו"ר מרכז השלטון המקומי אני תומך בהשקעה מסיבית ברמלה ובלוד. צריך לתת להן לפי מודל כלכלי שמעדיף אותן על פני ערים אחרות".
קרקס מודיעין
"כל עיר צריכה לפתח סגנון משלה. אנחנו עיר למשפחות. אני רוצה למשוך משפחות עם ילד אחד, שיתבגרו כאן. הרבה דברים נגזרים מזה. למשל הפניית השקעות לתרבות. אנחנו עושים כל קיץ 40 אירועים מיוחדים. לפסטיבל הקרקס, למשל, הגיעו מכל הארץ, היה משגע".
כוח המדע
"כדי להשאיר צעירים בעיר צריך לתת להם סיבה. סיבה טובה זה המכללה שאני מתכוון להקים כאן. מכללה שתתאים למי שלא רוצה, או לא יכול, ללמוד באוניברסיטאות בתל אביב ובירושלים. אני לא חושש שזה ישאיר כאן סטודנטים חלשים שלא התקבלו, כי יש סטודנטים שיעדיפו ללמוד קרוב לבית. בנוסף אני אקבע ככלל שהמכללה חייבת להכיל מדעים ולא רק לימודים מתחום הרוח והחברה".
תחבורה לשבת
"השקענו הרבה בשבילי אופניים. המון אנשים רוכבים בשבת, מגיעים עד יער בן שמן, ויוצאים לשטח. יש גם טיילות מסביב לשכונות מקום לאופניים. בעתיד נעשה גם אופניים בתוך העיר, אבל לאט-לאט. לדעתי בעיר עם שיפועים, עליות וירידות, אין תכלית לרכיבה על אופניים בשביל להגיע לעבודה וכיוצא בזה צורכי יום-יום".