טלוויזיה, רשות השידור / צלם: Zaptik/Shutterstock.com. א.ס.א.פ קראייטיב
אף פעם לא הבנתי מה לערוץ הציבורי ולשידורי ספורט. הייתה לכך הצדקה כאשר ערוץ זה היה היחיד במדינה, אבל מרגע שיש ערוצי ספורט לרוב - מה מחפש ערוץ 1 בתחום זה?
התשובה היא רייטינג. אחוזי רייטינג גבוהים הם מצרך נדיר בערוץ הממלכתי. אז במקום לעשות תוכניות טובות, ועוד יותר טובות - הם פונים לדרך הקלה: ספורט. אין צורך במאמץ מיוחד, לא צריך להיות יצירתיים, והכי חשוב, אין צורך בכישרון שחסרונו כל-כך בולט בערוץ זה (למעט אנשים בודדים).
למה לא עושים סוף?
אם רוצים ערוץ ציבורי, זה כדי לשדר חומרים שלא ניתנת להם במה בערוצים מסחריים. יש ציבור המעוניין בתוכניות כאלה. הציבור הזה יצטרך לחכות עכשיו עד שהמונדיאל ייגמר, בעוד שציבור שוחרי הכדורגל יקבל את המונדיאל באיכות ורמה ירודות.
יש לרשות השידור כל-כך הרבה מוסדות, אז למה אף אחד לא עושה לזה סוף? למה הם אינם אוסרים על אנשי הערוץ להתעסק בספורט?
לנדוד בין הערוצים
המציאות הנוכחית ממחישה את האבסורד והטיפשות ביתר שאת. התחיל המונדיאל, ובארץ נחטפו 3 בני-נוער. נושא החטיפה, למרבית הצער, לא יירד במהירות מסדר היום. מה יעשה הערוץ הראשון כאשר בזמן תחרות כדורגל, יתרחשו אירועים חשובים בעניין החטיפה? מה יסקר הערוץ הציבורי?
אפשר כמובן לתמרן בין הערוץ הרגיל (11) לבין ערוץ ה-HD (ערוץ 511). אבל זה מבלבל את כולם, ובעיקר את הצופים, זה פתרון גרוע ורעוע. זה מצריך שינוי מועדים, אין אף פעם מספיק זמן למה שקורה סביב המשחקים, לדיונים עליהם, בקיצור - ככה לא מסקרים אירוע, שהוא כה חשוב לכל-כך הרבה אנשים.
למה לטרטר את הצופים?
ובשביל מה ומי שווה לטרטר את כולם ולהשבית את הנאת הצופים? בשביל רצון ברייטינג של ערוץ שאינו מסוגל לקבלו בדרך אחרת? יש כאן עוד הוכחה מדוע הערוץ הוא לא רק מיותר, אלא גם מזיק ומפריע.
ניהול נכון, על-ידי אנשים ראויים, יכול להפוך את הערוץ לחווייתי עבור אנשים רבים המייחלים לערוץ ציבורי טוב, עם מנהלים החותרים לתוכניות איכותיות, ולא לתחרויות ספורט שלערוץ אין הרבה מושג ומומחיות בהם. בוודאי לא כמו שיש לערוצים שהספורט הוא עיסוקם היחיד.
חטיפת ערוצי הספורט
כולנו מקווים שפרשת החטופים תסתיים בטוב ומהר. אבל אם זה לא יקרה, הבעיה של דואליות בין התוכניות תלך תחריף.
לפני שזה קורה, רצוי שמישהו - מועצות הספורט, משרד הספורט - יעביר את המונדיאל לערוצי הספורט. די לנו עם העצב והדאגה על חטיפת הנערים. לא צריך להוסיף על כך חטיפה של ערוצי ספורט על-ידי ערוץ הנלחם על קיומו.