מחר (ב') בלילה יגיע רגע המבחן בכל הנוגע לעתידה של קרן מרקסטון: האם המשקיעים בקרן ייענו לקריאה לכסף שהוציא העומד בראשה, רון לובש, לפני כשבועיים, או שמא יבחרו להתעלם מקריאה זו וימנעו מ"השלכת כסף טוב אחרי כסף רע". למרות הביצועים הגרועים של מרקסטון, ההערכות בשוק הן כי המשקיעים האמריקאים - שמהווים למעלה מ-90% מהמשקיעים הקרן - נוטים להיענות לבקשה (הסכום הכולל שמבקשת מרקסטון מסתכם ב-95 מיליון דולר).
הקריאה של מרקסטון לכסף יצרה בעיה עבור המשקיעים הישראליים בקרן, שמצאו עצמם בפני "דילמת האסיר". המבנה המשפטי של קרנות השקעה פרטיות, כגון מרקסטון, מחייב לכאורה היענות לקריאה לכסף אותו התחייבו המשקיעים להזרים בתחילת דרכה של הקרן (800 מיליון דולר, מהם השקיעה מרקסטון עד כה כ-700 מיליון דולר). מדובר בקריאה לכ-12% מסך התחייבויות ההשקעה שניתנו לקרן, שאותה גייסו לפני כעשור רון לובש ושותפו המנוח, אמיר קס.
בשלב זה עדיין לא ידוע בוודאות כיצד יפעלו המוסדיים, שאמורים קבל את החלטתם בנושא הערב, אך הדילמה מבחינתם נעוצה בכך שסירוב לקריאה לכסף עלול להוביל לכך שיתרת השקעתם תרד לטימיון (בשעה שהמשקיעים שכן ישתתפו בהזרמה יקבלו את חלקם).
על רקע זה, המוסדיים הישראליים שהשקיעו במרקסטון - שהגדולים שבהם הם כלל ביטוח, מנורה מבטחים, הפניקס ואיילון - נעזרים בייעוץ משפטי בנוגע לאופן בו יש להתמודד עם הקריאה לכסף. ככל הידוע, היום התקיימה פגישה בנושא, בהשתתפות נציגי המוסדיים הישראליים, במהלכה הוחלט כי היועץ המשפטי ששכרו יעביר להם חוות דעת בנוגע להשלכות של אי העברת התשלום לקרן.
"מי שלא יזרים יאבד את חלקו"
בניגוד למה שקורה בקרנות השקעה פרטיות אחרות, בהן המשקיעים נענים ללא היסוס לקריאה לכסף, במרקסטון המצב כיום הוא שונה, כידוע. הניהול הגרוע של הקרן הוביל אותה לעברי פי פחת: כיום מרחפים מעליה חובות עתק של הקרן עצמה (מחזה שרחוק מלהיות שכיח בשוק הפרייבט אקוויטי) וסכנה לקריסה של כמה מחברות הפורטפוליו, לצד אפשרות לאבד השקעות אחרות לידי מלווים שיממשו ביטחונות ושיעבודים שניתנו להם. על פי הערכות בשוק, ללא הזרמת הון המשקיעים עשויה הקרן למצוא עצמה פונה להגנת ביהמ"ש מפני נושיה.
מטעמו של רון לובש נמסר לפני שבועיים למשקיעים, בין היתר, כי "על פי תקנון הקרן, משקיע אשר יבחר שלא להשתתף בקריאה ולהזרים את חלקו - יאבד את יחידת ההחזקה שלו בקרן". מנגד, המשקיעים הישראליים בקרן הבהירו אז שהם מתנגדים למהלך, ורואים בצעד של לובש צעד לא ראוי. בין היתר חוששים המשקיעים הישראלים מכך שאינם יודעים מהו מצבה הכספי האמיתי של הקרן, ועד כמה חריף המשבר שאליו נקלעה.
קרן מרקסטון צפויה להסב למשקיעים בה הפסדים של מאות מיליוני דולרים, על רקע שורה ארוכה של השקעות כושלות והסתבכויות פיננסיות. עד היום החזירה מרקסטון למשקיעיה רק כ-365 מיליון דולר, פחות ממחצית ההון שגייסה לפני כעשר שנים. על הקרן רובצים חובות עצומים שנטלה בריביות "שוק אפור", ובראשם חוב של כרבע מיליארד שקל שנטלה הקרן מידי דויטשה בנק, ושאותו פיזרה בין החברות שבבעלותה, שנקלעו למצוקה תזרימית. בין היתר מדובר ברשת הספרים סטימצקי ובחברת אמפיק (לשעבר בית ההשקעות פריזמה) שנכסיה עלולים לעבור בקרוב לידי הנושים.
