גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יו"ר איגוד המזון: "הממשלה אשמה במחירי המזון הגבוהים"

איציק תמיר, מנכ"ל קוקה-קולה ישראל, משיב מלחמה: "מאז המחאה, המחירים לא ירדו בכלום. זרקו את הכול על היצרנים, כאילו שבעיית המחירים היא רק בגלל תעשיית המזון" ■ "ההקלות ביבוא יביאו לסגירת מפעלים קטנים"

איציק תמיר מנכל קוקה קולה  / צלם: תמר מצפי
איציק תמיר מנכל קוקה קולה / צלם: תמר מצפי

איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים יוצא במתקפה חזיתית על הממשלה ומאשים אותה במחירי המזון הגבוהים בישראל. הדוח השנתי של האיגוד שהופץ היום (ב') הוקדש כולו לשם כך. הוא מציג את הצד של התעשייה, גם אם לא באופן מדויק, ותוקף חזיתית כל יוזמה של הממשלה להורדת מחירי המזון בישראל.

"בעידן של מחירי מזון מאמירים ורגישות ציבורית לרמת החיים, חשוב לוודא כי מי ששומר על מזונו של הציבור - ידאג לא להרעיב אותו", נכתב בדוח.

בשיחה עם "גלובס" אומר יו"ר איגוד המזון ומנכ"ל קבוצת קוקה-קולה ישראל, איציק תמיר, כי "מי ששומע מה אומרים על התעשייה יכול עוד לחשוב שלא אכפת לנו משום דבר חוץ מהרווחים שלנו. המחאה נכשלה כישלון חרוץ כי היא כוונה למקום הלא הנכון. מאז המחאה, המחירים לא ירדו בכלום. זרקו את הכול על היצרנים, כאילו שכל בעיית המחירים ויוקר המחיה היא בעיית תעשיית המזון. אני מקווה שהיום כולם מבינים שזה לא כך, אלא זה משהו הרבה יותר מורכב, וחלק גדול מאוד, אם לא כל התייקרויות המזון, תלויות במעשים שלא קשורים ליצרנים אלא של הרגולטור והשלטון".

- יצרנים רבים אמרו שהם הורידו מחירים בעקבות חרם הקוטג'?

"נכון. הרבה מאוד יצרנים הורידו מחירים אחרי המחאה, אבל חודשיים-שלושה אחרי זה הגיע גל של התייקרויות של מים, חשמל, מסים, ולא עברו 3-4 חודשים עד שכל המחירים עלו חזרה, כי כל מה שהורדנו, העלו לנו בצד השני. גם היום היצרנים, לפני שהם מעלים מחיר, חושבים 9,000 פעם, אבל כשאלה התייקרויות שאי-אפשר להמשיך איתן, מעלים בהתאם".

לדברי תמיר, "אנחנו רוצים להדגיש את האחריות שלנו לעובדים, לקהילה והסביבה וגם לעצמנו - ליצרנים עצמם שעומדים תחת אמירות שליליות שרובן ככולן לא מוצדקות".

החורים שהאיגוד שכח לסתום

אין חולק כל-כך שתעשיית המזון בישראל ברוכה ומבורכת, ויש לה תרומה מהותית לכלכלה ולתעשייה בישראל. אבל באיגוד המזון מבקשים להטיל את כל בעיית יוקר המחיה על הממשלה, מתעלמים לחלוטין מתרומתה של תעשיית המזון להתייקרויות ומטילים רפש חסר תקדים על הרגולטור. בדרך שכחו באיגוד לסתום כמה חורים וליישב לא מעט סתירות שיש בדבריהם.

צודק איגוד המזון בטענתו כי המע"מ על המזון בישראל גבוה ועומד על 18% באופן גורף, בזמן שבמדינות ה-OECD נהוג מע"מ דיפרנציאלי על מזון שמגיע עד 8%. תמיר טוען בצדק כי המיסוי מהווה נקודת פתיחה שונה למחיר, אבל אין בדבריו שום הסבר לפערים התהומיים במחירים שנמצאו גם במידוד המע"מ בין המדינות.

בפאנל שהתקיים היום בכנס איגוד המזון הגיב לדברים הממונה לשעבר, דרור שטרום. לדבריו, "מאוקטובר 2007 יש העלאת מחירים עודפת יותר מאשר בעולם. וזה גם אם לוקחים בחשבון את העליות בארנונה, בחשמל וכו'. בואו נצא משלב ההכחשה, נלך לפרוטוקולים של חברת מזון מסוימת שאמרה שאפשר לעלות מחירים בלי חשבון, ואחר-כך מתפלאים על הטענות. התעשייה לא תחרותית, ויש בה הרבה מונופולים שנוצרו בתחילת המדינה והלכו והתפתחו".

סדרת תחקירי "גלובס" שהובילה ל"חרם הקוטג'" חשפה כי יצרני המזון בישראל מעלים מחירים שלא בקשר ישיר לעליית מחירי הסחורות בעולם, שהם אינם מורידים מחירים כשמחירי הסחורות בעולם יורדים, שעליות המחירים התבצעו בסמיכות מחשידה בין היצרנים, שהחברות הבינלאומיות הפועלות בישראל גובות כאן מחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממה שהן גובות במדינות מערביות אחרות, שיצרנים ישראלים מוכרים את מוצריהם בארה"ב במחירים זולים משמעותית מהמחירים בישראל, שתנובה העלתה את מחירי הקוטג', הגבינה הלבנה והגבינה הצהובה לאחר שקיבלה לידיה דוח כלכלי שמראה שניתן להעלות את המחירים מבלי לפגוע בביקוש. במילים אחרות: עם ישראל ימשיך להיכנע למונופול של תנובה ולהוציא מהכיס כל סכום כי אין לו ברירה.

עוד מצאו התחקירים כי בזמן שמחירי מוצרי החלב שהיו בפיקוח נותרו כשהיו לאחר תנודות, מחירי מוצרי המזון שלא בפיקוח נסקו בעשרות אחוזים. וכאשר תנובה הראתה את הדרך, כל יצרני המזון הלכו בעקבותיה, ורכבת המחירים החלה להשתולל ולמרבה הצער, לא נעצרה מאז.

נקודה נוספת למחשבה: אם מחירי היצרנים הגדולים בישראל כל-כך הוגנים, אז איך זה שמחירי המותג הפרטי לרשתות השיווק נמוכים בעשרות אחוזים?

בחודשים האחרונים פועלת הממשלה במספר מישורים על מנת להגביר את התחרותיות בשוק בתקווה שזו תוביל להורדת מחירים. בין היתר, הכוונה היא למתן הקלות ביבוא ולהרחבת הפיקוח על מוצרי חלב (גבינה לבנה, שמנת מתוקה) שבהן נמצאה רווחיות מופרזת ליצרנים. לפי שעה, צעדי הממשלה מצומצמים וספק אם ישפיעו.

מה שמטריד לא פחות את יצרני המזון הוא חוק המזון שייכנס לתוקף בינואר הקרוב, ושבאופן כללי ניתן לומר כי הוא מחליש את כוחם של הספקים במדפי הסופרמרקט. מי שמכיר היטב את תעשיית המזון יודע שעד היום נמצאו מסלולים עוקפים לכל רגולציה, ולא בטוח שהחוק יוביל להוזלת מחירים. אבל דבר אחד בטוח לא פחות: המציאות הנוכחית שהושרשה כאן בשנים האחרונות היא מציאות המבטיחה שהמחירים יהיו גבוהים גם בהמשך.

גם שטרום מתח ביקורת על החוק, ולדבריו, חוק המזון - מלבד היותו משאית גדולה של ביורוקרטיה - לא מביא שום בשורה.

יגבשו אמנה?

אז מה הפתרון? לדברי תמיר, "אנחנו חושבים שהפתרון לבעיית תעשיית המזון ומחירי המזון היא אמנה בין שלושת הגורמים שפועלים בתעשייה: היצרנים, הקמעונאים והממשלה, שיש לה את ההשפעה הכי גדולה על מחירי המזון. הממשלה יכולה לתרום את חלקה בהפחתת המע"מ ובהקטנת עלויות הרגולציה שעולות הון-עתק. זה אומר פחות חוקים, פחות שינויים ברגולציה ופחות תקנות חדשות. כל תקנה כזאת עולה כסף".

לתמיר יש גם כמה רעיונות שיביאו להורדת המחירים, כמו למשל מעבר להפצת לילה, אלא שגם היום היצרנים והקמעונאים יכולים לעשות זאת, ואין להם כל צורך בממשלה לשם כך. "על כל דבר את יכולה לשאול אם אנחנו לא יכולים לעשות לבד, אבל הנה, עובדה שלא עושים", מגיב תמיר.

לדבריו, פעילות משותפת עם הממשלה היא "במקום שכל יום יקום פוליטיקאי אחר ויציע הצעה כזאת או אחרת, כמו להטיל מס או לפתוח את היבוא בצורה לא מבוקרת, כך שכל מדינה תוכל לייבא את האבטלה שלה למדינת ישראל, וכאן יסגרו את המפעלים הקטנים שלא יוכלו לעמוד בתחרות. אנחנו בעד, אבל התחרות צריכה להיות בתוך הארץ, קרי, על-ידי חיזוק ועידוד המפעלים הקטנים והבינוניים להתחרות בגדולים, ולא לייבא מחו"ל סחורה שתחסל את המפעלים הקטנים".

בפועל, תמיר מבקש לצרף את התעשייה למקבלי ההחלטות ולא רואה שום בעיה שהחתול ישמור על השמנת. זאת ועוד, דבריו של תמיר מעלים את השאלה, אם יצרני המזון הגדולים חפצים כל-כך בקיומם של היצרנים הקטנים והבינוניים, אז איך זה שהמצב לא השתנה מאז, והספקים הקטנים נמצאים בנחיתות משוועת?

נזכיר כי בימים אלה מקיימת רשות ההגבלים חקירה נגד החברה המרכזית למשקאות קלים, בחשד כי ניצלה את כוחה המונופוליסטי בתחום המשקאות.

כך או כך, יצרנים קטנים ובינוניים מטילים ספק רב בפעילותו של איגוד המזון למענם. "האם איציק תמיר אמר בדיוק מה הוא עושה לטובת המפעלים הבינונים והקטנים?", שואלת ליאורה בירנהק-מרקוס, מנכ"לית ומבעלי חברת מנעמים, המייצרת ופלים ומוצרים יבשים.

לדבריה, "חלק גדול מהפעילות שעוזרת לספקים הגדולים, עוזרת על הדרך גם לספקים הקטנים. אני לא רואה פעילות מיוחדת שאני יכולה לומר שנעשתה למען המפעלים הקטנים או קריאה לרשתות להחזיק את מוצרי המפעלים הקטנים במדפים. נכון שמשתדלים לא להתעלם מאתנו כי אנחנו מקימים קול זעקה, אבל איך התאחדות יכולה לעזור לספקים הקטנים? מי שיכול זו בעיקר הממשלה. ברור שאף אחד גם לא מוריד בתחרות שלו מול הספקים הקטנים, כי בהתאחדות החליטו שטוב שתהיה תחרות מבית. זה נשמע לך הגיוני שמתחרה שלך יעזור לך? בואי לא נהיה תמימים".

יתרה מזאת, אומרת בירנהק-מרקוס, "אם קודם הקטנים התמודדו מול אסם, עלית, שטראוס ותנובה - היום הם מתמודדים מול נסטלה העולמית (שרכשה את אסם), יוניליוור העולמית (שרכשה את תלמה וחבורת נוספות) וגם ממשלת סין (שרוכשת את תנובה). אז איך מפעל קטן יכול לעמוד בתחרות הזאת? יאיר לפיד ונפתלי בנט חושבים שהם יורידו את המחירים דרך היבוא, אבל מה שיקרה זה שכל מוצר שלא יהיה לספקים הגדולים כדאי לייצר, הם יביאו מחו"ל. הממשלה הייתה צריכה לתת תמיכה למפעלים הקטנים, אבל כבר די מאוחר. זו לא הדקה ה-90 אלא הדקה ה-190".

עיקרי חוק המזון

1. רשתות שיווק עם מחזור מכירות גבוה מ-250 מיליון שקל בשנה יחויבו לפרסם אחת לשעה באינטרנט את המחירים של כל המוצרים, בכל סניף.

2. שטח המדף של ספקים עם מכירות שנתיות של יותר ממיליארד שקל בשנה יוגבל ל-50% מהשטח ברשתות המזון.

3. לממונה על ההגבלים העסקיים תהיה סמכות למנוע מרשתות השיווק לפתוח סניפים חדשים ולהורות על מכירת סניפים בשכונות ובמקומות שבהם יימצא שאין תחרות אזורית.

4. ייאסר תשלום בעבור הקצאת שטח מכירה לספקים גדולים.

5. ייאסר על ספק גדול לקבוע מחיר מומלץ לצרכן.

.6 ייאסר ביצוע תמחור אסור וקשירה טורפנית, קרי התניית מכירה של מוצר מוביל בקניית מוצר נמכר פחות, או מכירה של מוצר במחיר נמוך מעלות אספקת המוצר לקמעונאי.

עוד כתבות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות