מדף סופרמרקט / צלם: תמר מצפי
החלטת הממשלה לאמץ את מסקנות הצוות להורדת יוקר המחיה, בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, מקוממת ומעלה שאלות קשות בכל הקשור להליך קבלת ההחלטות הנוגעות לבריאות הציבור בישראל.
ההמלצות כוללות את ביטול המכס על יבוא עגלים, ופתיחת מכסות ליבוא ללא מכס של בשר בקר טרי ושל 20% ממוצרי החלב הנמכרים בשוק. מדובר בהיתר ליבוא של עד 5,700 טון בשר בקר טרי, יותר מ-6,500 טון גבינות קשות, 1,250 טון חמאה ושמנת ו-1,500 טון יוגורט.
המאבק ביוקר המחיה הוא מאבק חשוב ומבורך. בין השנים 2005 ל-2013 עלו מחירי המזון בישראל בשיעור ריאלי של 13.5%, ובשנת 2011 שיעור ההוצאה הממוצע על מזון עמד על 16.1% מסך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת של משק-בית ישראלי.
עם זאת, הפתרון המוצע לבעיית יוקר המחיה הוא חסר היגיון בריאותי. מזון אינו מוצר צריכה רגיל, ולתזונה יש קשר ישיר לבריאות הפרט ולאיכות חייו.
למרבה הצער, שורת ההמלצות לביטול מכסים ופתיחת מכסות יבוא מעודדת בעיקר צריכת מזונות מזיקים, כגון חמאה ושמנת שאכילתם קשורה לעליית הסיכון להשמנה ולמחלות שונות, בהן כרוניות, כמו מחלות לב ויתר לחץ-דם, המהוות נטל כבד על מערכת הבריאות בישראל.
על-פי נתוני משרד הבריאות, הנטל הכלכלי של מגפת ההשמנה ועלויות הטיפול במחלות הכרוניות הקשורות בה עומדים על 10 מיליארד שקל בשנה.
יתרה מכך, ההמלצות גובשו ללא שיתוף גורמי בריאות ציבוריים וללא התייחסות להשלכות הבריאותיות של החלטות אלה. מדובר בנורמה מסוכנת, שלפיה החלטות הנוגעות לגיבוש מדיניות מזון ומחירי מזון מתקבלות על-ידי המשרדים הכלכליים בממשלה בלבד.
הדרך הראויה להתמודד עם עלות ההוצאה על המזון אינה באמצעות הוזלת מזונות מזיקים לבריאות, והטלת נטל נוסף על מערכת הבריאות שגם כך מתוקצבת בחסר וקורסת מעומס, אלא באמצעות גיבוש מדיניות להורדת מחיריהם ועידוד צריכתם של מוצרי מזון בריאים, אשר הציבור אינו צורך מספיק מהם כגון: ירקות ופירות, דגנים מלאים וקטניות.
יצוין כי ביולי 2013 התכנסה לדיונים בנושא קואליציה רב-מקצועית של מומחים מתחום הרווחה, התזונה, החינוך והמשפט. הוועדה הגישה נייר מדיניות לקידום סל מזון בסיסי ובריא בישראל. המלצותינו העיקריות היו כי יש לקדם פיקוח על מחירי מוצרי מזון בריאים, ולקבוע סל מוצרי מזון חיוניים שעל מחיריהם יתקיים פיקוח הדוק. בין היתר, הומלץ לסבסד מוצרי מזון בסיסיים (בשונה משמנת עם עשרות אחוזי שומן). זאת, כדי להפחית את מחיר המוצר בעבור הצרכן ולהגביר את זמינותו.
כן המליצה הוועדה להנהיג מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי מזון. בשונה ממדינות העולם, בישראל נהוגה שיטה של מס-ערך-מוסף אחיד. מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי יסוד בריאים יכול לעודד צריכה של מוצרים בעלי חשיבות בריאותית.
במקביל, אם אכן צריך כדי לא לפגוע בהכנסות המדינה - ניתן לשקול להעלות את המע"מ על מוצרי מותרות ומוצרים מזיקים לבריאות הציבור, כמו חטיפים וממתקים, במטרה להפחית את צריכתם.
ראוי שמקבלי ההחלטות יביאו זאת בחשבון עם קידומה של ההחלטה במסדרונות הכנסת ובמשרדי הממשלה. את הטיפול ביוקר המחיה יש להתחיל בירקות ובפירות ולא במוצרי הבשר והחלב.
■ הכותבת היא יו"רית עתיד - עמותת הדיאטנים בישראל.