דוכן ספרי לימוד / צלם: שלומי יוסף
אם בית הספר שבו לומדים ילדיכם עדיין לא הצטרף לפרויקט השאלת ספרי לימוד (יחד עם כ-50% מכלל בתי הספר שלא משתייכים לפרויקט) - הרי שבקרוב תוציאו שוב מאות ואלפי שקלים על ספרי הלימוד לשנת הלימודים הבאה. מי שמשתייך לפרויקט, לעומת זאת, ישלם 280 שקל לספרי לימוד עבור תלמידי יסודי וחטיבה ו-320 שקל לתלמידי תיכון, ויחסוך מעצמו לא רק את נטל ההוצאה הכספית אלא גם את ההתרוצצות ואת כאב הראש.
הורים בעלי ניסיון בפרויקט מספרים על שביעות-רצון מלאה. "אנחנו מאוד מרוצים. אין סיבה שלא", אמרה אם לשני תלמידים. "חוץ ממילון, אטלס, או פה ושם חוברת בודדת של עשרות שקלים, זה הסכום הסופי שלי בכל שנה והספרים באיכות טובה. אנחנו מקבלים חוברות חדשות במסגרת הפרויקט, וגם מחליפים מהדורות - בניגוד לטענה שזה מקבע. מדהים שאפשר לסיים בסכום הזה את כל סאגת הספרים השנתית שעולה להורים אלפי שקלים".
שבועיים לפני תום שנת הלימודים עדיין לא מאוחר: משרד החינוך מאפשר לבתי הספר להצטרף לפרויקט עד 28 ביוני, כך שהורים שמעוניינים בכך, יכולים לדחוף לתמיכת ההורים האחרים בבית ספרם. גם אם בית הספר שבו לומדים ילדיכם היה שמח להתנער מהפרויקט, ההחלטה מצויה בידי ההורים, כאשר מנהלי בתי הספר מחויבים לפעול בהתאם.
נכון להיום פועל הפרויקט ב-1,800 בתי ספר ממלכתיים מתוך 4,000. השנה שואף משרד החינוך לצרף 600 בתי ספר נוספים, כשהיעד הוא לכסות את כל בתי הספר בטווח של 3 שנים. התקציב למימון הפרויקט בשנת תשע"ה עומד על כ-35 מיליון שקל.
"כשאני רואה רשימת ספרים בבית ספר יסודי שעלותה יותר מ-1,000 שקל אני תוהה מאיפה יש לבית הספר את החוצפה לגבש רשימה כזו. הרי ידוע שלא בכל הספרים מספיקים לגעת במהלך השנה. הפרויקט מחייב את המנהלים להתמקד ברשימת ספרים הכרחית, וזה חיובי גם בהיבט החינוכי וגם בהיבט החברתי", אומר הממונה על פרויקט השאלת ספרים במשרד החינוך, חיים הלפרין.
"המטרה כעת ועד סוף השנה היא להסיר חששות ופחדים מהורים שאין להם אמון במערכת ובפרויקט. שאלת האמון קריטית והיא חסם של לא מעט הורים חשדניים והססנים שחוששים לשלם מבלי לקבל ספרים, או להתבדות מהפרויקט. מתי הם כן מבינים שהם פספסו? בסוף אוגוסט במעמד קנייה של ספרים חדשים וההוצאה הכספית, רק אז הם מתחרטים שלא הצטרפו לפרויקט כשהם מפנימים את ההיקף הכספי שיכלו לחסוך ומדובר במאות שקלים".
כדי להצטרף לפרויקט עוד השנה, נדרשת הסכמה של 60% מההורים בבית הספר (בעבר סף ההסכמה עמד על 90% מההורים). משנת הלימודים הבאה ברירת המחדל היא שכל בתי הספר ישתייכו לפרויקט, למעט במקרה של התנגדות מצד 40% מההורים, כלומר דווקא מי שלא רוצה צריך להיות האקטיבי ולהביע את עמדתו.
מדוע יש בתי ספר שאינם תומכים?
אין זה סוד שבתי ספר רבים יעדיפו להעביר את כאב הראש של ההתעסקות בספרי הלימוד הישר להורים. יצוין כי בתי ספר שמצטרפים לפרויקט מקבלים תקציב לאיש סיוע האחראי על תפעול ואיסוף הספרים. יש בתי ספר שמנצלים את המעורבות הקהילתית שמתלווה לפרויקט כשהם מעבירים את התקציב לקבוצת תלמידים העובדת למען הפרויקט בתמורה לשכר. "כאשר הפרויקט מגלגל את עצמו, בתי הספר יכולים להרוויח ממנו ולעשות עם הכסף העודף דברים נפלאים לטובת התלמידים", מוסיף הלפרין.
- יש הורים שלא קיבלו כלל פנייה מבית הספר לגבי הפרויקט, מה עליהם לעשות?
הלפרין: "בית הספר מחויב להעביר פנייה להורים. אני קורא להורים שלא קיבלו פנייה כזו עד כה, לא להמתין ולהתלונן במשרד החינוך ואנחנו נטפל בבתי הספר האלה. גם במקרים שבתי ספר שלחו מכתב שלא מעודד בלשון המעטה את הפרויקט במטרה לזכות בשיעור היענות נמוך - אני קורא להורים לפנות למשרד החינוך".
ועד ההורים הארצי בעד הפרויקט
פרויקט השאלת ספרים מקבל גיבוי מלא מארגון ההורים הארצי. יו"ר הארגון, עו"ד גדעון פישר, אב ל-5 ילדים, תוהה מה מניע הורים שלא להצטרף לפרויקט. "אני לא יכול להבין אדם שמתנגד להפחתת תשלומי ההורים. אם מציעים לי לשלם 280 שקל במקום 600 שקל זה מבורך".
- אבל יש כאלה שמעדיפים ספרי לימוד חדשים.
פישר: "זה כמו אוטו חדש, שמרגע שקיבלת אותו הופך למשומש. יש חיסרון אחר: אי-אפשר להעביר ספרים בין אחים. הורים כאלה יכולים להתנגד לפרויקט".
מהרשות ועד הוועד
כדי לקדם את פרויקט השאלת הספרים נדרש שילוב מערכתי של כמה גורמים שצריכים לרצות בקיומו: מראש העיר ומנהל אגף החינוך ברשות המקומית, דרך מנהל בית ספר, ועד ועד הורים.
כאן נדרשת פנייה מעודדת מבית הספר יחד עם לחץ של ועד ההורים. בחלק מבתי הספר טרם הסתיימה ההצבעה, כך שעדיין ניתן להגיע לרוב של 60% מההורים. חשוב לזכור כי התחלת הפרויקט מצריכה העברת התשלום עד סוף השנה. עוד יודגש כי בית ספר שמצטרף לפרויקט, לא יכול לסגת ממנו בשנים הבאות.
הרשות המקומית יכולה להיות הגוף שבחסותו ותחת ניהולו יתקיים הפרויקט. בחולון ובחיפה, למשל, הוחלט שכל בתי הספר משתייכים לפרויקט כאג'נדה גורפת. הלפרין: "כשהרשות מנהלת את הפרויקט, בעיקר אם מדובר ברשות קטנה, היא זו שמתנהלת מול הספקים מוציאה את המכרזים והיא זו שגובה את הכסף. בנוסף, בתי הספר שברשות כזו מיישרים קו לרשימת ספרים אחידה וטובה. רשימת ספרים רשותית היא מצב אידיאלי המתבסס על איכות והידברות חינוכית והיעדר תחרות בין בתי הספר. גם את עודף הכספים מנהלת הרשות. בחיפה למשל העודף עובר לוועד ההורים העירוני, שמייצר מלגות למתקשים כלכלית".
האם ספרי הלימוד יוזלו?
בימים אלה מתגבשת תביעה ייצוגית נגד הוצאות ספרים ביוזמת ארגון ההורים הארצי. "הם עשו מעשה פלילי של קרטל ולא השתתפו במכרז שמטרתו להוזיל את ההוצאה על ספרי לימוד. אם הם היו משתתפים יכול להיות שכבר היינו שמשלמים פחות", אומר פישר, ומציין כי נוסח התביעה מצוי בשלבים אחרונים. "המטרה היא שבית המשפט המחוזי יורה להוצאות להחזיר הפרשים שההורים יכלו לחסוך במסגרת השאלת ספרים ובמסגרת רכישה עצמאית".
כ-7,500 ספרי לימוד נכללים בסל הספרים, מחירי הספרים ותוכנם נמצאים בפיקוח משרד החינוך. בשעה שעל ספר קריאה אנחנו משלמים 30-40 שקל, ספר לימוד עולה כפול מכך. למה? הוצאות הספרים טוענות לעלויות גבוהות בשל מחירי הנייר, התכנים הפדגוגים והליווי הנדרש, שאליהן מתווספים רווחי החנויות והמפיצים, ואפילו מע"מ שגובה המדינה על ספרי הלימוד.
מדי שנה אנחנו מדווחים ב"גלובס" על מהלכים שנוקט משרד החינוך יחד עם משרד האוצר להוזלת ספרי הלימוד, אלא שהנושא הזה מתקדם בקצב איטי, ולא בכדי. המו"לים מפעילים את כל כוחם במטרה לבלום רפורמה במחירי ספרי הלימוד.
הלפרין מגלה אופטימיות. "אנחנו בעיצומו של מהלך ענק בשיתוף עם ועדת המחירים באוצר. המו"לים כזכור הוציאו בג"ץ נגד זה לפני שנתיים, אבל אנחנו נצליח. המהלך כולל ניתוח העלויות האמיתיות של הספרים. נכון שהכול קורה לאט, אבל אני רואה את הסוף: אנחנו בעיצומו של מהלך לקראת חתימה של שרי החינוך והאוצר להורדת מחירי ספרי הלימוד בתהליך מדורג של 3 שנים. יש ספרים שיוזלו משמעותית ויש שיוזלו מעט. אנחנו מבצעים ניתוח עלות של כל ספר, ממחיר הנייר ועד מרכיב הפיתוח וההפקה. אנחנו נדע באילו ספרים המו"לים עושקים את הציבור ובאילו לא".
- מה עתיד הספרים הדיגיטליים?
"זהו הליך שמתקדם בקצב מהיר. בית ספר שמשתייך להשאלת ספרים יוכל לבחור ספר דיגיטלי ולא רק פיזי, מה שגם יוזיל את עלויותיו. בימים אלה מתנהל מכרז למפעילי תוכן ולהקמת מאגר שממנו בית הספר, שגם מתוקצב על כך, יוכל לצרוך שירותים".
