מה קורה כאשר רשות המסים מתבקשת לספק נתונים על סכום החובות הישנים של נישומים ברשות ומספר התיקים הישנים ברשות? ראשית משיבים נציגי הרשות כי המידע אינו זמין; ובשלב השני דורשת הרשות תשלום בסך 103.6 אלף שקל ממבקש המידע, ולמעשה בכך חוסמת את יכולתו לקבל את המידע - כך עולה מתשובתה של רשות המסים לפנייה שנעשתה אליה לאחרונה בבקשה לגילוי מידע לפי חוק חופש המידע.
בפנייה מצד גוף שביקש להיוותר אנונימי, התבקשה רשות המסים לגלות את סכום החובות הישנים של נישומים אצלה וכן את מספר התיקים הישנים ברשות. לעניין חובות ישנים, צוין כי מתבקש מידע על חוב שהפך לחוב סופי, הניתן לגבייה לפי פקודת המסים-גבייה לפני אוקטובר 2006 (7 שנים לפני הגשת הבקשה).
עוד צוין בבקשה כי על מנת להימנע מפגיעה בפרטיותם של בעלי החוב, לא מתבקשת חשיפת שמות החייבים. לפנייה אף צורפה קבלה על תשלום האגרה על הגשת בקשה לפי חוק חופש המידע, בסך 101 שקל.
בתגובה, בשלב ראשון הבהירו נציגי רשות המסים ממחלקת שירות לקוחות כי לא קיים ברשות פלט מחשב מוכן למסירה במענה לבקשה - הנתונים, הובהר, אינם נמצאים בהישג יד, ויש לאסוף אותם במיוחד לצורך מתן מענה. מסיבה זו, הובהר, בוצע תיאום מסודר מול הגורמים הרלבנטיים ברשות, והוגדרו עיבודי המחשב הנדרשים להפקת המידע. עד כאן הכול טוב ויפה. דרוש איסוף של המידע, והרשות ערכה את הבדיקה כיצד ניתן לרכז אותו ולספק אותו לפונה.
ואולם, בכך לא הסתיימה תשובת הרשות: החלק המפתיע בתשובתה היה מצוי במסמכים שצורפו אליה - שתי הצעות מחיר המוכתרות בכותרת "הצעת מחיר ודרישה לתשלום לביצוע עיבוד בנושא נתונים מחובות מס ישנים", ובהן דרישה לתשלום כולל של 103.6 אלף שקל לצורך הפקת המידע המבוקש.
מדרישות התשלום - הצעת מחיר אחת על סך 37,700 שקל; והשנייה על סך 65,800 שקל - עולה כי אנשי המחשוב של רשות המסים יידרשו להפיק את המידע משתי מערכות מחישוב שונות, ארכיונים ממוחשבים שונים, ולכן הוצאו שתי דרישות תשלום.
עוד נמסר לפונה כי עד שלא ישולם הסכום הנקוב בדרישות התשלום, לא יופק ולא יימסר המידע המבוקש.
"עיבודים מורכבים"
הפונה ההמום הרים מיד טלפון לנציגי רשות המסים, ובו מסר להם כי המחיר גבוה מאוד, מפתיע ולמעשה חוסם את היכולת של הציבור הרחב לקבל מידע מהרשות, לפי חוק חופש המידע.
אולם הרשות נותרה איתנה בעמדתה והבהירה כי מדובר בהפקה של עיבודים מורכבים, ומכלול המשאבים הנדרשים להפקת עיבודים אלה נלקחו בחשבון בהצעת המחיר שהועברה לשיקולו.
במערכת המחשוב של רשות המסים הבהירו לפונה כי הם אינם גוף למטרות רווח אלא גוף המספק שירות לרשות המסים, אך בכל זאת הם "נרתמו", כלשונם, על מנת לנסות לתת מענה לפנייה, והעלות הכרוכה בהפקת העיבודים באה להחזיר את מכלול ההשקעה הנדרשת להפקתם.
הפונה המופתע הרים ידיים. הסכום נראה לו לא סביר בעליל עבור הפקת שני פלטי מחשב, ונותרו בפיו טעם מר ותחושת חוסר צדק. ל"גלובס" הוא אמר כי לדעתו, בתגובה של רשות המסים יש מעין הצבת סטנדרט כפול בכל הנוגע לדרישה לחשיפת וגילוי מידע.
"מצד אחד המדינה עושה כל שביכולתה על מנת לבדוק בציציותיהם של אזרחי המדינה על מנת להגיע ל'שומת אמת'; ומצד שני, הכלל 'נאה דורש נאה מקיים' אינו חל עליה, כאשר היא מבקשת לספק נתונים על שיעורי גבייה או סך חובות ישנים במערכותיה השונות.
"כמו שהמדינה יודעת לדרוש מאנשים באמצעות רגולציה מכבידה לגלות כל שקל שלהם בכל מקום בעולם - כך היא צריכה לקיים את חובת הגילוי שלה כלפי עצמה, בבחינת 'נאה דורש נאה מקיים', ובמיוחד בשעה שמדובר בכספי ציבור, שיכלו לשמש למטרות ציבוריות טובות".
מעבר לעובדה שתשובת רשות המסים כי המידע אינו זמין תמוהה, כיוון שהמידע שהתבקש אמור להיות חלק ממערך הגבייה של הרשות, האם הרשות יכולה להציב חסם כלכלי בדמות דרישה של למעלה מ-100 אלף שקל לבקשת מידע? האם לא מדובר בפגיעה מוגזמת ביישום חוק חופש המידע? ואם יש לרשות את המידע במחשביה, מדוע צריך אזרח לשלם סכום כה גבוה בעדו, או לשלם בכלל?
חובות אבודים
לדברי עו"ד טלי ירון-אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה, "חובות ישנים בהיקפי מיליארדי שקלים רשומים במערכות רשות המסים, בהמתנה לפקיד השומה שיבוא וינסה לגבותם, אף שבעבר נהוג היה לחשוב שחובות מס לפי פקודת מס הכנסה אינם מתיישנים. בשנים האחרונות, לאור פסיקת בתי המשפט, נראה כי קיימת פרקטיקה נוהגת לפיה, אם לא נעשו בוצעו פעולות להליכי גבייה, הרי שלא ניתן יהיה להמשיך ולגבות את החוב".
עו"ד ירון-אלדר, כיום שותפה מייסדת במשרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות', מוסיפה כי "אף שמדובר בסכומים אדירים שיכלו לסייע לקופת המדינה, חשוב לזכור כי במקרים רבים מדובר בחובות שאינם ברי-גבייה, בין אם בשל היעדר יכולת פירעון ובין אם בשל העובדה כי מחולל החוב אינו עוד בין החיים, נעדר וכיוצא באלה".
באשר לגילוי המידע אודות חובות אלה, אומרת ירון-אלדר כי "החובות כפי שהם נמצאים במערכות המס משמשים בסיס להליכי גבייה. מן הראוי היה לאפשר לציבור גישה למידע הזה".
רשות המסים: "התשלום משקף את העלויות הנדרשות להפקתו"
מרשות המסים נמסר בתגובה: "בהתאם להנחיות החוק, הדרישה לתשלום בעבור המידע המבוקש משקפת את העלויות הנדרשות להפקתו.
"כפי שצוין, המידע אינו מצוי בתצורה המבוקשת על-ידי הפונה, ויש להכינו במיוחד, קרי לבנות מספר תוכנות שיילקטו את הנתונים ממאגרי מידע שונים. לפעילות זו נדרשים משאבי מחשב ומשאבי כוח-אדם, שעלותם מתבטאת בדרישת התשלום שהוגשה.
"עם קבלת הפנייה נענה הפונה כי מדובר בבקשה לקבלת מידע שאינו חוסה תחת חובת סודיות, אולם הוא אינו זמין ונדרש עיבוד למסירתו, עיבוד הכרוך בעלות כספית".