אדם על כסא גלגלים /צילום: שאטרסטוק
אחרי הנאומים והאמירות החברתיות, החתימה על אמנות וימי עיון לעייפה על החשיבות בהעסקת בעלי מוגבלויות, מגיע לראשונה ובאופן חסר תקדים שלב המעשים: ל"גלובס" נודע, כי לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים, בראשות צביקה אורן, צפויה לחתום בימים הקרובים על הסכם קיבוצי מיוחד שבסופו צו הרחבה שיחול על המגזר הפרטי כולו, ולפיו כל מקום עבודה המעסיק לפחות 100 עובדים יחויב להעסיק בעלי מוגבלויות בשיעור של 3% מכוח האדם.
בהמשך יגובשו הוראות גם ביחס למעסיקים קטנים יותר. ההסכם ייחתם מול ההסתדרות הכללית, בראשות אבי ניסנקורן, שנחשב למנוע המרכזי מאחורי המהלך הזה וכמי שדחף מאחורי הקלעים באופן אישי לגיבוש ההסכם במשך שנתיים. על פי גורמים המעורים בסוגיה, ניסנקורן הצהיר בשיחות סגורות, כי מדובר באחת המשימות החשובות לו ביותר, ובעיקר לחברה הישראלית. המעסיקים וההסתדרות תכננו לשמור על דבר ההסכם בסוד ולחשוף אותו במסיבת עיתונאים חגיגית בשבוע הבא.
עד היום הוצבו יעדים להעסקת בעלי מוגבלויות רק במגזר הממשלתי. אפילו הצעת החוק שהניחו לאחרונה חברי הכנסת אילן גילאון, איציק שמולי ורוברט אילטוב, שמבקשת לחייב העסקת בעלי מוגבלויות בשיעור של 3%, נוגעת רק לגופים ציבוריים. לכן, ההירתמות של ראשי המעסיקים הפרטיים להוביל בעצמם מהלך כזה של צו הרחבה עם מעמד של חוק לכל דבר אינה מובנת מאליה.
השושבין של ההסכם מטעם המעסיקים הוא רו"ח אהוד רצאבי, נשיא ארגון העצמאיים לה"ב. רצאבי משמש במקביל כיו"ר איל"ן, איגוד לילדים עם מוגבלויות. ניסנקורן מצא ברצאבי שותף טבעי לקידום המהלך, והשניים זכו לגיבוי ולתמיכה מצד יו"ר לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים ונשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן. ביום שלישי האחרון שלח רצאבי את טיוטת ההסכם לכל 13 ראשי ארגוני המעסיקים החברים בלשכת התיאום, וביקש מהם להעביר את הערותיהם בדחיפות עד היום (ה'). לפי שעה, לא התקבלה שום הערה או הסתייגות פורמלית.
על פי ההסכם, המעסיקים (ארגונים של 100 עובדים לפחות) יחויבו למה שמוגדר "ייצוג הולם" של עובדים בעלי מוגבלויות. בתום השנה הראשונה מכניסתו של ההסכם לתוקף הם יחויבו לייצוג הולם בשיעור של 2% לפחות מכוח האדם, ואילו בתום השנה השנייה, ייצוג הולם ייחשב להעסקת בעלי מוגבלויות בשיעור של 3% לפחות. כל מעסיק יחויב למנות אדם מטעמו ל"אחראי תעסוקת אנשים עם מוגבלות", וזאת לצורך יישום ואכיפה של הייצוג ההולם "ולמען שילוב מיטבי וראוי של אנשים עם מוגבלות במקום העבודה".
עם חתימת ההסכם, יפנו הצדדים לשר הכלכלה נפתלי בנט, כדי שזה יחתום על פי סמכותו על צו הרחבה, שיחיל למעשה את ההסכם לא רק על המעסיקים החברים בלשכת התיאום, אלא על כלל המעסיקים במשק. ההסכם ייכנס לתוקף רק לאחר חתימת צו ההרחבה.
רק 48% מהמוגבלים מועסקים
במכתב ששלח אהוד רצאבי לראשי ארגוני המעסיקים, הוא מציין כי שיעור ההעסקה של בעלי מוגבלויות (בגילאי העבודה) עומד על 48% בלבד. "מטרת ההסכם היא להביא בתהליך הדרגתי לשיפור בשיעור העסקת בעלי מוגבלויות במגזר העסקי ולשילובם בחיי החברה והכלכלה", הוא כותב.
לדבריו, "יש במהלך הזה כדי להוסיף כבוד רב למגזר העסקי, ובנוסף יש בו כדי לתרום לצמיחת התוצר השנתי בסכום של כ-5 מיליארד שקל. אני סמוך ובטוח כי תתמכו במהלך זה שהינו בעל חשיבות כלכלית, מוסרית וציבורית רבה".
מבחינת האכיפה של ההסכם, הצדדים הסכימו כי אין לכלול אותו ברשימת החוקים שכוללים סנקציות פליליות, אולם מעסיקים שלא יעמדו בהסכם יסתכנו בקנסות של עשרות אלפי שקלים. למעשה, אכיפת ההסכם תהיה כפופה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה של משרד הכלכלה, ותביעה שתוגש נגד מעסיק בגין אי יישום ההסכם תטופל כמו כל תביעה בגין עבירה לכאורה על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. על פי הדין, עובד או מועמד לעבודה רשאי לתבוע במקרה כזה גם ללא הוכחת נזק.
כבר לא רק מילים יפות
רצאבי מזכיר במכתבו לראשי המעסיקים, כי כבר בשנת 2011 חתמה לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים על "אמנת השותפות הבין-מגזרית לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלויות", שעליה חתם בין היתר גם נשיא המדינה היוצא שמעון פרס. ואולם, לדבריו, האמנה הזו לא השיגה שום תוצאה בפועל: "הגופים החתומים, ואנחנו בכללם, הצהירו באמנה על מחויבותם 'לשוויון בתעסוקת האדם עם מוגבלות באשר הוא ולקדם בכך את שילובו המלא בחיי החברה והכלכלה'. האמנה היא דקלרטיבית, ומכאן בעייתה, שכן הדברים לא יושמו בפועל". במילים אחרות, רצאבי טוען כי ללא הסכם מחייב, שמעמדו כחוק לכל דבר ועניין, הדברים נותרים בגדר מילים יפות.
על פי אחד הגורמים שעסקו בגיבוש ההסכם, ישנם אלפי בעלי מוגבלות בישראל עם תארים אקדמיים מתקדמים במגוון תחומים ועם יכולת ורצון בלתי רגילים להשתלב בשוק העבודה, אולם הם נתקלים בקושי רב ביותר מצד מעסיקים. לדבריו, גם מקומות עבודה שנרתמים לטובת העסקת בעלי מוגבלויות עושים זאת כיום בשוליים, בהיקפים הרבה פחות משמעותיים מזה שההסכם אמור להביא.
גורמים מצד המעסיקים וההסתדרות הביעו תקווה כי ממשלת ישראל לא תשב מהצד לאחר חתימת ההסכם, ותבקש להחיל את צו ההרחבה גם על הסקטור הציבורי. "לא יכול שבשירות המדינה כולו מועסקים רק כ-300 בעלי מוגבלויות. קשה לי להאמין ששרי הממשלה, בטח שר הרווחה או שר האוצר שבעצמו אב לילד בעל מוגבלות, לא יצטרפו לדבר הזה", אמר אחד הגורמים. לדבריו, בתחילת הדרך משרדי האוצר והכלכלה שותפו במגעים, אולם הם לא מיהרו להירתם לטובת העניין והעמיסו בביורוקרטיה ובבקשות שונות. "כבר לא יכולנו לחכות להם", הוא הוסיף.
ח"כ איציק שמולי מסר כי "מדובר במהפכה שתפתח אלפי הזדמנויות חדשות בשוק התעסוקה עבור אנשים עם מוגבלות ותעניק להם הזדמנות לשילוב אמיתי בחברה הישראלית. אני מצדיע גם ליור ההסתדרות החדש שהתחיל ליישם את הקו החברתי שעליו הצהיר וגם למעסיקים שהקדימו אפילו את הממשלה בקידום העניין וקורא להם להצטרף אלינו במאמץ להחיל חובה כזאת על כל גוף ציבורי. אם המעסיקים עומדים בזה הגיע גם תורה של הממשלה".
