ליאור שגב / צילום: איל יצהר
כמעט 6 שנים מלאו למשבר הפיננסי של 2008, שבין שלל השפעותיו הביא גם לפגיעה אנושה בתעשיית קרנות הגידור. בעוד שברחבי העולם ממשיכים ללקק את הפצעים, קרנות הגידור - שספגו פדיונות עתק לאחר שלא הצליחו "לגדר" סיכונים - נהנות היום מעדנה מחודשת.
למרבה האירוניה, המנוע לצמיחה הזו היא סביבת הריבית האפסית, שמאלצת את הגופים המוסדיים בארץ ובעולם לחזור ולהשקיע באפיקים אלטרנטיביים, שמהם כאמור מיהרו לברוח בעבר.
"המוסדיים מחפשים איך להגדיל חשיפה להשקעות אלטרנטיביות כצעד הגנתי", אומר ליאור שגב, שותף-מנהל בליקסור, פלטפורמת קרנות הגידור הגדולה בעולם, בריאיון ל"גלובס", "מי שחושב שקרנות גידור יתנו תשואה מתמשכת של 20% בשנה שלא ייכנס לתחום הזה. מנהלי ההשקעות צריכים אותן בפורטפוליו בשביל הגידור".
ליקסור, שבבעלות הבנק הצרפתי סוסייטה ג'נרל ומיוצגת בארץ על ידי בית ההשקעות מיטב דש, אינה מנהלת קרנות גידור אלא משתפת פעולה עם מנהלים בולטים, ומתווה את מדיניות ניהול הסיכונים בהתאם לאסטרטגיה של המנהל. כיום היא מנהלת כ-130 מיליארד דולר, מהם שליש בקרנות גידור.
"אי-אפשר להשקיע רק בנכסי הבית, זה לא בריא לכלכלת השוק", מסביר שגב, "מוסדי ישראלי חייב לגוון את התיק ולהגדיל חשיפה לחו"ל, בין היתר דרך השקעות אלטרנטיביות כמו בקרנות גידור".
- מה לגבי רמת הסיכון, היא לא גבוהה יותר בהשקעות אלטרנטיביות?
"הסברה שהשקעות אלטרנטיביות הן מסוכנות אינה נכונה, בהנחה שמדובר בגורמים שמבינים במה הם משקיעים. אם אתה ספקולנט ולא עושה שיעורי בית ובדיקות נאותות, אז יש סיכון. עשו כאן כסף מהמדדים המקומיים, אבל השנתיים הקרובות ייראו אחרת והמוסדיים מבינים את זה. צריך שיהיו קרנות גידור שיתנו לתיקי ההשקעות זווית אחרת".
- במשבר של 2008 זה לא עבד. רוב המוסדיים שהשקיעו בקרנות גידור נכוו.
"מכל קרב אמורים ללמוד, ואין ספק שמהמשבר ההוא למדנו הרבה. קרנות הגידור היו יותר מדי קורלטיביות לשוק, והכספים היו 'תקועים' בנכסים לא נזילים, כמו אג"ח למיניהן. מאחר שבעולם קרנות הגידור יש הרבה אסטרטגיות, שחלקן פחות נזילות, אנחנו בודקים מול כל מנהל את רמת הנזילות שלו ודואגים לכך שהאסטרטגיה כוללת ברובה פוזיציות שבמצבי קיצון יתמכו בנזילות".
- זה בתיאוריה, איך זה עובד במבחן התוצאה?
"זה כבר עבד. בשנת 2008 משכו מאיתנו 6 מיליארד דולר תוך שבועיים, וכולם קיבלו את הכסף. הכסף מופרד מהמנהל ונמצא אצל ברוקר עצמאי, כך שיש לנו את האפשרות להנזיל אותו בהתראה של 7 ימים. באופן כללי, משקיע בקרן גידול צריך להיות מוכן לכך שלאורך הדרך יהיו הפסדים, אבל לאורך זמן - שנתיים-שלוש לפחות - הן יניבו תשואה גבוהה יותר מהשוק".
הישראלים שמרנים מהאמריקאים
תעשיית קרנות הגידור, נזכיר, הגיעה לשיאה בשלהי 2007, כשניהלה קרוב ל-2.7 טריליון דולר. אלא שאז הגיע המשבר, שחשף כי הקרנות שמתיימרות לספק תשואות גבוהות בסיכון נמוך יחסית וללא קשר לתנודתיות בשווקים - אכזבו בענק, והתעשייה החלה להצטמק.
"בארבע השנים האחרונות תעשיית קרנות הגידור צומחת בעקביות, וכיום היא כבר מנהלת כ-3 טריליון דולר", מרגיע שגב, שהצטרף לליקסור לפני 8 שנים לאחר שעזב את סידלי אוסטין, ממשרדי עורכי הדין המובילים בענף קרנות הגידור וניהול נכסים.
- מה לגבי המוסדיים הישראליים? נראה שבניגוד לאמריקאים, הם עדיין שומרים על זהירות.
"זה נכון. לטוב ולרע, המוסדיים הישראליים שמרנים יותר מהאמריקאים. היקף החשיפה להשקעות אלטרנטיביות בארה"ב הוא כ-10% מהתיק, בעוד שבארץ מדובר על 2.5%. מאחורי כל מוסדי יש ועדות השקעה שעוד לא הבינו את התחום. עכשיו, על רקע חיפוש אפשרויות להגדיל את התשואה, זה משתנה".
- איך המוסדיים אמורים ללמוד העולם של קרנות הגידור, כשמאוד קשה לעקוב אחרי מצבן הפיננסי?
"כשקרן גידור מתרסקת לרוב זה בגלל ניהול סיכונים או הונאה. אנחנו שואפים לניהול סיכונים שהוא מעבר להתחייבות בסיסית, משום שהשקעה באמצעות פלטפורמת קרנות מנטרלת את הסיכונים התפעוליים - נזילות, שקיפות, נגישות למנהלי הקרן ומעקב שוטף אחרי הקנייה".
- ועדיין, אין שום הבטחה שמקרה כמו מיידוף לא יחזור על עצמו.
"אנחנו לא נותנים ביטוח, אבל יש לנו בקרה. בסוף כל יום אנחנו סוגרים את הספרים, ויש לנו מערכות בקרה שמתריעות אם מנהל מסוים עבר את הגבול. את הסיכוי להונאה אנחנו מנטרלים בכך שאנחנו משכפלים את האסטרטגיה של מנהל הקרן, אבל מנהלים את הכסף בעצמנו. בכל זאת, אני מאמין שהעולם עובר מהפכה, ושהיום יש יותר נכונות מצד המנהלים לחשוף מידע. אלה שלא יעשו את זה פשוט יפסידו - ובצדק".
- מנהלי הקרנות דורשים לרוב דמי ניהול גבוהים - כ-2% מנכסי הקרן ודמי הצלחה של עד 30%. זה לא מוגזם?
"המהפכה נכונה גם לגבי דמי הניהול, כי יש לחץ ותחרות. עם זאת, צריך להבין שבקרנות גידור יש שנים שאין הצלחה, ולכן כדי לא להתרסק צריך לשלם למנהל".
- ואיך אתה מסביר את התשלום שאתם גובים ומתווסף לדמי הניהול?
"בדומה לשכפול אסטרטגיית הקרן, אנחנו גם גובים את אותם דמי הניהול בקרן בתוספת 0.5% בגין ניהול הסיכונים. ממשקיעים מוסדיים אנחנו משתדלים שלא לקחת דמי ניהול, אלא לחלוק עם מנהל הקרן. נכון שרבדים רבים של דמי ניהול זה לא בריא, אבל בשביל ניהול השקעות צריך לפעמים לשלם יותר".
"הענף הוא סוג של סטארט-אפ"
הפריחה של תעשיית קרנות הגידור לא פסחה על השוק המקומי - אם אחרי המשבר פעלו בישראל קרנות בודדות, כיום כבר פועלות בשוק כ-70 קרנות גידור, שעל פי הערכות מנהלות כ-8 מיליארד שקל.
למעשה, בישראל תעשיית קרנות הגידור צומחת בקצב מהיר במיוחד, תוך שהיא מושכת אליה מנהלים בכירים כמו רועי ורמוס, לשעבר מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, שהקים קרן גידור יחד עם מנהל ההשקעות שלומי ברכה; ויקטור שימריך ועידו נויברגר, המנכ"לים לשעבר של בית ההשקעות דש; וגיל דויטש ורוני בירם, לשעבר מבעלי אקסלנס.
"בעתיד אני רואה את ישראל כמעצמה בתחום הקרנות האלטרנטיביות. האמת היא שהשוק המקומי מזכיר לי השוק בארה"ב כשרק התחלתי להתעסק בו - שוק בתולי עם אנשים שהאש בוערת להם בעיניים. עם זאת, בשוק הישראלי אין מקום להרבה קרנות גידור, ואני מעריך שחלק גדול מהמנהלים לא ישרדו", מתריע שגב, "ובאותה נשימה, אני חושב שכמו שישראל יודעת לייצא ידע בתחומים שונים, אני מאמין שנייצא גם חדשנות בתחום ההשקעות האלטרנטיביות. אין סיבה שיוצאי 8200 לא יפתחו אפליקציות פיננסיות. קרנות הגידור המקומיות הן סוג של סטארט-אפ".