רוד או'שיי / צילום: איל יצהר
"האינטרנט של הדברים" (Internet Of Things) הוא מושג חם שמככב כמעט בכל הרצאה טכנולוגית בתקופה האחרונה. מדובר בכך שמוצרים רבים שאנו עושים בהם שימוש יומיומי, למשל המזגן או המקרר, יתחברו לאינטרנט וכתוצאה מכך יאפשרו להשתמש בהם בצורה טובה יותר. על פי הערכות שונות, 50 מיליארד מכשירים שונים יחוברו לרשת עד שנת 2020, כך שכולנו נהיה מוקפים, כל הזמן, במוצרים שמחוברים לאינטרנט.
רוד או'שיי, מנהל תחום ה-IoT באינטל אירופה, מזרח תיכון ואפריקה, הגיע בחודש שעבר לארץ, לכבוד השקת קבוצה חדשה באינטל ישראל לאינטרנט של הדברים והתחלת שיתופי פעולה עם סטארט-אפים וחברות היי-טק בתחום. המטרה היא לשלב אותן בחברה ואולי גם להשקיע בהן. באינטל החליטו בחודשים האחרונים להקים קבוצה חדשה שתעסוק בתחום (IoT Group). באינטל מאמינים שזה אחד התחומים הבולטים שבהם ישראל תוכל לתרום לאינטל העולמית. את תחום ה-IoT תנהל בישראל חן לופסקו.
"ישראל היא אחת המדינות הכי טכנולוגיות בתחום הזה וגם באיכות החינוך, ביזמות ובהמון פיתוחים שהגיעו מכאן", אומר או'שיי בראיון ל"גלובס". כששאלנו את או'שיי אילו סטארט-אפים מעניינים אותו, הוא סיפר: "בישראל יש תרבות חזקה של חדשנות ומספר גדול של סטארט-אפים. אם מסתכלים על חדשנות בתחום הבריאות, אנחנו חושבים שבהרבה מקרים התעשייה הזו מתייחסת לטיפול ובמקרים אחרים על מניעה. איך אני יוצר סביבה בה אנשים דואגים יותר לבריאות שלהם? התעשייה הזו מאוד מעניינת אותנו".
"רוב האנשים מייחסים את האינטרנט לאדם מסוים, כאשר הם גולשים בדפדפן ומדברים עם מישהו", אומר או'שיי, "האינטרנט של הדברים הוא הבנה שגם חפצים יכולים לדבר ביניהם ויש ערך בתקשורת הזו. מה שמוביל לערך מוסף שמקבל האדם באמצעות התקשורת הזו".
הסמארטפון יפתח את המכונית
אחת הדוגמאות שבהן הוא משתמש כדי להמחיש את היתרונות של הטכנולוגיה היא האפשרות לנהל את הטמפרטורה בבית או במשרד, בהתאם למזג האוויר בחוץ. "כשאני יושב בחדר ופתאום הטמפרטורה בחוץ מתחממת בצורה משמעותית, המזגן יבצע התאמה ויקרר בעוצמה חזקה יותר את החדר. במקרה הזה, מדובר בחיישן שנמצא מחוץ לבית ו'מדבר' עם המזגן. זה בעצם ממחיש את הרעיון של האינטרנט של הדברים, כאשר מכשירים שונים מדברים אחד עם השני ויוצרים חוויה טובה יותר".
- מהם האתגרים בתחום האינטרנט של הדברים?
"אחד האתגרים בתום הזה הוא ההייפ שנוצר והצורך להראות שאפשר בקלות לגרום לדברים להתחבר אחד לשני. למשל, אנחנו עובדים כבר שנה עם חברה של מכונות קפה שרצתה שהמכשירים שלה יהיו מחוברים לאינטרנט. הסיבה לכך היא הרצון שלהם לדעת מתי נגמר להם הקפה או החלב במכונה וגם לדעת מתי וכמה משתמשים במכונה?
"הנתונים האלו מאפשרים להם לדעת איזה קפה נרכש בבית קפה ואיזה נרכש בתחנת דלק. מדובר בקהלים שונים שצורכים כל אחד משקה אחר. עוד דוגמא הוא פרויקט שלנו עם חברת ניקיון של חדרי שירותים. לפני הפרויקט, צוות הניקיון היה נכנס לשירותים ומנקה אותם כל שעה עגולה. הכנסנו מכשיר שבודק בזמן אמת כמה אנשים נכנסים ובמקום לנקות כל שעה, החלטנו שכל פעם שמגיעים למספר מסוים של מבקרים, צוות הניקיון ייכנס ולא משנה אם זה פעם ב-20 דקות או ב-4 שעות".
כמובן שהאינטרנט של הדברים לא רק נוגע למוצרי עסקים, אלא גם לצרכנים הפרטיים. למשל, שעונים חכמים, טלוויזיות חכמות, מקררים חכמים ומשקפי הגלאס של גוגל. "אנחנו נראה יותר ויותר מוצרים מהמחשוב הלביש והמכשירים הניידים שיאפשרו גישה למידע. אני לא חושב שבעוד שלוש שנים אנחנו נסחוב איתנו מפתחות לרכב, אלא נשתמש בסמארטפון, באחד ממוצרי המחשוב הלביש או אפילו בזיהוי פנים, שיפתחו את המכונית עבורנו. יש הרבה הזדמנויות בבתים של האנשים למוצרים מהתחום הזה, החל מתוכן, נוחות, ניהול הבית ואבטחה".
לדברי או'שיי, "אינטל מספקת טכנולוגיה שמתאימה למחשוב לביש, סמארטפונים וטאבלטים. הפילוסופיה שלנו בתחום היא שהמוצרים האלה צריכים לעשות דברים יעילים עם כוח עיבוד. יש אפשרות לשלב מחשב בכל מוצר שעובד עם חשמל, והטכנולוגיה של אינטל תהיה המנוע של המוצרים האלו, כאשר היא גם תציע להם אבטחה וחיבוריות. אני חושב שמוצרים הופכים לבעלי ערך גבוה יותר, כאשר הם מציעים שירותים חדשים. למשל, מערכת בקרת אש בבית שמחוברת לחיישן, שמתריע לסמארטפון שהחום בבית עולה או במקרה גרוע יותר, כאשר יש באמת שריפה, מכבי האש מקבלים התראה על כך".
כמה צעדים אני צועד
- אפשר להסיק מכך, שאנחנו הולכים להיות מוקפים בעתיד ביותר ויותר חיישנים?
"לכל מוצר עם חשמל, יש את היכולת לאסוף אינפורמציה. למשל, אתה לא חושב על דלת כמוצר עם יכולת חישוב טכנולוגית, אבל אם אתה מוסיף רכיב שבודק כמה פעמים משתמשים בדלת, אתה יכול לדעת את כמות האנשים באותו מקום או כמה אנשים נמצאים באותו חדר. אני חושב שיהיו יותר חיישנים בעתיד והם יוכלו לעבוד ביחד ולספק מידע מאוד מועיל. בצורה הזו, כשאני נכנס לבניין משרדים, אני יכול לדעת במבט על מסך, באילו חדרים משתמשים באותו רגע. זה מאוד פשוט".
- אנחנו מתחילים לראות יותר מחשבים לבישים בשוק, בעיקר שעונים, צמידי בריאות וגם משקפיים. אתה חושב שאנשים ירצו להשתמש במוצרים האלו?
"מוצרי המחשוב הלביש הם טרנד גדול. יש המון מיקוד על המוצר הלביש עצמו, האם הוא אופנתי? האם הוא נראה טוב? אחד הדברים שיהפכו את המוצרים הלבישים למוצלחים, הוא חיבור שלהם לענן מידע, שיספק אינפורמציה חיונית שבאמת תשנה את החיים. לדוגמא, מוצר שיבדוק כמה ספורט אני עושה, כמה אוכל אכלתי ואיך אני מנהל את הבריאות שלי? המידע אותו ינתח המכשיר ויספק למשתמש, יהיה מאוד חשוב לאותו אדם. יש הרבה חדשנות סביב המוצרים עצמם ולאינטל יש טכנולוגיות שמתאימות לסביבה הזו. אני משתמש במוצר שמספק לי מידע כמה צעדים אני צועד בכל יום וזה שינה לי את דפוס ההליכה שלי".
