יאיר לפיד / צילום: אלכס קולומויסקי
שר האוצר יאיר לפיד הכריע בימים האחרונים וקבע את העקרונות המנחים של תקציב 2015 ושל המדיניות הפיסקאלית לשנה הבאה - זאת, בניגוד לעמדת בנק ישראל והפקידות הבכירה במשרד, כך נודע ל"גלובס".
זה כמה שבועות שמתקיימים דיונים מרתוניים באוצר, אלא שבניגוד מוחלט למתרחש בשנים האחרונות, שבוע לפני תחילת חודש יולי אין טיוטת תקציב. ל"גלובס" נודע, כי העיכוב נובע ממחלוקות שהתגלעו בין לפיד לבין פקידי המשרד, לרבות הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, ומנכ"לית האוצר, יעל אנדורן. למרות הקולות הרבים שדיברו בשקט על "מחלוקות פנימיות", באוצר הצליחו עד כה לשמור על חזית אחידה ועל שקט תעשייתי, אך העובדה ששבוע ימים לפני תחילת יולי אין הסכמה על המספרים הגדולים מתחילה לגרום לתסיסה ולהתפלגות.
"לפיד שולט על הפקידים שלו ביד רמה והוא קבע את עקרונות התקציב באופן די חסר תקדים", מסר בכיר באוצר שמעורב בתהליך. לדבריו, לפיד הכריע באחרונה על עקרונות התקציב בשלושת התחומים העיקריים שמרכיבים אותו - צד ההכנסות (מסים), צד ההוצאה (התקציב עצמו) ורפורמות מבניות (חוק ההסדרים).
בצד ההכנסות, כפי שציין לפיד בשבוע שעבר בשיחה עם "גלובס", לא תהיה העלאת מסים בשנה הבאה. עמדתו מנוגדות בצורה קיצונית לעמדת נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שממליצה על העלאת מסים בסך כ-11 מיליארד שקל. ל"גלובס" נודע, כי גם הפקידות הבכירה באוצר הציעה לשר האוצר "לבצע מהלכים בצד ההכנסות" (שם קוד להעלאת מסים או ביטול פטורים), אך לפיד פסל אותם על הסף.
חוק ההסדרים הקטן אי פעם
לגבי חוק ההסדרים, לפיד אישר גרסה מצומצמת ביותר של החוק, בהתאם להבטחת הבחירות שלו. ככל הנראה, חוק ההסדרים לשנת 2015 יהיה הדל ביותר אי פעם, ויכלול מהלכים הקשורים לקק"ל ולפנסיה תקציבית. זאת, בניגוד לעמדת הפקידות הבכירה, שביקשה להשתמש בכלי הזה לביצוע רפורמות מבניות נוספות. נזכיר, כי בגלגול הקודם באגף התקציבים בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כשר אוצר, הן אמיר לוי שכיהן כ"סגן כלכלה" והן יעל אנדורן כ"סגנית רווחה", ביצעו מספר שיא של רפורמות מבניות באמצעות הכלי הזה והגישו את אחד מספרי חוק ההסדרים העבים ביותר אי פעם.
גם בנושא הקיצוצים הטיל לפיד וטו לא פשוט, ואישר קיצוץ "חד-ספרתי", של 9-10 מיליארד שקל, כאשר בנק ישראל דיבר על "התאמה" של 18 מיליארד שקל (ללא העלאת מסים בכלל), או של 7 מיליארד שקל במקרה של העלאת מסים של 11 מיליארד שקל. מדובר בקיצוץ קטן יחסית לשנים קודמות, והוא תלוי ביכולת המיקוח של האוצר במגעים מול מערכת הביטחון, שצפויים להיות קשים. נזכיר, כי מאז 2009 העבירו ממשלות נתניהו למערכת הביטחון 16.7 מיליארד שקל (כולל 1 מיליארד ל"הקדמת פינוי" שדה דב) אחרי אישור התקציב בכנסת ובניגוד לעמדת האוצר.
לפי מקורות בכירים באוצר, לפיד "נכווה" מהפקידות הבכירה באוצר, לרבות מפקידי אגף התקציבים, בתקציב 2014-2013. "אמרו לו שיש אסון, שהגירעון יגיע ל-5% תמ"ג ויהיה משבר פיסקאלי. בסוף, הגירעון הגיע ל-3.2%, ללא העלאות במס הכנסה, וכעת הגירעון המצטבר הגיע לשפל של 2.4% תמ"ג. הפעם הוא יעשה רק מה שנחוץ, את המינימום", הסביר בכיר באוצר. נזכיר, כי האיומים שהשמיע לציבור בהנחיית פקידי האוצר והגזירות שביצע גבו מלפיד מחיר פוליטי כבד מאוד.