זה נשמע בלתי אפשרי. ארמניה סובלת מגבולות סגורים עם טורקיה ואזרבייג'אן, יש לה בסיס ייצוא צר, המונופולים שולטים בכלכלה והיא תלויה יתר על המידה בהעברות כספים ממדינות חוץ - ולכן עתידה הכלכלי מעלה שאלות רבות. האם אחת התשובות היא מחשב טאבלט?
באחרונה הודיע מיזם משותף, אמריקאי וארמני, בשם Technology and Science Dynamics Inc/ArmtabTechnologies Company על השקתם של מחשב הטאבלט והטלפון החכם הראשונים מתוצרת ארמניה. שני המכשירים - ה-ArmTab וה-ArmPhone - מבוססים על פלטפורמת האנדרואיד. שניהם תוכננו ביירוואן בירת ארמניה ויורכבו בהונג קונג ובארה"ב. היצרן מסר כי המכשירים, יהיו זמינים למכירה בסיטונאות תוך מספר שבועות ולקמעונאים - בשלהי שנת 2014, והם מיועדים בעיקר לשווקים באזור.
למעשה, ייתכן שהרעיון אינו כה בלתי אפשרי כפי שהוא נשמע. בארמניה, שכונתה גם "עמק הסיליקון הסובייטי" לפני שזכתה לעצמאות, היו יותר מדענים ומומחים לנפש מאשר בכל רפובליקה סובייטית אחרת. כמעט 30% מציוד המחשבים ההיי-טקי והציוד האלקטרוני ששימשו להגנת ברית המועצות ובמערכות החלל שלה פותחו ויוצרו בבירה ירוואן או בסביבותיה.
כעת מקווה הממשלה להפיח רוח חיים מחודשת בתעשיית ההיי-טק ולהפוך את המדינה הקווקזית הקטנה והמסוגרת לחברה מקוונת. האסטרטגיה של הממשלה לפיתוח התעשייה בעשר השנים הקרובות, שאומצה בשנת 2008, מתמקדת בבניית תשתיות, בשיפור האיכות של בוגרי לימודי מחשבים וביצירת גופי הון סיכון ומנגנונים פיננסיים אחרים שיתמכו בחברות סטארט-אפ.
בשנת 2012, היו בארמניה 360 חברות היי-טק, שהציגו צמיחה שנתית ממוצעת של 23%, כך על פי ה-Enterprise Incubator Foundation, פירמת הייעוץ המובילה במדינה בתחום ההיי-טק. ההכנסות הגיעו ל-3.3% מהתמ"ג של המדינה, כשהענף תורם 8% מסך הייצוא. לאחת מתוך 10 חברות יש מחזור של למעלה ממיליון דולר. מספר החברות הקטנות בעלות הכנסות של פחות מ-100 אלף דולר עלה בצורה משמעותית במהלך חמש השנים האחרונות. אף על פי שהשפעתן על המספרים המצרפיים של הענף אינה ניכרת לעין, הגידול במספרן מעיד על הדינמיות בשוק.
90 מיליון משתמשים
"הענף משגשג", כך אומר בגראט ינגיבריאן, מנהל ה-EIF, "מתוך כל שמונה חברות סטארט-אפ בשנת 2012, שש היו חברות מקומיות ובשנה שעברה רשמנו גידול של 10% במספר חברות הסטארט-אפ. לשנת 2013 אנחנו מדברים על הכנסות של כ-300 מיליון דולר. חברות גדולות כמו Pixar מתחילות להשתמש במוצרים ארמניים. השותפויות שלנו עם חברות גדולות כמו מיקרוסופט ו-Singapore Tech Kinetics, שהן עדיין חשובות, אבל יש גל חדש של אנשי מקצוע מתמחים שנכנסים לתחומים חדשים".
יזמי אינטרנט דחוסים לתוך משרדים קטנים בסביבותיה של ירוואן, מחפשים את ה-PicsArt הבא של העולם - האפליקציה הניידת המובילה בעולם לעריכת תמונות באנדרואיד ו-iOS, שיש לה יותר מ-90 מיליון משתמשים, שפותחה כולה בארמניה.
על אף שהמספרים בארמניה זעומים לעומת הנעשה בהודו, הם מספיק משמעותיים כדי למשוך את תשומת לבם של תאגידים רב לאומיים. בשנת 2011, הקימה מיקרוסופט מרכז חדשנות בבירת ארמניה ובאותה שנה הקימו ארמניה והודו מרכז משותף ב-Yerevan State University בשם Center for Excellence in Information Communication Technologies.
באמצעות אירועים כגון ArmTech, כנס היי-טק ארמני בינלאומי שהיא מארגנת מדי שנה בארה"ב, הממשלה שואפת לבנות לתעשיית ההיי-טק הארמנית פרופיל בינלאומי. המגזר הוא גם תחרותי, דבר יוצא דופן כשמדובר בארמניה. דוח שפורסם לא מזמן על ידי הבנק העולמי מדגיש שכ-20% מהכלכלה נמצאת תחת שליטת מונופולים, השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות הגוש הסובייטי לשעבר. אוליגופולים שולטים בכשני שלישים מהכלכלה.
למרות זאת, ירוואן לא עתידה להפוך להיידראבאד הבאה בזמן הקרוב. "אנחנו עדיין מדברים על שוק נישתי", אומר ינגיבריאן. "האתגר העיקרי לחברות מקומיות הוא כניסה לשווקים בינלאומיים, שכן שותפים בינלאומיים רבים אינם מכירים את ארמניה או פשוט אינם בוטחים בנציגים של מדינות בעלות הכנסות נמוכות או בינוניות".
"אפשרות מעניינת"
בשנת 2012, ארמניה ייצאה תוכנות ושירותי היי-טק בשווי של כ-120 מיליון דולר, בעיקר לארה"ב, קנדה ומדינות האיחוד האירופי. ההחלטה להצטרף לאיחוד המכסים של מוסקבה בספטמבר 2013 חיבלה בהתקדמות לקראת הסכם עם האיחוד האירופי, לרבות עסקה לסחר חופשי. אך ייתכן שהיא גם תספק הזדמנות למגזר ההיי-טק לשפר את הייצוא לרוסיה ולרפובליקות אחרות בבריה"מ לשעבר.
"איחוד המכסים עשוי להוות אפשרות מעניינת להרחיב את השווקים הפוטנציאליים של הענף, החל מהנדסה ועד למוצרים משולבים לחלוטין שהמגזר מחזק", כך אומר ינגיבריאן. "ה-ArmTab הוא מחשב טאבלט מאיכות טובה, עם חומרה מעניינת ועיצוב חדשני. אני מאמין שהוא יתפוס מקום טוב היטב בשווקים מבלארוס ועד לקזחסטן".