רמת הגולן / צילום: אייל הצפון
1. התושבים
הכול התחיל כאשר לפני כחודשיים יצא תושב מהישוב נטור שבדרום רמת הגולן לטיול רגלי תמים. בשלב מסוים הוא נתקל בשלט לא גדול ולא בולט במיוחד, שהכריז על כוונות להקים במקום מגדל קידוח לחיפושי נפט. לא בדיוק מסוג הדברים שאתה מצפה למצוא בטיול בשכונה, גם כאשר זו מורכבת מיישובים כפריים באופיים וביניהם רמות, כפר חרוב, גבעת יואב ונטור.
הבירורים העלו שמאחורי הבקשה עומדת חברה בשם אפק ושנותרו כשבועיים להגיש התנגדויות לוועדה המחוזית. למעשה, בנקודה הזאת ההליכים, שלהם התושבים לא בדיוק היו מודעים למרות דיווחים בתקשורת שהחלו כבר בתחילת 2013, היו בשלב די מתקדם; כבר לפני יותר משנה ניתן אישור עקרוני לתוכנית קידוחי הניסיון שכוללת 16 אתרים שייקדחו זה אחר זה, ובינואר השנה אושרה הפקדת התוכניות להתנגדויות.
"דבר ראשון, פתחתי דף בפייסבוק", מספרת גלי פוקס, סטודנטית מכפר חרוב, ילידת הקיבוץ, וממובילות המאבק, על ניצני ההתארגנות. "זה הביא אנשים. נפגשנו וחילקנו תפקידים: פעילות מול התושבים, פעילות מול הכנסת".
ההתארגנות זזה במהירות מרשימה: הוקם אוהל מחאה, נאספו כ-1500 חתימות על התנגדויות, נערכו הפגנות וכמובן פעילות אינטנסיבית ברשת. נשכרו גם שירותים משפטיים והוגשה עתירה לבג"ץ שמבקשת למנוע קבלת החלטה על אישור סופי לקדוח; ואף נעשתה פנייה למומחים שונים.
יחסית לעובדה שמדובר בתושבים שאינם מנוסים במאבקים, ובוודאי בסד זמן לוחץ, יכולת ההתארגנות שהופגנה הייתה מרשימה. אפילו בישיבת הוועדה המחוזית צפון, בשבוע שעבר, שדנה בבקשתה של אפק, חלקו להם שבחים. "מגיעות לכם מחיאות כפיים על ההתארגנות", פרגן אחד מחברי הוועדה.
לישיבה הגיעו תושבים רבים, שפרסו את התנגדויותיהם לאורך שש שעות, "בחדר בלי מזגן", כפי שתיאר אחד מהם. הוועדה תיתן את החלטתה רק בעוד כשבועיים. מבחינת התושבים לפחות המשמעות היא, שהטענות שהעלו בפניה נשקלות בכובד ראש. "זה היה אירוע השיא", מתמוגגת פוקס.
- זכור לך מאבק כלשהו בעבר בגולן?
"הגולן הוא אזור מאוד שקט, לא אזור של מחאות ומאבקים, ומה שקורה עכשיו יוצא דופן. אני חושבת שזה מעיד על המאבק הזה, שכורך הרבה דברים שאנשים יכולים למצוא בהם את עצמם - אם זה פגיעה באיכות הסביבה, פגיעה בבריאות, בחקלאות, בתיירות או בכנרת. יש הרבה היבטים".
2. המשקיעים הנוצצים של אפק
אפק היא חברה בת של חברה אמריקאית בשם ג'יני, הנמצאת בשליטתו של המיליארדר הווארד ג'ונס, יהודי-אמריקאי שעשה את הונו בתעשיית הטלקומוניקציה ונכנס לתחום חיפושי הנפט לפני קצת פחות מעשור. שמות בולטים נוספים בג'יני הם איל התקשורת הבינלאומי רופרט מרדוק והלורד ג'ייקוב רוטשילד, שמחזיקים בנתח של 5.5% מהחברה כל אחד. ריצ'רד (דיק) צ'ייני, סגן נשיא ארה"ב בתקופת גורג' בוש הבן, משמש חבר בדירקטוריון המייעץ של ג'יני.
אפק אינה הפעילות הישראלית היחידה של ג'יני; חברה אחות שלה היאIEI , המקדמת מיזם להפקת נפט מפצלי שמן באזור עמק האלה, מיזם שכיכב לא מעט בכותרות על רקע החשש של תושבים ופעילים סביבתיים מפגיעה משמעותית שתיגרם משיטת ההפקה, הכוללת חימום של שכבות הקרקע לטמפרטורה של מאות מעלות.
במטה המאבק טוענים שגם ברמת הגולן לא מדובר בקידוח נפט "רגיל" אלא בהפקת נפט שונה לחלוטין. את הטענה הזו הם מבססים בין היתר על דיווחים של ג'יני ואמירות של בכיריה המתייחסים ל- Tight oil, פצלי נפט בעברית, סוג של נפט גולמי קל שמופק בדרך כלל על-ידי קידוחים אופקיים ובשיטה שנקראת פראקינג (עוד על כך, בהמשך). פצלי נפט מופקים זה שנים רבות, אולם לפי פעילי איכות סביבה סובלים מבעיות סביבתיות ייחודיות וקשות הנובעות משיטת ההפקה, ובראשן זיהום מקורות מים.
וכאן, לפני שנסביר מהו הפראקינג, חשוב לחדד את ההבדלים בין הצדדים: אפק טוענת כי בקידוחי הניסיון אין לה שום כוונה לעשות שימוש בפראקינג. מה יקרה אחר כך? החברה לא מפרטת. "ללא ביצוע קידוחי הסקר אין כל דרך לדעת האם קיים מרבץ נפט נוזלי בר הפקה באזור דרום רמת הגולן, ואם כן, כיצד ניתן להפיק אותו. הטענה לפיה ברור כי יידרש שימוש בפראקינג חסרת כל בסיס והיא כלל אינה רלוונטית לשלב זה", אומרים שם (התגובה המלאה במסגרת בסוף הכתבה). ובמילים אחרות: בואו נסיים את קידוחי הניסיון, ננתח את התוצאות ואז נחשוב מה ואיך הלאה.
התושבים מנגד חוששים ממעין שיטת סלמי ולא עושים אבחנה בין קידוחי הניסיון לבין מה שיקרה אחריהם. יובל בר-טוב, הגיאולוג של ג'יני ושל IEI, תרם לא מעט לחששות שלהם לאחר שאמר בישיבת הוועדה כי הוא לא מצפה ל"גבעת חלפון", כהגדרתו, התבטאות שהתושבים פירשו כאילו החברה אינה מצפה למצוא נפט ניגר וקל להפקה אלא פצלי נפט.
3. מה זה פראקינג?
הפקת הנפט מפצלים נעשית כאמור בטכניקה הנקראת פראקינג. זה קורה בשני שלבים: בשלב הראשון נעשה קידוח אופקי שנפרס לאורך מרחק שעשוי להגיע לקילומטרים. בשלב השני נעשה סידוק - שהוא למעשה מעין אפקט של רעידת אדמה זעירה לאורך אזור הקידוח האופקי, שמשחררת את הנפט מתוך נקבוביות הסלע שבהן הוא כלוא. בשיטה נעשה שימוש גם בחומרים כימיים שונים לשטיפה ובכמויות גדולות של מים.
יוחאי גרוס, מורה מגבעת יואב שלמד על שיטת ההפקה הזאת כחלק מהמאבק, אומר כי היא נתקלת בהתנגדות משמעותית בעולם. "מחקרים שנערכו בארצות הברית העלו כי באזורים בעלי שכבת סלע סדוקה, 30% מהקידוחים דלפו חמש שנים לאחר הקידוח למי התהום והפכו אותם לבלתי ראויים לשתייה ולהשקיה. 50% מהקידוחים דלפו לאחר 20 שנה.
"אנו נמצאים בקשר עם פרופסור ישראלי, מומחה לפראקינג. הוא אומר בצורה ברורה, שהסכנה הגדולה היא זיהום מים. אנו נמצאים בקשר עם טוקסיקולוג, שאומר שזה פוגע בבריאות הציבור שנמצא באזור. באנגליה, הפוליטיקאים שהעזו לפתוח פה בעד השיטה הזו, מוקצים. זה יהיה אסון לאומי.
"כשביקשנו מהם (מאפק) להתחייב שהם לא הולכים לפעול בשיטות לא קונבנציונליות כמו פראקינג, הם לא היו מוכנים".
- ואם זה היה בשיטה קונבנציונלית, לא הייתם מתנגדים?
"היינו חוששים, אבל פחות".
באפק כאמור חוזרים על עמדתם כי לא ייעשה שימוש בפראקינג בשלב קידוחי הניסיון: "יו"ר החברה מר אפי איתם התחייב לא פעם על כך כי חברת אפק לא תעשה שימוש בטכנולוגיית הפראקינג במהלך קידוחי הסקר. ההתחייבות האחרונה לכך נעשתה במסגרת דיון הוועדה המחוזית שהתקיים ביום ה' האחרון. המסמך הסביבתי שהוגש יחד עם הבקשה לביצוע הקידוחים מפרט במדויק את כל הפעולות אותן מבקשת לבצע החברה במהלך החיפוש".
סוגיה משמעותית אחרת היא ההשפעה על הכנרת. המכון לחקר הימים והאגמים, שהוא הגוף הסביבתי האמון על הכנרת נדרש לסוגיה והדוח שלו מזהיר משימוש בפראקינג, אם כמובן יהיה כזה: "להפקת גז ונפט על-ידי שימוש בטכנולוגיית פראקינג", נאמר בו, "משמעויות קשות של זיהום מקורות מים טבעיים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ביישום השיטות במרחק שבין 1-15 ק"מ במעלה אגן ההיקוות של האגם היחיד במדינת ישראל".
הדו"ח ממשיך ומציין מדוע הוא מניח כי ייעשה שימוש בפראקינג: לא ניתן להפיק נפט משכבת המטרה בשיטות קונבנציונליות; כבר בשלב קידוחי הניסיון הצהירה אפק כי זה ייעשה תוך שימוש בחומרים המשמשים בטכנולוגיות פראקינג; שיחה אישית עם אנשי המקצוע של אפק, הבהירה שאכן מדובר בפראקינג. על ההתנהלות סביב האישורים עד כה כותבים אנשי המכון את הדברים הבאים: "ניתן לדמות אסטרטגיה זו לדיון מעמיק בהשפעות הסביבתיות של הקמת רפת, העוסק אך ורק במפגעים (הזניחים) של יציקות הבטון והסככות תוך התעלמות מהעובדה שלאחר הבנייה יוכנסו לרפת גם פרות שלהן פוטנציאל לזיהום סביבתי גדול פי כמה. למיטב הבנתנו יש להפוך את סדר הדברים".
באפק עונים כי הדו"ח ברובו מתייחס להשלכות העתידיות העשויות לנבוע משימוש בשלב ההפקה המסחרית בפראקינג. "טרם ביצוע קידוחי החיפוש כלל לא ניתן לדעת אם יהיה בכלל צורך בשיטה זו, וממילא חברת אפק לא הגישה כל בקשה לעשות שימוש מסוג זה".
4. אפי איתם
במטה המאבק רומזים כי ההחלטה להעניק לג'יני רישיון לקדוח ברמת הגולן מקורה בליקוי חמור. במכתב למבקר המדינה הם מציינים כי עוזי לנדאו, בתקופתו כשר התשתיות, שינה את מפת חיפושי הנפט של ישראל וצירף אליו את רמת הגולן. במטה מוסיפים כי לנדאו קיבל בעבר (בשנת 2005) תרומה מהווארד ג'ונס לקמפיין פוליטי שלו, ולפיכך שינוי המפה על ידו באופן שיכול להיטיב עם ג'ונס אינו ראוי. נציין בסוגריים כי על רקע התרומה ההיא לנדאו השעה את עצמו מקבלת החלטות ביחס למיזם פצלי השמן בחבל עדולם של החברה האחות.
כיו"ר ג'יני משמש אפי איתם, תא"ל במילואים, ולשעבר יו"ר המפד"ל ושר התשתיות. איתם, 62, מתגורר ביישוב הדתי נוב, בדרום הרמה. העובדה הזו משמשת אותו בין היתר בניסיון להרגיע את הרוחות בקרב התושבים: בשבועות האחרונים איתם וצוותו עורכים סבב פגישות ביישובים הרלבנטיים. קודם כול, הם אומרים לתושבים, מדובר בקידוחי ניסיון. שנית, שום דבר לא יורגש בקרקע ובסיום הכול יחזור לקדמותו. חוץ מזה, הוא אומר, גם הוא תושב הרמה וכמובן שאינו רוצה לפגוע בביתו שלו. "אנו משוכנעים מעבר לכל ספק", כתב איתם במכתב לתושבים, "(....) כי ניתן להפיק נפט ברמת הגולן תוך שמירה על אופיו הירוק, החקלאי והתיירותי של האזור. אנו מודעים ומכבדים את תביעתם הלגיטימית של תושבי הגולן להיות שותפים פעילים בצמיחתו של הפרויקט החשוב והמרכזי הזה באזור אותו הם ואנחנו אוהבים כל-כך".
כמצופה ממי שהיה יו"ר המפד"ל, גם הציונות לא נפקדת מהמכתב: "אנו בטוחים שבעזרת השם התהליך יוביל לחיזוק עצמאותה הכלכלית והאנרגטית של מדינת ישראל, ולחיזוק ערכו וחשיבותו האסטרטגית של הגולן (...)".
אצל חלק מהתושבים המסר חלחל, מודה פוקס ממטה המאבק. אחרים רואים באיתם דווקא על רקע מגוריו ברמה, יריב מאתגר וסף החשדנות מרקיע לשחקים. אף שהמילה "שקיפות", כיכבה במכתב, המתנגדים חשים שהתהליך, מתחילתו ועד סופו, נעשה בהיעדר שקיפות. "למה אנחנו צריכים לגלות את זה רק במקרה אחרי שבמקרה ראינו שלט?", מתקומם גרוס, "בפגישה הוא סיפר לנו שזה ציוני וזה לאומי. אמרתי לו: אתה פה כנציג המדינה?".
איתם מציין עוד במכתב, כי כחלק מהגשת הבקשה לוועדה המחוזית, הכינה החברה מסמך סביבתי מפורט ובו ניתוח האזור והאתרים המוצעים, פירוט מדוקדק של הפעולות שיבוצעו בקידוחים ופירוט הטיפול בפסולת, רעש, שמירה על איכות אוויר והגנה על מי התהום. המסמך הסביבתי, הוא כותב, "נבדק לעומק ואושר על-ידי גורמי המקצוע המוסמכים במדינה, בהם רשות המים, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית גולן ועוד".
5. העניין המדיני
סוגיה אחרת, שלא מונחת על השולחן, אבל כן מדוברת בחדרי חדרים, נוגעת למעמדה המדיני של רמת הגולן. גם התושבים וגם החברה לא ששים להציף את הדברים, ובכל זאת הם עלו בישיבת הוועדה כאשר אחד המשתתפים תהה למי יהיה שייך הנפט, אם כמובן יימצא, לישראל או לסוריה. זאת כמובן חבית נפץ בינלאומית עם השלכות על יחסי החוץ של ישראל.
"מנקודת ראותה של הקהילה הבינלאומית", מסביר פרופ' יובל שני, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומומחה למשפט בינלאומי את הבעייתיות של המצב, "רמת הגולן הינה שטח כבוש, ועל ישראל מוטלות מגבלות נוקשות למדי בכל הקשור לפיתוח וניצול משאבי הטבע שברמה".
לדברי שני, הכלל החשוב ביותר של המשפט הבינלאומי בעניין נקבע כבר באמנת האג משנת 1907; לפיו, המדינה הכובשת יכולה לעשות שימוש ב*פירות* של משאבי הטבע בשטח הכבוש (למשל, ביבולי השדות), אך לא ב"קרן* (למשל, במחצבים). שני: "קיים ויכוח בין משפטנים, לגבי השאלה מה דינו של ניצול הממשיך פעילות שהייתה קיימת לפני הכיבוש (למשל, הפעלת שדה נפט קיים, כחלק מחובתה של המדינה הכובשת לשמור על המצב הקיים); אך אין מחלוקת אמיתית, כי המדינה הכובשת אינה יכולה בדרך כלל לנצל משאבים שלא נוצלו קודם לכן ".
חריג לכלל הזה, אומר שני, נקבע בבג"ץ המחצבות משנת 2011. באותו פסק דין, נקבע כי ההיקף המצומצם של פעולות הכרייה של מחצבים בשטחים, וייעוד חלק משמעותי של הרווחים לטובת האוכלוסייה המקומית, עשוי להכשיר את פעולות הכרייה, מנקודת הראות של המשפט הבינלאומי. שני: "ספק בעיניי אם פסק דין זה מייצג נאמנה את עמדת המשפט הבינלאומי בתחום, ואם הקידוח המוצע ברמת הגולן נופל לגדר הפסיקה הזו. לאור מה שנאמר באמנת האג, לסוריה עשויה להיות זכות תביעה נגד ישראל בגין הרווחים שתפיק מיצוא נפט מהרמה; בדיוק כפי שמצרים שוקלת לעשות, לפי דיווחים בתקשורת, נגד ישראל, בשל רווחיה משדות הנפט בסיני".
- מה לגבי השלב שלפני שיווק הנפט, עצם הקידוח?
"הכללים מדברים על ניצול המשאבים, לא על איתור/מיפוי המשאבים".
- כלומר, מותר לקדוח בעיקרון?
"אין מניעה למפות את שטחי הרמה ואת מחצביה ככלל. יש איסור על הפקת נפט מאדמתה. אם הקידוח נועד למפות לצרכים גיאולוגיים, מחקריים וכדומה - אין בעיה. אם הוא מועד לאפשר הפקת נפט מסחרית - הוא כנראה בגדר הפרה צפויה".
6. השורה התחתונה
גורם בכיר בתחום איכות הסביבה אומר כי סאגת קידוח הניסיון של ג'יני ברמת הגולן מזכירה לו במידה מסוימת את השתלשלות האירועים סביב ניסיונות הקידוח בחבל עדולם - תושבים שלומדים באקראי על התוכניות שלהן השלכות סביבתיות לא מבוטלות, ויוצאים למאבק נחרץ. שם, אגב, החברה עדיין לא קיבלה היתר.
איך ייגמר הסיפור ברמת הגולן? התושבים מבטיחים שהם לא יוותרו. "ג'יני", אומר גרוס, "קודחת גם במונגוליה. כנראה הם חשבו שכאן זה כמו במונגוליה, שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים. לא נסכים לזה".
מהצד השני ישנם לא רק דמויות חזקות אלא גם אינטרסים כלכליים כבדי משקל, גם, חשוב להדגיש, של המדינה. המערכה הבאה, בכל מקרה, צפויה כבר בעוד כשבועיים כאשר הוועדה המחוזית תיתן את החלטתה.
תגובת אפק
מחברת אפק נמסרה התגובה הבאה: "השפעות הקידוחים המתוכננים נותחו ונבדקו בהרחבה ובדקדקנות במסמך סביבתי שהוכן על-פי הנחיות משרדי האנרגיה והגנת הסביבה, אשר הצביע כי לא צפויה כל פגיעה בסביבה או בתושבים. המסמך נבדק ואושר על-ידי המשרד להגנת הסביבה, שאף שיבח את רמתו ואיכותו. אנו עומדים בקשר ישיר ובלתי אמצעי עם המועצה האזורית ועם התושבים, ומנסים להשיב לכל שאלה ולהתייחס לכל חשש. קידוחי נפט מתקיימים בכל רחבי העולם, כולל באזורים כפריים ובאזורים מיושבים. מדובר בשיטת קידוחים ידועה ומוכרת. מאות קידוחים כבר בוצעו בארצנו מתוכם כ-30 באגן ההיקוות של הכנרת. בחברה מועסקים תושבים מהאזור, ובכללם יושב הראש שהוא מראשוני המתיישבים בגולן. הגולן יקר לליבו והוא לא היה נותן יד לקידום הפרויקט לולא היה בטוח במאת האחוזים כי הפעילות לא תפגום בחיי התושבים".
ביחס לפראקינג: "חברת אפק מעולם לא אמרה שהיא מתכננת להשתמש בטכנולוגיית הפראקינג. ההפך הוא הנכון - החברה אינה מתכננת לבצע כל פעילות תחת הכותרת 'פראקינג' במהלך קידוחי הסקר. ניתן למצוא התחייבות ברורה זו גם בפרוטוקול דיוני הוועדה המחוזית שהתקיימה ביום ה' האחרון. חשוב להבהיר כי ללא ביצוע קידוחי הסקר אין כל דרך לדעת האם קיים מרבץ נפט נוזלי בר הפקה באזור דרום רמת הגולן, ואם כן, כיצד ניתן להפיק אותו. הטענה לפיה ברור כי יידרש שימוש בפראקינג חסרת כל בסיס והיא כלל אינה רלוונטית לשלב זה.
"יו"ר החברה מר אפי איתם התחייב לא פעם על כך כי חברת אפק לא תעשה שימוש בטכנולוגיית הפראקינג במהלך קידוחי הסקר. ההתחייבות האחרונה לכך נעשתה במסגרת דיון הוועדה המחוזית שהתקיים ביום ה' האחרון. המסמך הסביבתי שהוגש יחד עם הבקשה לביצוע הקידוחים מפרט במדויק את כל הפעולות אותן מבקשת לבצע החברה במהלך החיפוש".
ביחס לטענות התושבים כי לא נעשו די בדיקות על השלכות הקידוחים: "לטענה זו אין כל בסיס ועל כך יעידו בין היתר השבחים להם זכה המסמך הסביבתי מהרשויות שבדקו אותו. כל ההיבטים הסביבתיים השונים של קידוחי הסקר נבחנו ונותחו בסטנדרטים המחמירים ביותר במסמך הסביבתי, אשר קבע באופן חד משמעי כי אין חשש סביבתי בקידוחי הסקר".
ביחס להשפעה על הכנרת: "מדובר בהוצאת דברים מהקשרם. הדו"ח שהוכן על-ידי המעבדה לחקר הכנרת תומך בטענתנו כי אין כל סכנה למי הכנרת במהלך קידוחי הסקר. אמירה זו נאמרה מפורשות במהלך הדיון שנערך בוועדה המחוזית צפון ביום ה' האחרון על-ידי נציג המעבדה הד"ר אלון רימר. בהערת אגב - הדו"ח ברובו מתייחס להשלכות העתידיות העשויות לנבוע משימוש בשלב ההפקה המסחרית בטכנולוגיה המשמשת בעולם בשם 'פראקינג'. טרם ביצוע קידוחי החיפוש כלל לא ניתן לדעת אם יהיה בכלל צורך בשיטה זו, וממילא חברת אפק לא הגישה כל בקשה לעשות שימוש מסוג זה. אם וכאשר יעלו קידוחי החיפוש יפה, תצטרך החברה להציג באיזה טכנולוגיה בכוונתה להשתמש (מתוך מגוון רב של אפשרויות), וכמובן תידרש לקבל את אישור הרשויות לשם כך, כולל אלה האמונות על ההגנה על הסביבה".
ביחס למעמדה של רמת הגולן: "חברת אפק היא חברה ישראלית הפועלת על-פי החוק הישראלי. החברה קיבלה כדין רישיון ממדינת ישראל לביצוע קידוחי חיפוש באזור דרום רמת הגולן".