נוחי דנקנר / צילום: איל יצהר
לפני כ-3 שנים, כשהוא חי לו במרומי האולימפוס - עמד בראש הקונצרן הגדול בארץ, נהנה מחיי מותרות ועושר ומפרגון גורף בשוק ההון ובמשק בכלל - נוחי דנקנר לא יכול היה לדמיין איפה הוא יעמוד היום. חבוט ומובס לאחר הליך משפטי חסר פשרות בתיק פירוק קונצרן אי.די.בי, שהסתיים באובדן הקונצרן מבחינתו, ועומד בפני כתב אישום חמור בעבירות הרצת מניות באותו קונצרן, שצפוי להיות מוגש בימים הקרובים.
בשתי הזירות הללו הוא נלחם. הוא הגיע עד לבית המשפט העליון בניסיון שלא לאבד את אי.די.בי, ובמקביל עשה כל שיכל כדי לשכנע את רשות ניירות ערך, ובהמשך את הפרקליטות, שהוא לא ביצע עבירות פליליות בפרשת הרצת המניות, ושאין סיבה להגיש נגדו כתב אישום.
בשתי הזירות, נכון להיום, הוא נכשל. כפי שפורסם שלשום (ג') סופית, זמן קצר לאחר שאיבד את אי.די.בי, התקבלה גם ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום בפרשת הרצת המניות.
ההחלטה להגיש נגד דנקנר כתב אישום מתקבלת בקרב מקורביו וסנגורים בכירים בתחום עבירות הצווארון הלבן וניירות הערך בהרמת גבה. יש השואלים מדוע לא ניתן היה לסגור את התיק במסגרת הליך האכיפה המינהלית, כפי שביקש לאחרונה דנקנר בעצמו; ויש כאלה המתבטאים בצורה בוטה יותר ואומרים כי אסור היה להגיש כתב אישום בתיק, כיוון שכל הראיות נגד דנקר נסיבתיות, חלשות ואינן מוכיחות אשמה.
סנגורים בכירים אמרו היום ל"גלובס" כי "התיק נגד דנקנר היה בעייתי מהרגע הראשון והוא מבוסס על ראיות נסיבתיות חלשות"; "יש חשש כבד שדנקנר יעבור את התהליך הטראומטי, את הגיהינום, של משפט פלילי ויזוכה בסופו של דבר"; ו"בדיוק למקרים היותר מורכבים מהסוג הזה נועד הרעיון של אכיפה מינהלית, למקרים שהם לא 'קליר-קאט', וחבל מאוד שמביאים מקרה שעל פניו נראה קשה להוכחה, כשיש הליך אלטרנטיבי".
לגופן של ראיות אומרים גומרים שמכירים את התיק, שאין שום הוכחה שקושרת את דנקנר להרצת המניות; השיחות בינו לבין איתי שטרום אינן מתועדות ותוכנן הוא בגדר נעלם, ולכן גם הן אינן קושרות את דנקנר לעבירות פליליות; ועדותו של עדי שלג כעד מדינה, אינה קשורה לדנקנר כלל, כיוון שזה לא שוחח עימו מעולם. "יש להם חור שחור בתיק, חור ראייתי עמוק, שיש לי ספק אם הם יצליחו להתגבר עליו", אומר מומחה לניירות ערך.
"יסוד נפשי חריף"
הטענות הללו לא מרגשות את גורמי התביעה. גורם מרשויות התביעה, שמעורב ומכיר את התיק היטב, הבהיר ל"גלובס" כי "מדובר בתיק מאוד חזק, שאין בכלל שאלה שהוא מתאים להליך פלילי, ולא להליך מינהלי. העוצמה של הראיות חזקה. ברור שזה לא תיק שיש בו הודאה, אבל חוץ מזה יש הכול, זה תיק להרשעה.
"כל הגורמים שהיו מעורבים בחקירה ובקבלת ההחלטה על הגשת כתב אישום, עשו בדיקות חוזרות ונשנות לפני כל צעד ושעל בתיק. בדקנו את עצמנו מאוד לפני שעברנו כל שלב בתיק. החקירה הביאה את התוצאות שציפינו להן. אז הטענה שהיה צריך לפנות להליך המינהלי מופרכת".
בשיחה חריגה עם "גלובס" על התיק, מבהיר אותו גורם שמנקודת המבט שלהם התיק הוא תיק להרשעה ולעונש מאסר. "העונשים היום הם בהחמרה, יש מגמת ענישה מחמירה יותר שנוקטת בגישת מאסר בפועל ממושך, ולהערכתי זה יהיה נכון גם בתיק הזה".
אותו גורם התייחס לביקורת על הבחירה בהליך הפלילי, והבהיר כי "היום כמעט כל עבירה בדיני ניירות ערך יש בה את שתי החלופות, גם הפלילי וגם המינהלי, שם הפחיתו את היסוד הנפשי שנדרש, אך בתיק הזה אין צל של ספק שזה פלילי, כי היסוד הנפשי הפלילי מתקיים בצורה חדה וחריפה. מדובר בהטעיה על רקע הנפקה, על רקע גיוס כסף, זה דבר שאנחנו תופסים אותו כחמור.
"יש פה אלמנטים של תרמית ושל הסוואת הפעילות העבריינית, פעילות מתוחכמת, כשזה נעשה על-ידי גורמים שהם שחקנים חוזרים בשוק, על-ידי החברה של איתי שטרום. הגורם שעמד מאחורי הדברים הוא בעל שליטה בקונצרן אדיר, שהיה בזמנו הגדול ביותר בשוק. המקרה היחידי שאני יכול לחשוב עליו שהוא תיק יותר מובהק, זה שלפעמים יש הודאה בעבירות, וזה נדיר יחסית, זה לא קורה. במקרה הזה, הראיות קושרות את דנקנר בקשר ישיר וחזק לכל העבירות".
"ניסיון הצלה שכשל"
טענה נוספת שעלתה בנוגע לתיק היא יש קווי הדמיון בין תיק הרצת המניות של דנקנר ובין פרשת מליסרון של אבי לוי, שבמסגרתה זוכה לוי מעבירות ניירות ערך שיוחסו לו. קווי הדמיון בין שני התיקים באים לידי ביטוי הן בחשדות שעלו והן באופן בו לכאורה בוצעו הרצות המניות על-ידי שלושה חשודים, שמעמדם לפי סיפור העלילה בתיקים דומה.
בתיק מליסרון טענה הפרקליטות, כי לקראת הנפקת אג"ח של מליסרון, פעלו לוי וגולן מדר, מנהל כספים בעופר השקעות, להעלאת שער האג"ח בשוק באמצעות רכישתן. זאת, כאשר מדר נותן הוראות לאליהו העליון, שהיה סוחר אג"ח בחדר המסחר של פועלים סהר, וביצע את פעולות המסחר האסורות.
בתיק החקירה נגד דנקנר, אותו העבירה רשות ניירות ערך ביולי השנה לפרקליטות, טענה הרשות כי מהראיות עולה כי דנקנר הפעיל את מנהל ההשקעות, איתי שטרום, שבתורו הפעיל את הסוחר בשוק ההון, עדי שלג, כדי שיפעלו להשפיע בדרכי תרמית על שערי מניית אי.די.בי. זאת, במטרה לשפר את סיכויי הצלחת הנפקת אי.די.בי אחזקות, שבה גייסה החברה 321 מיליון שקל ב-23 בפברואר 2012.
בעניינו של לוי, קבע בית המשפט כי נותר ספק באשר למעורבותו בתרמית, בין היתר משום שלא הוכח כי נתן הוראות ישירות להעליון לרכוש אג"ח. לוי טען כי מבחינתו השקעה באג"ח של החברה הבת מליסרון הייתה השקעה כלכלית נכונה וראויה. קו הגנתו של דנקנר בפרשת אי.די.בי דומה לקו זה, כאשר בתגובות שמסר לתקשורת הבהיר כי: "מעולם לא יזמתי שום מהלך תרמיתי, לא פעלתי ולא הפעלתי אף אחד למהלך תרמיתי ולא מימנתי שום תוכנית תרמיתית. אני בטוח שאמת עובדתית זו תתברר במהרה".
אותו גורם מרשויות התביעה המעורה בתיק הבהיר ל"גלובס" כי "זה נכון שיש דמיון מסוים בין התיק, בעבירות ובעובדה שזה בעצם הנעה לקראת הנפקה של חברה, אבל עדיין יש הבדלים גדולים בין שני המקרים, למשל, בסוגיה של מימון הפעולה העבריינית (במקרה של דנקנר הטענה היא שהוא סייע לשטרום לקבל אשראים מהבנקים לצורך רכישת מניות אי.די.בי, באמצעות שיחות שניהל עם בכירי הבנקים - טענה זו לא עלתה בתיק של אבי לוי - א' ל"ו)".
המניע של דנקנר, כפי ששירטטה אותו רשות ניירות ערך בעת חקירתה, היה הרצון להביא להצלחת ההנפקה, תוך ניסיון להציל את אי.די.בי מפני הקריסה, אליה הייתה צפויה להגיע זמן קצר מאוחר יותר. היום, כשדנקנר גם הפסיד את השליט ב-אי.די.בי וגם עומד בפני בכתב אישום - ייתכן שהוא היה שוקל שוב את השאלה האם זה באמת השתלם.
אותו גורם מסכם באמירה שהיא מעין סיכום התיק עד כה, אך יותר איתות אזהרה לפועלים בשוק ההון.
"דנקנר רצה להביא להצלחת ההנפקה בעקבות המצב הקשה שהוא היה עתיד להיקלע אליו. זו הייתה הנפקה בשלב מאוד קריטי בחיי החברה, היא הייתה חשובה גם כדי להשיג את הכסף, אבל כדי להראות שהחברה ממשיכה להצליח לגייס בשוק ההון, ולכן היא באמת נתפסה בזמנו כהנפקה קריטית, והיו שם מאמצים עילאיים של דנקנר שהיא תצליח, כולל פנייה לכל מיני גורמים וניסיון לשכנע אותם להיכנס להנפקה.
"בדיעבד, ההנפקה עצמה לא הצילה את הקונצרן, ו-IDB נפלה מאוחר יותר. נוחי דנקנר עצמו הפסיד משני הכיוונים - גם יוגש נגדו כתב אישום וגם הוא הפסיד את החברה; אבל גם אם הוא היה מצליח להציל את החברה, זה לא היה מכשיר או מצדיק עבירה פלילית".
כתב האישום: "דנקנר התקשר למנכ"לית הבינלאומי כדי לשחרר אשראי לרכישת המניות"
פרשת הרצת המניות לכאורה בחברת אי.די.בי אחזקות על-ידי נוחי דנקנר ואיתי שטרום התפוצצה בקול גדול בינואר 2014. יממה אחרי שאיבד את השליטה בקונצרן אי.די.בי, זימנה פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) את דנקנר לשימוע לפני העמדה לדין בפרשת הרצת המניות, במסגרתה הוא יואשם כי פעל עם שטרום באופן תרמיתי, בכוונה להשפיע על שער מניית אי.די.בי אחזקות. זאת, במטרה לשפר את סיכויי הצלחת הנפקת מניות שביצעה החברה. בפברואר 2012.
גם נגד שטרום, המחזיק בחברת השקעות המנהלת תיקי לקוחות עבור האלפיון העליון, וחברת אי.די.בי יוגשו כתבי אישום בפרשה. החשוד השלישי בפרשה, עדי שלג, חתם עם הפרקליטות על הסכם עד מדינה, במסגרתו הסכים להעיד נגד שטרום ודנקנר.
החשדות המיוחסים לדנקנר הם תרמית בקשר לניירות ערך, עבירה של פרט מטעה בתשקיף, עבירה של הפרת חובת דיווח ועבירה של איסור עשיית פעולה ברכוש אסור.; לשטרום מיוחסות עבירות של תרמית בקשר לניירות ערך, עבירה של פרט מטעה בתשקיף, עבירה של הפרת חובת דיווח, עבירה של איסור עשיית פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירה של הדחה בחקירה. החשדות המיוחסים לחברת אי.די.בי הם עבירות של תרמית בקשר לניירות ערך, עבירה של פרט מטעה בתשקיף, עבירה של הפרת חובת דיווח ועבירה של איסור עשיית פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון.
מכירת מניות למקרובי דנקנר
במרכז החקירה עמדה הנפקת אי.די.בי אחזקות, שבה גייסה החברה 321 מיליון שקל ב-23 בפברואר 2012. מהחקירה עלה חשד כי בעל השליטה בחברה דאז, דנקנר, הפעיל את שטרום, שבתורו הפעיל את שלג, כדי שיפעלו להשפיע בדרכי תרמית על שערי מניית אי.די.בי. זאת, במטרה לשפר את סיכויי הצלחת ההנפקה והמחיר שיתקבל בה.
לפי החשד, שטרום, באמצעות חברת ISP שבבעלותו, ותוך הפעלת שלג, פעל כך שהם רכשו את מניות אי.די.בי במהלך המסחר, ולאחר מכן מכרו אותן לגורמים שונים, המקורבים לדנקנר, במחירים נמוכים ממחירי הרכישה; במקביל, הם המשיכו לרכוש את המניות במסחר בשערים גבוהים יותר. מהחקירה עלה עוד כי דנקנר פעל להשגת מימון עבור ISP. לפי הממצאים, דאג דנקנר שמקורביו ירכשו מ-ISP את מניות אי.די.בי, וכן העביר לשטרום סכומי כסף מכיסו לכסות את הפסדיו ממכירת המניות.
בתחילת ינואר נחשף "בגלובס" כי חקירת רשות ניירות ערך העלתה כי בעת ששלג התחיל במסחר האסור לכאורה במניית א.די.בי, הוא נתקל בסירוב של הבנק הבינלאומי לספק לו ולשטרום אשראי לצורך הרכישות. זאת, משום שההון העצמי של חברת ISP שבבעלות שטרום עמד על 800 אלף שקל בלבד.
עוד נחשף כי מהחקירה עלה שבשל הסירוב התקשר דנקנר למנכ"לית הבינלאומי, סמדר ברבר-צדיק, כדי שתאשר לשטרום ולשלג את האשראי. ברבר-צדיק לא ענתה לטלפונים של דנקנר, מכיוון שהייתה באותה עת בפגישות. לאחר שלא הצליח להשיג את ברבר-צדיק בטלפון, פנה דנקנר אל הכפופים לה, ואת האישור לאשראי המיוחל הוא קיבל מסמנכ"ל בבינלאומי.
ברבר-צדיק, הסמנכ"ל ומנהלת הסניף, שבו ניהל שטרום את כספיו, אף מסרו עדות ברשות ניירות ערך במסגרת חקירת הפרשה. השלושה צפויים גם להעיד במשפטם הפלילי של דנקנר ושטרום.
"דנקנר יוכיח את חפותו"
בשבוע שעבר חשף "גלובס" כי צוות הפרקליטים בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), האמון על בחינת התיק ממליץ לדרגים הבכירים בפרקליטות להגיש כתב אישום נגד דנקנר. רגע לפני שהתקבלה ההחלטה הסופית ביקשו סנגוריו של דנקנר, עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי לערוך פגישה נוספת עם אנשי הפרקליטות, בניסיון לשנות את רוע הגזירה. בפגישה נכחו מטעם הפרקליטות, עוה"ד אורלי דורון ועמית בכר ופרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) עו"ד ליאת בן-ארי. שלשום התברר כי גם הניסיון האחרון של דנקנר למנוע את העמדתו לדין, נכשל.
באי-כוחו של נוחי דנקנר, עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור נהרי, מסרו בתגובה: "צר לנו על החלטת הפרקליטות שהתקבלה, חרף טיעונינו הענייניים לחפותו המוחלטת של נוחי דנקנר. נראה כי מרגע שהפרקליטות חתמה על עסקת עד מדינה עם שלג, היא לא הייתה פתוחה לשמוע ולשקול את טענותינו באופן ענייני ומקצועי. ננהל את הגנת דנקנר בפני בית המשפט, ואנו משוכנעים כי בסופו של ההליך יוכחו חפותו המלאה וניקיון-כפיו המוחלט של דנקנר באופן ברור וחד-משמעי".
עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, המייצגות את שטרום, מסרו: "שטרום פעל כדין ולא עבר כל עבירה. הוא לא פעל מטעם דנקנר. ההחלטה על הקנייה נתקבלה על-ידי שטרום ולפי שיקול-דעתו, מטעמים ענייניים ולגיטימיים. את טענותיו של שטרום נביא בפני בית המשפט, והתמונה המלאה תתברר שם".
כך, לפי החשד, ניהלו דנקנר, שטרום ושלג את הרצת המניות
לפני כשנה פירסם "גלובס" לראשונה את תמונת הראיות שנאספו נגד נוחי דנקנר בפרשת החשדות להרצת מניות ב-אי.די.בי, עוד בטרם נחתם הסכם עד המדינה עם עדי שלג. הראיות שנאספו עונות על השאלות מה עשה דנקנר בשלושת הימים שקדמו להנפקת אי.די.בי בפברואר 2012, עם מי הוא דיבר, אילו טלפונים מככבים בפלטי השיחות בנייד שלו, ואיזו תמונה הצטיירה בעיני רשות ניירות ערך בחדרי החקירות ברחוב מונטיפיורי 35 בתל-אביב, שגרמה לחוקרים, בגיבוי מלא מראש הרשות שמואל האוזר, להמליץ על העמדתו לדין פלילי בפרשת הרצת מניות.
מדובר בשלושה ימים דרמטיים שגררו את ילד הפלא לשעבר של שוק ההון למסע התגוננות ארוך ומייגע במסגרת הליך פלילי, ובמהלכם פעלו לכאורה איתי שטרום ושלג, בהנחייתו של דנקנר, לביצוע עבירות פליליות בניירות הערך של אי.די.בי. חומר החקירה שנאסף כולל פלטי שיחות, תמלילים של האזנות סתר ואת הודעותיהם של החשודים בפרשה.
היום הראשון: "עדיף שתדע כמה שפחות"
הפרשה נפתחת בשיחה בין שטרום לשלג, במסגרתה מגייס שטרום את שלג לעבודה בחברה בבעלותו, ISP. פלט השיחות שתוציא רשות ניירות ערך מאוחר יותר, במסגרת החקירה הסמויה, יראה כי מיד בתום השיחה עם שלג, מחייג שטרום לדנקנר. מה נאמר בשיחה זו נותר בגדר תעלומה.
יום למחרת, ב-21 בפברואר 2012, רגע לפני פתיחת המסחר בבורסה באחד העם, מתייצב שלג במשרדו של שטרום ב-ISP. שטרום מנחה את שלג להתחיל לעבוד. ההנחיה: תרכוש כמה שיותר מניות של אי.די.בי. שלג מתחיל מיד לסחור בנייר הערך של החברה, אך כיוון שההון העצמי של ISP עומד על סך של כ-800 אלף שקל בלבד, לאחר שנרכשו מניות אי.די.בי בסכום זה, נתקל שלג בסירוב של הבנק לספק לחברה אשראי נוסף לצורך הרכישות. בשלב זה נכנס שטרום לתמונה ופועל להשגת אשראי מהבנקים לצורך המשך רכישת מניות אי.די.בי.
מפלטי השיחות שנאספו ברשות ניירות ערך, ומתוך דברים שאמרו חלק מהחשודים והעדים בתיק, עולה בשלב זה התמונה הבאה: שטרום מתקשר לבנק הבינלאומי, אך מקבל סירוב להגדלת מסגרת האשראי; שטרום מתקשר לדנקנר וזה מתקשר לבנק - ולפתע הבנק חוזר בו מסירובו לספק לשטרום אשראי, ומסגרת האשראי ל-ISP מוגדלת בכ-2-3 מיליון שקל. עד סוף היום תוגדל המסגרת עד ל-5 מיליון שקל. כל זאת, כאשר רישומי השיחות מראים תעבורה בין הטלפונים של שטרום, דנקנר והבנק.
לקראת סגירת יום המסחר שואל שלג את שטרום אם הרכישות מתבצעות עבור דנקנר. "לא כדאי לך לשאול הרבה שאלות", משיב שטרום, ומבהיר: "עדיף לך לדעת כמה שפחות". בינתיים, ברקע, נרשמת בבורסה מגמה ברורה כנגד מניית אי.די.בי - מחיר המניה יורד כל הזמן, למרות הרכישות האינטנסיביות שמבצע שלג. כששלג תוהה אם להמשיך לרכוש, נוכח העובדה שההפסדים מתחילים להצטבר, שטרום מנחה אותו להילחם, ולהמשיך לרכוש.
לאחר סגירת יום המסחר, בשעות הערב, בשיחת טלפון שנערכת בסמיכות לשיחה שמקיים שטרום עם דנקנר, מודיע הראשון לשלג שהוא צריך אותו גם למחרת. תוכן השיחות בין דנקנר לשטרום אינו ידוע. ואולם, רישומי השיחות מראים שיחות מרובות בין השניים ובסמיכות לשיחות מכריעות אחרות, בהן שיחות עם הבנק או בין שטרום לשלג. בסוף היום הראשון היקף המסחר של ISP במניות אי.די.בי מסתכם בכ-7 מיליון שקל, אך התמונה עדיין לא לגמרי ברורה.
היום השני: הנפקת חברים
היום השני נפתח באמירה הראשונה שלכאורה קושרת את דנקנר לסיפור. "דיברתי עם נוחי", אומר שטרום לשלג, ומנחה: "יש לך כמה כסף שאתה צריך בשביל לרכוש את המניות". מסגרת האשראי שהושגה ליום זה עומדת על 15 מיליון שקל. שטרום אף מרגיע את שלג לגבי ההפסדים מירידת ערך המניה, ואומר לו כי דנקנר כבר ייקח את "הסחורה" מהידיים שלהם. ביום הזה, כך יתברר בהמשך, יצאו עשרות שיחות מהטלפון של שטרום לטלפון של דנקנר.
ביום השני נותן שטרום לשלג רשימה של מספרי חשבונות, להם צריך למכור את המניות שנרכשו, וכן מחירים. בהמשך יתברר כי ברשימת החשבונות מככבים חבריו של דנקנר - שורה ארוכה של בעלי הון, בתי השקעות, חברות חיתום וחברות ציבוריות שהשקיעו בחברה, חרף מצבה הכלכלי המידרדר והסיכונים הטמונים בהשקעה. במהלך היום נערכות שיחות טלפון מרובות בין דנקנר ושטרום, שלפי החשד מתאמים ביניהם בשלב זה את עסקאות המכירה לצדדים שלישיים.
רשימת הקונים הייתה גם ה"טריגר" לנורה האדומה שנדלקה ברשות ניירות ערך בהמשך הדרך, ולעובדה שדבק בהנפקת אי.די.בי הכינוי "הנפקת החברים" של דנקנר. הרשימה המכובדת מצאה עצמה בתוך פרק זמן קצר ביותר מופסדת בעשרות רבות של אחוזים על השקעתה.
בשלב זה נכנס עוד שחקן לתמונה, בתפקיד אורח. סמנכ"ל הכספים בחברת ISP, ערן אלקובי, מתריע בפני שטרום על התנהלות הפסדית, לא כלכלית וחריגה בקשר לרכישת מניות אי.די.בי. שטרום מנחה את שלג להמשיך לרכוש. היום השני מסתיים עם היקף מסחר של כ-20 מיליון שקל.
היום השלישי: שטרום מחמיא לשלג
היום השלישי, היה הרגוע ביותר מבין שלושת הימים, ו-ISP מסיימת אותו עם מסחר בהיקף של כ-12-15 מיליון שקל במניית אי.די.בי. מחיר ההנפקה נקבע ב-14:00 בצהריים ביום השלישי. בסך-הכול מסתכם המסחר במניית אי.די.בי בימים אלה בכ-40 מיליון שקל.
בסוף היום הזה, לפי העדויות שנאספו בתיק, מחמיא שטרום לשלג על העבודה שעשה. את כמות המניות שנשארת בסוף היום השלישי, קונה שטרום לחשבונו הפרטי. לאותו חשבון מוזרם, בהמשך, סכום של 8 מיליון שקל, המועברים מדנקנר לשטרום.
