יעל גרמן / צילום: אוריה תדמור
בסביבתה של שרת הבריאות, יעל גרמן, טוענים מאז אתמול (ד') כי בניגוד לכל הדיווחים, גרמן התנגדה להכנסת שר"פ (שירותי רפואה פרטיים) לבתי החולים הציבוריים "לכל אורך הדרך", ולראייה הצביעה נגד גם בישיבה המכרעת שהתקיימה אתמול בוועדה לחיזוק הרפואה הציבורית (ועדת גרמן). מאידך גיסא, חברים בוועדה מזכירים כי השרה קיימה כמעט עד הרגע האחרון "שיחות שכנוע" וניסתה להטות את הכף לטובת השר"פ, בין היתר תוך ניסיון לגבש הסכמה רחבה על "פיילוט" שיכלול בשלב הראשון רק מספר מועט של בתי חולים שבהם יתקיים שר"פ.
איך מסבירים חברי הוועדה שבמשך חודשים הם מתרשמים מכך שגרמן תומכת בשר"פ, וברגע ההכרעה היא מצביעה נגד? "יכול להיות שהיא הבינה לאן נושבת הרוח וחששה מהתרסקות פוליטית", אומר אחד החברים. חבר אחר טוען כי גם הוא היה משוכנע שגרמן תומכת בשר"פ, הן בגלל האווירה שיצרה הן בשל מסרים ורמזים שהשמיעה, ואולם בישיבה המכריעה השרה דיברה בלהט דווקא נגד השר"פ: "אני מתחיל לחשוב שאולי היא שיחקה 'פוקר' מוצלח לכל אורך הדרך, רק כדי להביא לכך שמשרד האוצר יסכים להעמיד תקציבים גדולים ולשלם מחיר גבוה על התנגדותו לשר"פ".
גרמן ניסתה לשכנע היום בעצמה כי מעולם לא תמכה בשר"פ במשך דיוני הוועדה. בשיחה עם קרן נויבך בתוכנית "סדר יום" ברשת ב' אמרה שרת הבריאות: "לא דנו בוועדה בשר"פ. אני מוכרחה לתקן טעות. היו לנו רק 2 ישיבות על השר"פ, ואולי 20 שעות הוקדשו לכך מתוך 800 שעות של דיונים. גם עם שר האוצר, יאיר לפיד, דיברתי באופן שוטף על נושאים שונים ובהם ביטוחי הבריאות - אבל לא על שר"פ. עשו טעות בהבנה בנוגע לשר"פ".
ואולם באותו ראיון רדיופוני, כשנשאלה גרמן על כך שהוועדה כן שקלה לבצע "פיילוט" הכולל שר"פ - בה בעת שהשר"פ בבית החולים "הדסה" הוא בבחינת פיילוט שאמורים היו ללמוד ממנו זה מכבר - הסגירה השרה כי היא לא באמת מתנגדת לשר"פ: "השר"פ בהדסה זה רק אפשרות אחת, אבל היו עוד אפשרויות שהן לא בדיוק כמו שאת אומרת, ואני מציעה שתדברו בעניין עם פרופ' קובי גלזר שהוא אחד המומחים הגי גדולים בתחום". גלזר, נזכיר, הוא אחד התומכים הנלהבים של השר"פ, הן במסגרת חברותו בוועדה הן בימים שקדמו להקמתה.
הפיילוט של פנינה
אבל ייתכן שאת עמדתה האמיתית של השרה גרמן אפשר למצוא דווקא בפרק ההסתייגויות למסקנות הוועדה. בעמוד 20 בדוח הוועדה שפורסם אתמול, חברת הוועדה פנינה קורן - ראש לשכתה לשעבר של גרמן בעיריית הרצליה, שנתפסת כמי שנבחרה לוועדה על מנת לחזק את עמדותיה של השרה בדיונים הפנימיים ובהמלצות הסופיות - חתומה על "דעת מיעוט" עם חברים נוספים הקוראת להכנסת שר"פ. לצד קורן חתומים על דעת המיעוט לאה ופנר, מזכ"ל ההסתדרות הרפואית; פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה לכלכלה במשרד רה"מ; ופרופ' קובי גלזר - אותו גלזר שהשרה הרעיפה עליו מחמאות.
וכך הם כותבים: "אנו ממליצים לשרת הבריאות לשקול בכובד ראש מודל מאוזן ומפוקח של שימוש במימון פרטי במערכת הציבורית על מנת לאפשר בחירה בגורם המטפל... זאת מכיוון שקיים מחסור חמור במשאבים במערכת הבריאות הציבורית". והם מציעים גם תוכנית אופרטיבית: "מומלץ להתחיל באופן מיידי בפיילוט של מודל מימון פרטי, מפוקח ומאוזן ב-3 בתי חולים על מנת לבחון את ישימות המודל ותרומתו, ובמקביל להדק את יכולת הרגולציה של משרד הבריאות". הרביעייה הזו השמיעה הסתייגות גם בנוגע למגבלות ולמנגנוני הריסון על ביטוחי הבריאות הפרטיים ובתי החולים הפרטיים.
במערכת הבריאות יש מי שחושש היום כי "דעת המיעוט" שכתבו מקורביה של גרמן תהפוך בעתיד ל"דעה הרווחת" בצמרת משרד הבריאות, וכי לאחר יישום המלצות הוועדה - ובהן גידול של 700 מיליון שקל בבסיס התקציב של המערכת, קיצור תורים, הטמעת מערכת מחשוב שתיצור שקיפות של התורים ועוד - יהיה קל יותר להכניס שר"פ. זאת, משום שיהיה קשה יותר לטעון שהשר"פ יאריך את התורים במסלול הציבורי או שלא ניתן להכניס שירות פרטי כל זמן שאין השקעה משמעותית יותר בתשתית הציבורית.
נזכיר כי בין ההמלצות של ועדת גרמן, הובטח כי התוספת התקציבית למערכת תעמוד על מיליארד שקל בפריסה לשלוש שנים; 700 מיליון שקל מתוכם ייכנסו לבסיס התקציב (כלומר תוספת של 700 מיליון שקל בשנה). התוספת הזו תהיה "צבועה" לטובת קיצור התורים לניתוחים וזמני ההמתנה בחדרי המיון, וכן לטובת יישום מודל ה"פול טיימר" - שורה של רופאים בכירים שיוכלו לבחור בחוזה העסקה מיוחד, ולפיו הם מוותרים על פרטיקה פרטית (לא כולל עבודה בקופת החולים) תמורת שכר גבוה. רופאים אלה יידרשו לעבוד שעות נוספות מעבר לשעות המקובלות, והציבור יוכל לבחור בהם כרופאים מנתחים ללא תשלום נוסף. כמו כן, הציבור יוכל לבחור רופא מנתח מתוך רשימה של מומחים שתגובש בכל בית חולים, לפי כל התמחות מקצועית. בית החולים לא יהיה מחויב להעמיד את הרופא הספציפי שנבחר, אלא אחד מתוך הרשימה.
