מאגרי הנפט בסיני / צילום: לע"מ
בסדרת הדרמה והמתח שמייצר המזרח התיכון שמור לפחות פרק אחד לעסקאות הגז בין ישראל למצרים. בפרק הזה האירוניה מגיעה לממדים של סיפור תנ"כי: ב-2006 סגרה BG את המשרד שלה בישראל ואמרה "שלום ולא להתראות". את רישיונות חיפושי הגז המבטיחים שלה, שבהם השקיעה עשרות מיליוני דולרים, חילקה לכל דורש, יש האומרים בדולר אחד.
הסיבות האמיתיות להסתלקותה של החברה הבריטית לא נודעו מעולם, אך אחד ההסברים המשכנעים ביותר גורס כי BG חששה שהפעילות שלה בישראל (ובשטחי הרשות הפלסטינית) תסכן את האינטרסים הגדולים בהרבה שהיו לה במצרים. 8 שנים אחר כך, משבר חריף בגז במשק המצרי מותיר את מתקן ההנזלה הענקי של BG באידקו ללא גז.
החברה סופגת הפסדים במיליארדי דולרים והמנכ"ל נאלץ להודיע על התפטרותו. ומי נחלץ לסייע לספינה הבריטית השוקעת? אותה חבורת יזמים ישראלים שרכשה מ-BG את מאגר תמר בדולר אחד.
ויש כמובן האירוניה שביחסי ישראל ומצרים: שנתיים בלבד אחרי שניתקה את ישראל מאספקת הגז החיונית וגרמה למשק הישראלי נזק המוערך בכ-20 מיליארד שקל, מוצאת עצמה מצרים מהעבר הצמא של הצינור. לאחר שהביאה את חברת החשמל הישראלית לסף פשיטת רגל והעלתה את תעריף החשמל שמשלמים אזרחי המדינה ב-30%, מעוניינת מצרים שהגז הישראלי יזרום דרכה, כדי להסיר מעליה את איום תביעות הפיצויים הענקיות של חברות הגז הפועלות בשטחה.
תשע שנים אחרי שנחתם מסמך מפוקפק בין בנימין בן אליעזר ושר הנפט המצרי - אותו מסמך שהוצג לכנסת על ידי פקידי משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה כערבות רשמית של ממשלת מצרים להזרמת הגז - ושנתיים אחרי שממשלת מצרים הבהירה כי הנייר חסר משמעות מבחינתה, מבקשת ממשלת מצרים לדעת אם תהיה ממשלת ישראל מחויבת להזרמת הגז הכחול-לבן לשטח מצרים.
הישראלים שרוצים למכור גז למצרים מודעים היטב לכל הסיכונים הגלומים בעסקה. משום כך הם הקפידו למזער את הסיכון ודרשו למשל ש-BG תבנה בעצמה את הצנרת מהמאגר. ליתר ביטחון ממשיכים שותפי לוויתן לשמור על האופציה הטורקית פתוחה - ונמשך המו"מ למכירת הגז שרוצה BG לקבוצות עסקיות בטורקיה.
אבל הגיאו-פוליטיקה המטורפת של המזרח התיכון כבר הוכיחה יכולת להפוך את העסקאות ההגיוניות והזהירות ביותר על ראשן. האם יסתיים גם הפרק הנוכחי ביחסי הגז שבין ישראל למצרים בטרגדיה, או שמא בפארסה?