גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"צפויים לקום מרכזים חדשים בדומה למרכז של לבנת פורן"

ראש המרכז לאתיקה במכללה למינהל, ד"ר לימור זר-גוטמן: "שמעתי על עורכי דין שבעקבות פסק הדין של העליון מתכננים לסגור את הפירמות שלהם ולהקים מרכזים דומים, כי כך הם יוכלו גם לייצג לקוחות וגם לפרסם את עצמם"

לבנת פורן / צילום: כפיר זיו
לבנת פורן / צילום: כפיר זיו

"פסק הדין של בית המשפט העליון בערעור של לבנת פורן צפוי להביא להקמת מרכזים נוספים שיפעלו באופן דומה לזה של פורן. יתרה מכך, כבר שמעתי על עורכי דין שבעקבות פסק הדין מתכננים לסגור את הפירמות שלהם ולהקים מרכזים דומים, כי כך הם יוכלו גם לייצג לקוחות וגם לפרסם את עצמם" - כך אומרת ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה של עו"ד ע"ש וינר, מבית-הספר למשפטים של המכללה למינהל.

בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר קיבל בית המשפט העליון חלק מהטענות בערעור שהגישו פורן והמרכז למימוש זכויות רפואיות שבראשותה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע ב-2012 כי המרכז אינו רשאי להמשיך לייצג לקוחות, מכיוון שפעילותו מסיגה את גבול מקצוע עריכת הדין, זאת בניגוד להוראות חוק לשכת עורכי הדין.

העליון קבע כי חלק מהשירותים שמציע המרכז לציבור - שאינם כוללים ייעוץ משפטי - אינם מסיגים את גבול מקצוע עריכת הדין, ולכן הם מותרים; בעוד ששירותים אחרים כן מסיגים את גבול המקצוע, ולכן הם אסורים.

פסק הדין הוליד מלחמת גרסאות בין פורן לבין לשכת עורכי הדין באשר למשמעותו. בעוד שפורן טוענת כי מדובר בהישג אדיר שלה שמאפשר למרכז להמשיך להתנהל כבעבר - טוענת הלשכה כי מדובר בהישג שלה שמונע מפורן ואחרים לנגוס בתחומי העיסוק של עורכי הדין.

לדברי ראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, "פסק הדין מהווה אבן-דרך חשובה בתופעה המתגברת של הסגת גבול מקצוע עריכת הדין. בית המשפט הבהיר למעשה את המצב המשפטי והציב גבולות ברורים בכל הנוגע למתן שירותים משפטיים, מתוך ראיית טובת הציבור שיהיה זכאי לקבלת שירותים רק מאלה שהוסמכו והוכשרו לכך".

"שינוי מהותי"

עמדתה של ד"ר זר-גוטמן באשר למשמעות פסק הדין קרובה הרבה יותר לזו של פורן. לדבריה, ההחלטה היא לרעת הלשכה ולטובת פורן.

"הייתי צריכה לקרוא 3 פעמים את פסק הדין כי הוא מאוד מטעה", מודה זר-גוטמן. "מצד אחד, יש בו רטוריקה לטובת הלשכה. מצד שני, יש פה רטוריקה חדשה, שמעולם לא הייתה, שמדברת על חופש העיסוק של מי שאינו עורך דין".

ואולם, בשורה התחתונה, לדבריה, "שופטי העליון סימנו שינוי מהותי, ולשכת עורכי הדין נמצאת עכשיו במגרש חדש לחלוטין".

לדבריה, "בית המשפט העליון לראשונה הטה את הכף לטובת פרשנות מצמצמת של סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין (העוסק בייחוד פעולות המקצוע), שמתבססת על מתן משקל לחופש העיסוק של מי שאינו עורך דין ושל הנגשת המשפט לכלל הציבור".

זר-גוטמן מציינת כי "מעכשיו לא יהיה כל-כך קל ללשכה לסגור את הגופים שמתחרים בה, והיא נלחמת לא רק בלבנת פורן אלא גם בגופים מתחרים אחרים שעוסקים למשל בארנונה ובניכיון צ'קים. לאור פסק הדין האפשרות של הגופים הללו לעשות פעולות, שהן ספק ייעוץ משפטי, גדלה".

פעולה כירורגית

זר-גוטמן מציינת כי שופטי העליון אסרו על פורן לעשות פעולה אחת בלבד מתוך 3 הפעולות שהלשכה טענה שהן פעולות שיוחדו לעורכי דין, ושבית המשפט המחוזי קבע שהן אסורות עליה.

"הלשכה טענה - והשופט יוסף שפירא במחוזי קיבל את הטענה הזו - שכל שלושת הפעולות שפורן והמרכז עוסקים בהן הן אסורות. האחת - ייעוץ ללקוח לאיזה מסלול תביעה ללכת (פעולת הסיווג); השנייה - סיוע במילוי הטפסים; והשלישית - הכנת התיק של הלקוח וצירוף חוות-דעת רפואיות. העליון קבע כי רק הפעולה הראשונה, פעולת הסיווג, מהווה ייעוץ משפטי שאסור לפורן לעשות, ושהיא שמורה לעורכי דין בלבד".

- מה המשמעות מבחינת לבנת פורן?

"פורן תוכל להסתדר ולהמשיך לפעול, כי בביטוח לאומי לקוח רשאי לפנות בכל המסלולים. מה שיקרה מעתה זה שפורן תגיד ללקוחות לבחור בפנייה לביטוח הלאומי בכל המסלולים, והביטוח הלאומי יקבל ארבע פניות מפורן על כל תיק. פעולת הסיווג פשוט תעבור אל הביטוח הלאומי עצמו".

- האם את סבורה שפסק הדין הוא צודק?

"בהחלט. בית המשפט העליון מיפה נכון את הגבולות של סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין. השופטים עשו פה פעולה כירורגית, ומה לעשות שאלה הן הגבולות של סעיף 20".

- אז אולי לשכת עורכי הדין צריכה להוביל לשינוי החוק.

"אם הלשכה סבורה כי מילוי טפסים או הגשת חוות-דעת רפואיות אלה הן פעולות שצריכות להיות שמורות רק לעורכי דין, היא יכולה לנסות ללכת ולשנות את החוק. אני מעריכה שהיא לא תעשה זאת. הכנסת היום היא אנטי-מונופוליסטית וחברתית, ולכן היא לא תתערב לטובת הלשכה".

"מאבקי הלשכה יהפכו לקשים"

גם לדברי עו"ד אילן בומבך, פסק הדין מסמן ניצחון חלקי לפורן. "פסק הדין מאפשר לפורן להמשיך לעסוק בחלק המרכזי של העבודה שלה, היא יכולה להמשיך למלא טפסים ולתת חוות-דעת רפואיות. כמו כן, זו הפעם הראשונה שיש לבית המשפט העליון אמירות ברורות לגבי הפגיעה של חוק לשכת עורכי הדין במי שאינם עורכי דין, וגם לגבי הפגיעה בנחיצות של הציבור למערכת המשפט. זו אמירה שעלולה להופיע מעכשיו בכל פסקי הדין בערכאות הנמוכות בתיקים שהלשכה מנהלת נגד גופים רבים. המאבקים של הלשכה יהיו הרבה יותר קשים, כשהיא תנסה לסגור למשל גופים העוסקים בניכיון צ'קים או בייצוג בענייני ארנונה".

עם זאת, עו"ד בומבך ציין כי קשה ליישב את פסק הדין החדש עם האמירה הברורה שנאמרה ב"בג"ץ שטנגר נ' יו"ר הכנסת ב-2002" - שם נקבע כי האופי המונופוליסטי של ההסדר הקבוע בחוק הלשכה, אשר לפיו הוענק ללשכה מונופול לספק לציבור שירותים של פיקוח ובקרה על עריכת הדין, אכן פוגע בחופש העיסוק, ואולם, פגיעה זו מקיימת את דרישותיה של פיסקת ההגבלה בחוק היסוד, ולפיכך היא ראויה.

"התכלית המונחת ביסוד ההסדר המונופוליסטי שאינו למטרת רווח הינה ראויה, שכן היא משחררת את הלשכה מלחצים כלכליים ואחרים העשויים לפגוע ביכולתה להסדיר כיאות את המקצוע, ואף שומרת על אחידות הסטנדרטים של הפיקוח והבקרה.

"האמצעי המונופוליסטי קשור בקשר רציונלי להשגת המטרה הראויה, ולא הוכח כי אמצעים אחרים יוכלו להגשים את התכלית הראויה בהיקף ובעוצמה, כפי שהדבר נעשה על-ידי חוק הלשכה, תוך פגיעה פחותה בחופש העיסוק.

"בנוסף קיים יחס ראוי בין התועלת הצומחת משמירה על אחידות הרף ושחרור הגוף המפקח מלחצים כלכליים ואחרים לבין הפגיעה הנגרמת לחופש העיסוק", ציין בומבך.

רקע: העליון התיר כתיבת חוות-דעות רפואיות, אך אסר ייעוץ משפטי או כתיבת מסמכים בעלי אופי משפטי

ב-2012, בעקבות עתירת לשכת עורכי הדין, אסר שופט המחוזי בירושלים יוסף שפירא על פעילות המרכז למימוש זכויות רפואיות שבראשות לבנת פורן. פורן עירערה לבית המשפט העליון, בטענה כי פסק הדין שגוי ופוגע בחופש העיסוק שלה. המרכז בראשותה המשיך לפעול עד ההכרעה בערעור, אליו הצטרפו ארגונים חברתיים.

בשבוע שעבר קיבל העליון את ערעורה של פורן באופן חלקי. השופטת עדנה ארבל, אליה הצטרפו השופטים יצחק עמית ואורי שהם, קבעה כי חלק מהשירותים שמציע המרכז אכן מסיגים את גבול מקצוע עריכת הדין - ולכן הם אסורים; בעוד שחלקם אינם מפרים את הוראות החוק - ולכן הם מותרים.

ארבל הגיעה למספר מסקנות: ראשית כי אין מקום לאפשר לעובדי המרכז לאבחן את זכויותיהם של הלקוחות ולייעץ להם באשר למסלולים שבהם רצוי לתעל את תביעותיהם למוסד לביטוח לאומי, לקצין התגמולים, לחברות הביטוח וכו'. זאת, הואיל ובפעולות אלה טמון שיקול-דעת ממשי ומורכב שהוא בבחינת ייעוץ משפטי.

לדברי העליון, ייעוץ זה, כאשר הוא ניתן בצורה לקויה, עלול לחשוף את הציבור לנזקים, מבלי לספק את ההגנות שהחוק נועד להקנות לו, ובשעה שקיימת לו חלופה בשוק עורכי הדין.

מנגד, נקבע כי הסיוע הניתן ללקוחות על-ידי צירוף חוות-דעת רפואיות הנערכות על-ידי רופאי המרכז לטופסי התביעה והערר המוגשים לגופים השונים - אין בו משום הסגת גבול מקצוע עריכת הדין.

לפי פסק הדין, חוות-דעת אלה הן מסמכים מקצועיים בתחום הרפואה, שעניינם תרגום מצבו הרפואי של הלקוח לאחוזי נכות, לפי המבחנים הקבועים בחוק ובתקנות. לא מדובר בייעוץ משפטי, במסמך בעל אופי משפטי או בפנייה לגופים שיפוטיים או מעין-שיפוטיים, באופן שמפר את החוק.

לאור האמור, השופטים קבעו כי לפורן ולמרכז מותר יהיה למלא טפסים ולנסח מכתבים, הכוללים גם מלל חופשי, לצרף חוות-דעת רפואיות לתביעות ראשוניות המוגשות למוסד לביטוח לאומי, למשרד הביטחון ולחברות הביטוח וכן לעררים המוגשים לוועדות הערר בגופים השונים.

עם זאת, העליון הותיר על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי ואסר על פורן והמרכז את כל השירותים האחרים שהם מספקים. העליון הבהיר כי ההיתר לסייע במילוי טפסים וניסוח מכתבים יתאפשר רק כל אימת שמדובר בעניין טכני ובאדם המתקשה מסיבה כלשהי בביצוע פעולות אלה.

"אין בכך כדי לספק פרצה או אצטלה למתן ייעוץ והכוונה משפטיים סמויים. אין ספק כי קו הגבול בין השניים עשוי להיות דק אם לא דקיק", כתבה השופטת ארבל. ואולם, לדבריה, "דומני כי חרף בעייתיות זו והחשש מניצולה לרעה, ההנחיות האמורות תאפשרנה על-פי רוב לברור את המותר מהאסור".

ארבל הבהירה כי לעמדתה, במבט צופה פני עתיד, בהחלט ייתכן כי שירותים משפטיים מסוימים ונקודתיים יסופקו לציבור הרחב אף על-ידי מי שאינם עורכי דין. "לא כל הכרוך במימוש זכויותיו של הציבור צריך להיות נחלתם הבלעדית של עורכי דין", ציינה.

ואולם, ארבל ציינה כי פתיחת שוק השירותים המשפטיים לגורמים אחרים אינה יכולה להיעשות במצב הדברים הנוכחי, קרי בהיעדר הסדרה מוקדמת של גופים אלה - בהיעדר מנגנוני פיקוח ובקרה אשר יבטיחו כי השירות ניתן לאחר הכשרה מתאימה.

את לבנת פורן והמרכז לזכויות רפואיות ייצגו בערעור לעליון עורכי הדין צבי אגמון, אילת גולומב-פלנר ויונתן קהת ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' יחד עם עו"ד גיורא ארדינסט.

המרכז של לבנת פורן

עוד כתבות

קלפי בחירות /  צילום: איל יצהר

גורם בוועדת הבחירות: "בבחירות הקודמות היו המון זיופים"

לידי "גלובס" הגיעה הקלטה של תדרוך שהעביר גורם רשמי של ועדת הבחירות, ובו הוא טען להיקף זיופים גדול במועד א' של הבחירות ● בדיקת המשרוקית העלתה כי אין הוכחות להיקף זיופים נרחב במגזר הערבי, אך אכן נמצאו אי-סדרים ושגיאות בקלפיות רבות

בני גנץ, בנימין נתניהו. צופים העלאת מסים / צילומים: אמיר המאירי, תמר מצפי, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

לא משנה מי יהיה ראש הממשלה הבא, הוא יהיה מוכרח להעלות מסים

למרות הכרזות הפוליטיקאים שלא יעלו מסים, התרחיש הסביר מצביע על מהלך קלאסי של העלאת מס הכנסה, מע"מ ומס חברות ב-1%, שיכניס למדינה 11 מיליארד שקל ● ההבדלים בין הקואליציות יתבטאו רק בשולי התקציב, למשל מיסוי משקאות ממותקים או צמצום משרדי ממשלה ● ניתוח "גלובס"

דפנה מורביץ, 8400 / צילום: יח"צ

המובחרים לביומד: "מועדון העילית" של תעשיית הבריאות מציג שלושה פרויקטים חדשים

בחודשים האחרונים החלו לצאת אל הפועל שלושה פרויקטים שנולדו בתוך ארגון 8400, שפעילותו נחשפה כאן לראשונה ● שילוב בוגרי יחידות מובחרות של צה"ל בתעשיית הביומד; סטאז' של רופאים צעירים בחברות סטארט-אפ; והקמת מאגר מידע לשימוש בציוד מחקרי

בורסת ציריך /  צילום: רויטרס Arnd Wiegmann

בשווייץ לא קורה כלום - ובגלל זה מסביב לעולם מקנאים בה

קשרי הסחר ההדוקים של המדינה עם הכלכלה העולמית מגיעים אומנם במחיר של רגישות לזעזועים כגון מלחמות סחר, אבל הנשק של שווייץ פשוט: היא פועלת לפי הוראות הפעלה של ספר ללימודי כלכלה, שמסייעות לה להשיג יציבות כלכלית

הצבעה לבחירות לכנסת ה-22 / צילום: שלומי יוסף, גלובס

לאחר נאומי נתניהו וגנץ, בהמתנה לתוצאות האמת

מדגמי הבחירות של תאגיד השידור כאן, חדשות 12 וחדשות 13 מצביעים על פער קטן לטובת כחול לבן ● שיעור ההצבעה עמד על 69.4% ● גנץ: "אני מתכוון לדבר עם כולם, החל מהלילה נפעל להקמת ממשלת אחדות רחבה"

השר ישראל כ"ץ מצביע / צילום: יח"צ

מלצר הוציא צו מניעה זמני ל'זזים' בעקבות בקשת הליכוד

(עדכון) ● המפלגה הגישה בקשה בהולה ליו"ר ועדת הבחירות חנן מלצר וביקשה ממנו להוציא צו האוסר על עמותת "זזים" לפעול להסעת 15 אלף מצביעים לקלפי היום ● מלצר הוציא צו ארעי האוסר על "זזים או מי מטעמה, לפעול בניגוד לצו המניעה שהוצא, במישרין או בעקיפין"

ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

אירוע חריג: הפד חילץ את שוק הריפו ממצוקת נזילות חריפה

התערבות הפד מעוררת הדים במערכת הפיננסית בארה"ב למרות שעל-פי הערכות אנליסטים הגורמים למצוקה היו טכניים ולא כשל מערכתי

דורון בהר / צילום: יפית שקרלו

הסטארט-אפ שיעזור לכם לשמור על הבריאות בעזרת בדיקה גנטית

אייג'נטיפי מציעה ייעוץ גנטי דיגיטלי במקום או בנוסף לייעוץ מפי הרופא, שיאפשר לפרש ולפשט את הבדיקות הגנטיות שאתם צפויים לעבור

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

המסחר בבורסה בתל אביב צפוי להיפתח בהמשך לבחירות לכנסת

הבורסה חוזרת למסחר לאחר הפסקה אתמול על רקע הבחירות לכנסת ● פער הארביטרז' של המניות הדואליות יציב ● אתמול בוול סטריט ננעל המסחר בעליות קלות, הנאסד"ק טיפס ב-0.4%' ו-S&P 500 עלה ב-0.26%

יונית לוי / צילום: יחצ

מקסימום חגיגה במינימום משאבים: איך נערכים בחברות החדשות למשדר הבחירות המרכזי

אל משדר הבחירות הנוכחי מגיעות חברות החדשות עם אתגר לא פשוט: לייצר תחושה חגיגית בהשקעה קטנה משמעותית מזו שאיפיינה את הבחירות הקודמות • האמצעים: ויתור על צילומי החוץ תוך פיצוי בטכנולוגיה וגימיקים • ומעל לכל מרחפת טראומת המדגמים • כתבה שלישית בסדרה

מדגם המדגמים - מועד ב'  / צילום: אפרת לוי, גלובס

תוצאות המדגמים: קרב צמוד בין הליכוד וכחול לבן; לנתניהו אין 61 מנדטים, עוצמה יהודית בחוץ

מדגמי הבחירות של תאגיד השידור כאן, חדשות 12 וחדשות 13 מצביעים על תוצאות קרובות בין הליכוד וכחול לבן  ● המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר עוברים את אחוז החסימה ● במהלך הלילה תתבצע ספירת תוצאות האמת באמצעות מחשבים, אך לא צפויה הודעה רשמית לפני מחר בצהריים

קמפיינים של כחול לבן והליכוד על גשר / צילום: טל שניידר, גלובס

הפילוג המגזרי לא מגיע רק מקמפיינים פוליטיים, גם לנו בתקשורת יש אחריות אדירה

קל מאוד לנטוע שנאה - בלי שהקוראים שמים לב - דרך בחירת הכתבות, המיקום שלהן, בחירת המילים בכותרות, ההקשר המוצג בכתבה, התמונות שבהן או אפילו תמהיל הכתבות המתפרסמות ● אנחנו, בתקשורת הממסדית, יכולים לעצור את זה ● פרשנות

קונים ביום הבחירות בקניון TLV / צילום: יח"צ

חגיגה לדמוקרטיה ולגיהוצים: עלייה של 25% בשימוש בכרטיסי אשראי מהבחירות הקודמות

הפעילות בכרטיסי האשראי המשיכה להיות גבוהה גם בשעות אחה"צ ● הנתונים שנרשמו במערכות שב"א בין השעות 10:00 ל-16:00, גבוהים בכ-20% לעומת יום הבחירות לכנסת ה-21 באפריל

דב סלע, מנכ"ל ראדא / צילום: שלומי יוסף

ראדא זינקה על רקע התקיפה בסעודיה; DBSI מכרה מניות למיטב דש והפניקס

בלעדי ● חברת ההשקעות הפרטית DBSI בראשותו של יוסי בן-שלום וברק דותן מכרה אתמול כ-7% ממניות החברה הביטחונית ראדא בתמורה ל-12.7 מיליון דולר

ארוחת טעימות במסעדת רוטנברג / צילום: אפיק גבאי

אלה 7 המסעדות המשפחתיות הכי טובות ליום הבחירות - מכפר ראמה ועד אשדוד

הערבית, האיטלקית, ההמבורגרייה וזאת שיש לה קשר מיוחד עם הדייגים • קבלו שבע מסעדות מומלצות במיוחד לבילוי עם המשפחה ביום הבחירות ● רק אל תשכחו להזמין מקום

בית קפה בתל אביב בבוקר הבחירות / צילום: שני אשכנזי

"זו בועה, אין אווירה של בחירות בתל-אביב"

(עדכון) - חוף הים בת"א הומה אנשים ● בעלי בית קפה בעיר: "היה הרבה יותר הגיוני לסגור היום את העסק; הפדיון היום צפוי להיות נמוך מאשר ביום רגיל, והעובדים מקבלים שכר על 200% משרה" ● מונא חאג', עובדת בבית הקפה, לא בטוחה אם תצביע: "אני מרגישה שאני בקושי בן אדם"

בנימין נתניהו, בני גנץ, אהוד ברק / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הכנסת הקצרה בתולדות ישראל מתפזרת: כל המספרים של הבחירות

כמה חוקים הספיקה הכנסת ה־21 לחוקק וכמה ימים עוד תכהן בתפקיד ● מהו השיא ששברה הממשלה הנוכחית ● כמה ירוויחו חברי הכנסת החדשים שייבחרו ● וכיצד נרשמו אלפי בעלי זכות בחירה כמצביעים בבחירות באפריל, אף ששהו בחו"ל

דייוויד מרכוס, ראש חברת קליברה של פייסבוק / צילום: REUTERS/Joshua Roberts

ראש חברת הבלוקצ'יין של פייסבוק מגונן על ליברה: "לא ניצור כסף חדש"

דייוויד מרכוס, ראש חברת קליברה, הגיב בסדרת ציוצים לטענות על האיום שמציב המטבע הדיגיטלי של פייסבוק בפני הריבונות המוניטרית של המדינות ● לדבריו, עמותת ליברה תמשיך להיות בקשר עם רגולטורים כדי לתת מענה לחששות שלהם

מכונית אוטונומית ניסויית של מובילאיי / צילום: רויטרס

מובילאיי מאיצה את ההכנות לקראת שירותי "מוניות רובוטיות" בגוש דן החל מ-2022

במסגרת הפרויקט מונה החודש מנהל בכיר לשעבר מקבוצת פולקסווגן בתור נשיא פעילות התחבורה-כשירות (MAAS) של מובילאיי

שכונה חרדית, ירושלים / צילום: shutterstock

"יש מחנה שכל מה שיש לו זה שנאה לנתניהו. מה הם מציעים לעשות?"

ירושלים היא מאגר הקולות הגדול ביותר בישראל למפלגות הימין ולחרדים, 410 אלף בעלי זכות בחירה הצביעו היום ב-666 קלפיות ברחבי העיר ● נוריאל זריפי מבעלי בית הקפה דובשנית, שמפורסם בזכות קשריו עם משפחת נתניהו, בכל זאת מודאג לסיכויו של נתניהו