טייריס רייס / צלם: איל יצהר
זו הפעם הראשונה אחרי הרבה שנים שהנהלת מכבי ת"א יכולה להצדיק הליכה של עוד כוכב גדול. הקונספציה של לא להתאבד על שחקנים הרי הוכיחה את עצמה, למי ששכח את אירועי מילאנו, ואם הבאנו את טייריס רייס אז יש לנו במכבי כנראה את העין להביא מישהו לא פחות טוב. אף אחד לא ינפנף פה עם פנקס צ'קים רוסי או טורקי מול העיניים. רוצה ללכת? לך. נסתדר. גם הסכום שהציעה חימקי מוסקבה (2.5 מיליון דולר נטו לעונה) מקל מאוד על ההחלטה.
רק שהעונה האחרונה קצת השכיחה שלהתאהבות בקונספציה יש בדרך כלל מחיר. בפעם הקודמת שמכבי איבדה שחקנים מובילים לכסף הגדול אחרי שהעפילה לגמר הפיינל-פור (ברצלונה 2011), היא התברברה במשך שנתיים. אז היה לה את דייויד בלאט שמי יודע כמה שנים נוספות של התברברות חסך לה. ובכל זאת, חוסר היכולת לייצב את המערכת ולעצור את הסחרור הביא לכך שבמכבי שיחקו בארבע העונות האחרונות 39 שחקנים שונים ביורוליג.
עכשיו היא שוב בצומת הזה של החשש מסחרור. אין לה כבר את בלאט. אבל יש לה איזושהי אמונה חזקה במערכת. חלקים מסוימים בהנהלה, בעיקר בצד של הפדרמנים, משדרים כבר תקופה ארוכה שהמערכת יכולה להמשיך לנוע באותה דרך ממש ושבלאט בסך הכל היה בורג. גודס ירש את בלאט. דני פדרמן מתחיל לאסוף שנים כג'נרל-מנג'ר. ניקולה וויצ'יץ' שהצטרף מקבל קרדיטים על ההצלחה השנה (קצת מוגזמים, לא?). אבל לא יעזור לכל מעניקי הקרדיטים - הבסיס למעשי הקוסמות ולעצירת הסחרור היה ונשאר בלאט. ואת כוחה של המערכת לצלוח גל עזיבות נוסף אפשר יהיה לראות בקרוב.
השאלה הגדולה בעניין הקונספציה שעומדת למבחן היא דווקא לא בהקשר של רייס. אלא במה שיהיה הלאה. בכמה ההנהלה מאוהבת בקונספציה. אם את רייס אי אפשר היה להציל, ומאחר שדייויד בלו נעול על ההחלטה לפרוש, מה עושים עם שחקנים שכן אפשר להציל ופתאום הפכו למאוד משמעותיים? ריקי היקמן למשל. האם בשם הקונספציה ובגלל כמה מאות אלפי דולרים, מוותרים על השחקן שבלי לשים לב הפך לטוב ביותר שלה לפחות מבחינה סטטיסטית העונה (12.2 נק' למשחק, מקום ראשון בקבוצה; 11.2 נק' מדד). אם היקמן הולך לפנרבחצ'ה כמו שהדיווחים האחרונים מראים, מכבי (שאיבדה כבר את בלאט) נשארת בלי שלושת השחקנים הכי משמעותיים שלה.
במקרה כזה מומלץ לגיא גודס לזכור דבר אחד שמאפיין את השנים האחרונות: גם אם ההנהלה הוציאה אותך למלחמה בלי כדורים במחסנית, הכישלונות הם רק עליך.