אייל לפידות / צלם: תמר מצפי
תגידו מזל טוב לדירקטוריון חברת הביטוח הפניקס. סוף סוף גם הם הבינו שההחלטה להעניק למנכ"ל אייל לפידות במציאות הנוכחית חבילת שכר בעלות של 10 מיליון שקל בשנה, כמוה כ"להשתין מהמקפצה", והודיעו אתמול (ב') על קיצוץ השכר המבוקש למנכ"ל בחצי.
זה אמנם לקח מספר חודשים, שבמהלכם התבזתה הפניקס בדחיות חוזרות ונשנות של האסיפה לאישור שכר המנכ"ל, ובזימונם החריג של הדירקטורים שלה למשרד האוצר, כדי שיסבירו מה לכל הרוחות עבר בראשם כשאישרו את תנאי ההעסקה המופרזים ללפידות. אבל בסופו של דבר, התקבלה שם החלטה בכיוון הנכון.
זה כמובן לא קרה ביוזמתם של הדירקטורים "הערכיים" של הפניקס, וגם לא ביוזמתו של בעל השליטה בחברה, יצחק תשובה. מבחינתם, גם שכר של 20 ו-30 מיליון שקל בשנה ללפידות היה כנראה עובר, רק שיעזבו אותם בשקט. רק לחץ מסיבי מצד משרד האוצר, בעקבות הביקורת הציבורית הגוברת לנוכח שכר הבכירים המאמיר בחברות הציבוריות, לא הותיר להם כל ברירה.
את המסמר האחרון בארון השכר של לפידות תקע השבוע שר האוצר יאיר לפיד עצמו, שהצהיר כי "כל מה שחולה ולא מוסרי בכלכלה ובחברה הישראלית, מתבטא בניסיון לשלם למנכ"ל הפניקס סכום מופקע של 10 מיליון שקל בשנה". תגידו מה שתגידו על שר האוצר ומניעיו, בכותרות הוא מבין.
ומה באשר לאייל לפידות? האם אתם מכירים מישהו ששכרו קוצץ כך, באבחת גרזן ב-50%, ועדיין היה ממשיך להגיע לעבודתו כרגיל? קשה להאמין. בוודאי לא מי שהחברה המעסיקה אותו הסבירה רק לפני מספר חודשים למשקיעיה כי: "השכר של לפידות הינו ראוי בהתחשב בהשכלתו, בכישוריו, במומחיותו ובניסיונו המקצועי, ובשים לב להישגיו במילוי תפקידו".
סמל לניתוק מהציבור
אבל הרשו לנו להסתכן בהערכה: גם בשביל 5 מיליון שקל בשנה, ואפילו תמורת 3.5 מיליון שקל, לפידות ימשיך להגיע מדי בוקר למשרדו בהפניקס. וכמוהו יעשו גם יתר המנהלים השכירים בחברות הביטוח ובבנקים, שממשיכים גם היום להרוויח שכר בעלות של קרב ל-10 מיליון שקל בשנה, ולעיתים אף יותר.
הדבר אינו נובע מן הסתם ממסירותם הרבה לארגון שבו הם מועסקים. לפידות, וכמוהו איזי כהן מכלל ביטוח (עלות שכר של כ-18 מיליון שקל ב-2013), או רביב צולר מביטוח ישיר (כ-12 מיליון שקל), מבינים היטב כי ביום שבו יעזבו את תפקידם, אף אחד לא יחכה להם כנראה עם הצעה שמתקרבת לשכר אותו הם מרוויחים כיום. חגיגות השכר הפרועות בגופי הפיננסים עומדות בפני סיום, ולפידות רק היה זה ש"נתפס" ראשון.
ולא במקרה נתפס לפידות. רבות כבר נכתב על המנכ"ל האמביציוזי ש"לא סופר אף אחד", שדורש ומקבל סכומי כסף עצומים בתמורה לעבודתו. שכר מצטבר בעלות של 100 מיליון שקל לו זכה בשבע השנים האחרונות (חלקו בדלק ישראל והיתרה בהפניקס), הפך את לפידות לאחד המנהלים המתוגמלים במשק, אבל גם לכזה שמעורר כלפיו אנטגוניזם בחברה שאותה הוא מנהל, בשוק ההון, בציבור, ולאחרונה כאמור גם במשרד האוצר.
בסופו של דבר, התכונות המרכזיות שהפכו את לפידות למנהל הישגי ומצליח - עקשנות וחתירה למטרה, תוך התעלמות מהביקורת על מהלכיו - הן שהפכו אותו כעת לסמל הניתוק של מנהלים בכירים במשק, ובחברות הפיננסים בפרט, מהציבור בקרבו הם חיים.