גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ערפל קרב: למה לאף אחד אין מושג מי תזכה במונדיאל

ארגנטינה? ברזיל? גרמניה? צרפת? הולנד? אין שום מגמה ברורה לסוג הכדורגל שדרוש כדי להניף את הגביע; מה שעוד מעורפל ומעונן היא הרמה בשלבי הנוקאאוט

אנחל די-מאריה, מונדיאל 2014, נבחרת ארגנטינה / צלם: רויטרס
אנחל די-מאריה, מונדיאל 2014, נבחרת ארגנטינה / צלם: רויטרס

1. לצערנו, החששות המוקדמים לא התבדו. אחרי שלב בתים פנטסטי, רווי שערים ואקשן, עם ממוצע של 2.83 כיבושים למשחק - מיד כשנפתחו המותחנים של הנוקאאוט, אותן התמודדויות בהן ברור כי החשש להפסיד גובר על התשוקה לנצח - הכדורגל דעך, והפך למשמעותית פחות מרתק.

ממוצע הכיבושים בשמינית הגמר ירד ל-2.25 למשחק, אבל אפילו זה נתון קצת משקר - כי חמישה מתוך שמונת משחקי השלב הזה נגררו להארכות (שיא כל הזמנים במונדיאלים). בתחשיב של 90 דקות בלבד - ממוצע הגולים הידרדר ל-1.37 בלבד. היינו חיים קצת יותר בשלום עם שערים שמובקעים בזמן ה"חוקי", שערים שנובעים בעיקר מאיכויות - ופחות מטעויות קריטיות של שחקנים מותשים הסובלים מזרימת חמצן מדוללת למוח.

בשישה מתוך שמונת משחקי שמינית הגמר, למעשה כל ששת המשחקים האחרונים בגביע העולם הזה - הקבוצות סיימו את המחצית הראשונה ב-0-0. מאז אותו טיל אוויר-משקוף-קרקע של חאמס רודריגז, לא חזינו בשערים לפני הירידות לחדרי ההלבשה.

מצד שני: את מי זה צריך לעניין? נכון שהערך הבידורי-מסחרי של המשחק טיפה נפגם, וייתכן כי לפיפ"א יהיה מעט יותר קשה לשווק אותו בצורה הזאת לשוקי כדורגל חלשים כמו קנדה והודו. בינתיים, אוהביו האמיתיים של הענף מסוגלים לסבול בשקט עד יחלוף זעם. והרי ידיעה מרעישה: המטרה בספורט היא לנצח - ואי אפשר לצפות מנבחרות כמו אלג'יריה, שווייץ, ארה"ב או ניגריה להילחם שוות בשוות, עם המקלות והאבנים שלהן - בטנקים של המעצמות.

2. אם כבר ענייני שיווק ומעצמות: למרות שזה כאמור הלך קשה ומכוער, לעיתים בפנדלים, לרוב עם הרבה מזל - השורה התחתונה היא שכל הפייבוריטיות העפילו לרבע הגמר. אפס הפתעות (מלבד קוסטה ריקה-יוון, שבכל מקרה היה פיפטי-פיפטי), וכך נפתחה לה אופציה ריאלית לשני חצאי גמר קלאסיים.

רגע, פייבוריטיות? בואו נניח את הקלפים על השולחן: אין פייבוריטית אחת ברורה ואמיתית להניף את הגביע בעוד שבוע וחצי. ארבע אלופות העולם לשעבר שהגיעו לרבע הגמר, פלוס המפסידה הקבועה בגמרים הולנד - טרם הפגינו עליונות מתמשכת ועקבית. זה מוקצן במקרה של הדרום אמריקאיות הבכירות ברזיל וארגנטינה, אלו שסומנו על-ידי סוכנויות ההימורים כשתי המועמדות הבכירות לקחת את המונדיאל - אבל מביכות לפרקים ארוכים.

גביע העולם, יחד עם ליגת האלופות, הוא תצוגת אופנה של הקדמה הטקטית והשכלולים האחרונים של המשחק. יש טורנירים בהם ברור לאורך כל הדרך כי הנבחרת שמיישמת את המגמות החדשניות בצורה הטובה ביותר, היא זאת שתלך עד הסוף. כך היה בדרום אפריקה 2010, בשיאה של שושלת המסירות הספרדית: הם הניעו כדור ביעילות מושלמת, שמנעה מהיריבות צ'אנס להבקעה (כל ארבעת משחקי הנוקאאוט של ספרד אז הסתיימו בניצחונות 0-1). כך גם היה בדרום קוריאה/יפן 2002: ברזיל הראתה לעולם מה קורה כשרוקחים כישרונות-על כמו ריבאלדו, רונאלדיניו, רונאלדו, רוברטו קרלוס וקאפו, ומערבבים במיקסר שלהם עקרונות משחק אירופיים. בתווך - הייתה את אלופת העולם של 2006, איטליה - שלא הביאה שום בשורה חדשה למשחק, מלבד אותו סגנון הגנתי מוכר וקלישאתי שהלך איתה מאז ומעולם.

שלושה משחקים אדירים לפנתיאון של נבחרת מסוימת עוד יכולים לשנות את התמונה הזאת, אבל בעיקרון, כרגע ברזיל 2014 מזכירה יותר את 2006, ושונה לחלוטין מ-2010 ו-2002. המגמה היא שאין מגמה.

3. אם ההשפעה של מאמנים על תוצאות בכדורגל מועדונים מוטלת בספק (מחקרים הראו כי לאורך זמן, גובה שכר השחקנים הוא זה שנוטה לקבוע את זהות המנצחות), הרי שבכדורגל נבחרות, בו בקושי יש למאמנים זמן לפתח מתודות ולעבוד על שיטות סדורות - ההשפעה מזערית אפילו יותר. נבחרות משלמות הון תועפות למנג'רים כדי שיגיעו עוד שלב אחד למעלה מעבר למצופה, יכבשו עוד כמה גולים בגביע העולם. אבל זה פשוט לא קורה: מתוך שמונה הנבחרות שהעפילו לשמינית הגמר - רק שלוש מכניסות את המאמנים שלהן לדירוג 10 המנג'רים המרוויחים ביותר במונדיאל הזה, לפי נתוני אתר sportingintelligence. מדובר על סקולארי מברזיל (כ-4 מיליון דולר בשנה), יוגי לב (גרמניה, 3.6 מיליון), ו-ואן חאל (הולנד, 2.8).

ראוי להזכיר את האובר-אצ'יברים כמו מיגל הררה המקסיקני (מרוויח רק 210 אלף דולר בשנה - הכי פחות מבין 32 המאמנים במונדיאל) וחורחה לואיס פינטו מקוסטה ריקה (440 אלף דולר). אבל הדוגמאות הבזבזניות תמיד יהיו יותר זועקות: אחד כמו קאפלו - באנגליה וברוסיה משלמים לו מאז 2010 למעלה מ-11 מיליון דולר בשנה, והתפוקה שלו היא ניצחון אחד בשבעה משחקים בהם הדריך את הנבחרות הללו במונדיאלים. וכיוון שלא מדובר על מדינות מחוסרות כישרונות, מסורת ותרבות של כדורגל - הרי שככה בדיוק נראה בלוף.

4. ארגנטינה הסריחה את המגרש מול שווייץ. אין דרך יותר עדינה לתאר את זה. ארגנטינה לא חיברה 10 דקות רצופות של כדורגל טוב בטורניר. ארגנטינה היא נגרייה. ליונל מסי אחראי ישירות על חמישה מתוך שבעת הגולים של ארגנטינה במונדיאל: ארבעה כבש, אחד נוסף בישל בגאונות לאנחל די מאריה (שני הגולים האחרים: אחד עצמי, אחד מקרן). המסקנה: אם מסי ייקח על הגב שלו את החבורה הכושלת הזו לזכייה במונדיאל - ועוד במראקנה לעיניי ברזילאים זועמים - בארגנטינה יוכלו לסגור באופן רשמי את הכנסייה של מראדונה, והתקשורת תוכל להפסיק לפמפם את הפולמוס המעייף והמתמשך בדבר השחקן הגדול בהיסטוריה.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות