קלסרים / צילום: איל יצהר
סמכויות הרשמים בבתי משפט השלום יוגדלו בתקווה כי זמן ההמתנה של הציבור לדיונים יפחת. בדיון שנערך היום (ד') בוועדת החוקה של הכנסת אושר לקריאה שנייה ושלישית התיקון לחוק בתי המשפט (סעיף 85א) שמגדיל את סכום התביעות בהן יוכלו לדון רשמים מ-50 אלף שקל ל-75 אלף שקל.
התיקון לחוק מקודם על-ידי מערכת המשפט לאחר שבבדיקה סטטיסטית נמצא כי ישנן כ-3,200 תביעות שבהן סכום התביעה הוא בין 50 אלף שקלים ל-75 אלף שקלים. כיום, דנים בתיקים הללו שופטי בית משפט שלום שעומס התיקים שהם דנים בהם הוא גדול מאוד. כדי להפחית את העומס, מעוניינת המערכת כי התיקים יידונו על-ידי רשמים.
לפי דברי ההסבר להצעת החוק, לאור העובדה שרוב התביעות שמוגשות לבית משפט שלום שסכומן אינו עולה על 50 אלף שקל, נדונות אצל הרשמים, "הרי שרשמים בכירים הדנים בתיקים אלה, רכשו במהלך השנים ידע ומומחיות בניהול הליכים מסוג זה". לפי דברי ההסבר, "תיקון זה יחסוך זמן שיפוטי יקר ואף עשוי להיטיב עם ציבור המתדיינים. וזאת, לאור העובדה שזמן ההמתנה לדיון לפני שופט הוא ארוך יותר מזמן ההמתנה לדיון בפני רשם בכיר".
רשם הוא אדם המוסמך, לפי החוק להכריע בבית המשפט בסכסוכים מסוימים בין צדדים. הרשמים פועלים במסגרת הרשות השופטת לצידם של השופטים, אולם סמכויותיהם מוגבלות ומועטות ביחס לסמכויות השופטים. כמו השופטים, הם אמורים למלא את תפקידם על-פי החוק, ללא משוא פנים ובלי שיופעלו עליהם לחצים להטיית הדין.
פעולתם של רשמים בישראל מוסדרת ב"חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984" וב"חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969", בהתאם לסעיף 21 לחוק יסוד: השפיטה אשר קובע כי "לבית משפט יכול שיהיה רשם, בין שופט ובין שאינו שופט".
פרק ג' בחוק בתי המשפט עוסק במינויים של רשמים וסמכויותיהם. בהתאם לחוק זה, רשם מתמנה על-ידי נשיא בית המשפט העליון, באישור שר משפטים. אדם כשיר להתמנות לכהונת רשם או סגן רשם אם הוא שופט או כשיר להתמנות כשופט של בית משפט השלום. לפיכך, רשם הוא תמיד בעל השכלה משפטית, הנרכשת בבתי ספר למשפטים. רשמים פועלים בבית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, בתי משפט השלום ובתי הדין לעבודה.