גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסעיף החמקמק שעלול לייקר מאוד את הדירה החדשה

קבלן: "90% מהאנשים שמגיעים למשרדי המכירות לא מכירים ולא מבינים את משמעות מדד תשמות הבנייה" ■ אז מה כדאי לעשות כדי להימנע מהפתעות?

פועלים באתר בנייה / צילום: איל יצהר
פועלים באתר בנייה / צילום: איל יצהר

כשאנחנו סוגרים עם קבלן על מחיר של דירה חדשה, כמה באמת נשלם לו מהיום שרכשנו את הדירה על הנייר, ועד לקבלת המפתח? התשובה במילה אחת - יותר. אל מחיר הדירה החדשה, על פי הסכמי המכר עם הקבלן, יש להוסיף למחיר את העלויות של ההצמדה למדד תשומות הבנייה, שמגיעות לעשרות אלפי שקלים ובמקרים מסוימים גם ל-100 אלף שקל. וזה עוד לפני שדיברנו על שכר טרחה לעו"ד ועל השקעה נוספת בדירה, למשל בהתקנת מזגן, או בהתקנת מטבח מושקע.

על פי הערכות, אלפי זוגות צעירים יושבים על הגדר וממתינים לכניסתו של חוק המע"מ לתוקף, אז ייחסכו להם 18% ממחיר הדירה. אלא שרבים מהרוכשים מעדיפים להדחיק את העובדה שלמחיר הדירה מתווסף מדד תשומות הבנייה.

"90% מהאנשים שמגיעים למשרדי המכירות לא מכירים ולא מבינים את המשמעות של מדד תשומות הבנייה", מודה מנכ"ל חברת אלמוג כדאי יקי אמסלם. "לפני תקופה בדקנו עם כל האנשים שפקדו את משרדי המכירות, ורק אחד מתוך עשרה אנשים ידע במה מדובר. המדד נועד לשמור על ערך השקל. בעוד שנה השקל יכול להישחק או להתחזק, לכן ההסכם קובע שמתחילים ממדד בסיס שנכון ליום חתימת ההסכם, ורק אם המדד עולה, הרוכש ישלם את ההפרש על יתרת התשלום" .

אמור גם לרדת

אמסלם מוסיף כי "בגלל הקושי לגייס הון עצמי, הרבה קבלנים מאפשרים לרוכשי הדירות לשלם 20% מהתמורה במועד החתימה על ההסכם, ואת יתרת ה-80% עם מסירת הדירה, שנתיים או שלוש שנים מאוחר יותר. במקרה שדירה עולה 1.2 מיליון שקל, ורוכש הדירה שילם מקדמה של 300 אלף שקל שהם 25%, התמורה בעוד שנתיים או שלוש צריכה להיות צמודה למדד".

"על כל מיליון שקל שנותר לנו לשלם על הדירה, מדד תשומות הבנייה יחייב תוספת ממוצעת של כ-50 אלף שקל", מסביר שמאי המקרקעין ארז כהן. "על יתרת תשלום של 2 מיליון - רק ההצמדה למדד תשומות הבנייה בלי הריבית, מגיעה ל-100 אלף שקל. הרבה רוכשים אינם מודעים לכך ומופתעים לגלות זאת בסוף התקופה. בעצם, חלק מההטבה של הפטור מע"מ שיזם לפיד, מתקזזת עם העלויות של מדד תשומות הבנייה, שאינה קיימות ברכישה של דירת יד שנייה".

מדד תשומות הבנייה מורכב מפרמטרים שקשורים לעלויות בנייה (מלט, שכר עבודה של פועלים, כלים) ומתעדכן אחת לחודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כהן מוסיף כי "בכל החוזים נוהגים הקבלנים להצמיד את מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה ולא למדד המחירים לצרכן, ומה לעשות ששיעור העלייה של פרמטרים אלה הוא יותר גבוה משיעור העלייה של מדד המחירים לצרכן? הפער יכול להגיע ל-2%-3% יותר ממדד המחירים לצרכן. אנשים צריכים להביא בחשבון שהתקופה בין יום סגירת החוזה לבין מועד קבלת הדירה יכולה לארוך שנתיים-שלוש, ובלא מעט פרויקטים חדשים גם יותר".

עו"ד נעמה שיף ממשרד שוב ושות' מסבימה כי מדובר בסכומים ניכרים. "רוכש שקנה דירה לפני שנתיים ב-1.5 מיליון שקל, יצטרך כעת לשאת בתוספת של 45 אלף שקל, לאחר שמדד תשומות הבנייה עלה בשנתיים האחרונות ב-3.21%.

אם נצא מתוך נקודת הנחה שבפריסת התשלומים הוא שילם כ-20% בחתימה ועוד חלק באמצע, מדובר בתוספת של 20-30 אלף שקל למחיר הדירה".

וצריך לזכור שמדובר בשנתיים של אינפלציה נמוכה יחסית, גם במדד תשומות הבנייה, מציאות שלא בטוח שתשרור פה גם בשנים הקרובות.

לדברי שיף, בשנים האחרונות שיעור העלייה של מדד תשומות הבנייה גבוה משיעור העלייה של מדד המחירים לצרכן. עם זאת, מדד תשומות הבנייה בשנתיים האחרונות עלה בשיעורים נמוכים משנים קודמות (ראו גרף). "כיום יש קבלנים שמציעים פטור מהצמדה למדד כחלק מההטבות לרכישת דירה וזו בהחלט יכולה להיות הטבה משמעותית לדיירים", אומרת שיף.

מנכ"ל בנק איגוד לשעבר חיים פרויליכמן מסביר כי מדד תשומות הבנייה נועד להתאים את מחיר הדירה למצב השוק. "אם המחירים עולים המדד עולה בהתאם, ואם הם יורדים - הוא אמור גם לרדת. המפקח על הבנקים נתן הוראה שכשהמדד יורד, החיוב של הצרכן צריך להיות בהתאם".

מבצע: פטור ממדד לשנה

אז מה באמת קורה למדד? לדברי אמסלם, המדד עולה בממוצע לאורך השנים ב-3%-5%. לכן מי שקנה דירה בסך 1.2 מיליון שקל, שילם עליה מקדמה של 300 אלף שקל וצריך להשלים יתרה של 900 אלף שקל בעוד שלוש שנים, יאלץ במקרה שהמדד עלה ב-10% בשלוש שנים, להוסיף סכום של 100 אלף שקל.

יחד עם זאת, בפועל רוב האנשים נוטלים משכנתא, ואז משלמים אותה בהדרגה. מי שמשאיר את כל היתרה לסוף הם בדרך כלל משקיעים, שבמבחן הכלכלי מניחים שעדיף להם לא לשלם את מיליון השקלים הנותרים על הדירה, כי בזמן שנותר לשלם הם גם ירוויחו תשואה גבוהה יותר על הכסף ולכן עדיף להם לספוג 3% מדד שיילך אל הקבלן.

"תוספות גדולות למחיר יהיו במקרה שמחיר הדירה גבוה, ובעיקר בפריסות תשלומים שתשלום המקדמה נמוך והיתרה לתשלום גבוהה", מסביר אמסלם. "לפני שניתן היתר בנייה, לא אמורים להצמיד למדד, ובין כה וכה לפני שיש היתר בנייה, קבלן לא יכול לגבות יותר מ-7% ממחיר הדירה. כדי להקל על רוכשים כשיש אכלוס רחוק, קבלנים מציעים היום עסקאות עם פטור ממדד. בפרויקט שלנו בבאר יעקב למשל, האכלוס בעוד שלוש שנים, וכשבא משפר דיור וצריך למכור את הדירה שלו, ומבקש זמן כדי למכור את הדירה שלו בלי מדדים, אנחנו עושים עסקה של 20% בחוזה ופטור ממדד לשנה. אז מדד הבסיס שלו הוא לא יוני 2014 אלא יוני 2015. אני סופג את המדד כי אני רוצה לעודד רכישה, ולהראות לבנק המלווה שיש עסקאות".

בגלל הרמדאן

בניגוד לאמסלם, סמנכ"ל השיווק של חברת מנרב אבי ביתן סבור שרוכשי הדירות היום דווקא מודעים למשמעות המדד: "היום 70% מהרוכשים יודעים מה זה מדד תשומות הבנייה, ומתווכחים על הנושא במשרד המכירות", אומר ביתן. "הם יודעים גם לדרוש לא לשלם את התייקרות המדד אם אין עדיין היתר בנייה. עד לפני שלוש שנים, מדד תשומות הבנייה היה דרמטי, והתנודות בו היו גבוהות, מי שקנה היה מודע היטב לנושא המדד, כי רוב המשכנתאות גם היו צמודות מדד. היום המדד עומד בממוצע על 3% לשנה, והמטרה של המדד היא שמירת ערך הנכס ולא קנס. המדד מגלם כמה עולה הברזל, המלט, והוא גם עולה בקיץ יותר בגלל החום, והשנה גם בגלל הרמדאן, שמאלץ את הפועלים לעבוד פחות, ובאותו כסף".

בכל מקרה, הוא מדגיש, לקבלן תמיד שווה שהרוכשים יקדימו תשלומים, בעיקר אם מדובר בפרויקט אם הרבה הוצאות בהתחלה על קרקע וכד'. כמה שהמדד יעלה, תמיד הריבית לבנק תהיה גבוהה יותר.

"מי שאוהב לשלם 20% בהתחלה ו-80% במסירה הם משקיעים, חרדים וזוגות צעירים. הבעיה היא שכאשר מגיע הסוף, נותר לשלם 800 אלף שקל מתוך מיליון, ופתאום מגלים שצריך להוסיף עוד 40 אלף שקל ליתרה. יחד עם זאת, לא בהכרח מי שמשלם במזומן מרוויח, בטח שלא בתקופות שקופות גמל וקרנות עושות תשואות יפות. אבל הורים בדרך כלל נוטים להגיד לילדים שלהם שעל כסף של בית לא מהמרים".

לשים כסף בצד

אז מה כדאי לעשות כדי להימנע מהפתעות? עמית קמינסקי מנכ"ל AMG משכנתאות אומר כי "בדירות חדשות, ככל שהמסירה רחוקה יותר מהקנייה כך הסכום תופח. הבעיה היא אצל אלה שאחוזי המימון שלהם גבוליים. מי שלקח 75% מימון, וההון העצמי שלו היה השקל האחרון, תהיה לו בעיה להמציא פתאום עשרות אלפי שקלים עבור מדד תשומות הבנייה.

"כשבאים לבנק לקחת משכנתא עבור דירה חדשה, אין פונקציה של שמאי כמו בדירות יד שנייה. לכן הבנק לא מתייחס למדד תשומות הבנייה כחלק ממחיר הדירה. אם דירה עלתה 1.5 מיליון שקל ושילמתי מקדמה של חצי מיליון שקל, נשאר לי מיליון שקל לשלם. אם עד מסירת הדירה המדד עלה ב-5%, אצטרך להוסיף 50 אלף שקל במסירת הדירה. אם המימון שלקחתי מהבנק הוא נמוך, בדרך כלל הבנק יסכים לתת מימון נוסף, אך אם לקחתי את המימון המקסימלי מהבנק, ואין לי כסף בצד, זו בעיה. לכן בעסקה לרכישת דירה, שאדם יודע איך היא מתחילה אך לעולם לא יודע איך היא נגמרת, אנחנו ממליצים לשים כסף בצד".

דירות "על הנייר": לא בהכרח זולות יותר

מקובל להניח שרכישת דירה "על הנייר" מקבלן היא משמעותית זולה יותר מרכישת דירה יד שנייה. יחד עם זאת, פרמטרים רבים כמו מדד תשומות הבנייה, מע"מ, תשלום לעו"ד הקבלן בסך של 1.5% מהעסקה, הוספת מרכיבים לדירה שלא נותן הקבלן כמו מזגן, ארונות מטבח ואמבטיה משופרים, כל אלה מייקרים את הדירה החדשה לעיתים עד כדי כך שאין קשר בין מחיר הדירה בהסכם המכר, למחיר הדירה בפועל. גם עלויות מגורים עד לקבלת המפתח הדירה מתווספות לעלויות הנלוות, וזאת ללא קשר לסיכון הקיים בלוחות הזמנים למסירת הדירה, שקבלנים רבים אינם עומדים בהם.

מנגד, כמובן, ברכישת דירת יד שנייה לא מגולם המע"מ, אין תשלום לעו"ד של המוכר, ההשקעות בדירה הרבה פעמים כבר נעשו, והסכנה שתאריך המסירה לא יתממש במועד פחותה. זאת, נוסף לפרמטרים שאינם כלכליים כמו האפשרות להכיר את השכנים, ולהתרשם מאיכות הבנייה בפועל, וההבטחה הבסיסית ש'מה שרואים הוא מה שמקבלים'.

אף הדמיה של דירה על הנייר, משוכללת ככל שתהיה, לא תשקף באמת את הנוף שנשקף מהדירה, או את האור והצל בדירה כתוצאה מהמרחק מהבניינים הסמוכים.

להתמקח עם הקבלן: אפשר להצמיד לדולר

האם ניתן להתמקח עם הקבלן על נושא ההצמדה דווקא למדד תשומות הבנייה? בהחלט כן. עו"ד אילן שרקון, המתמחה בדיני מקרקעין, מציין כי "אין מקור חוקי לכך שקבלנים מצמידים את המחיר דווקא למדד תשומות הבנייה, או לכל מדד אחר". לדבריו, "מדובר במדד קצת ערטילאי וקשה לאדם ההדיוט שקונה דירה לדעת איך הוא נקבע וממה הוא מושפע. מטבע הדברים, לקבלנים יותר נוח לקבוע דווקא את המדד הזה כי הוא תנודתי והוא מותאם לעליות במחירים של המוצרים שהם משלמים עליהם כמו מלט, ברזל, וכו'. בתחומים רבים אין מדדים שמתאימים להם, וזה מסייע לקבלנים לא להפסיד כסף.

"כל קבלן בוחר לאיזה מדד להצמיד מחיר של דירה, יש חוזים שבהם מדובר על מדד רגיל. לכל צרכן יש כוח מיקוח מול הקבלן, והוא יכול לדרוש להצמיד את המחיר למדד המחירים לצרכן או בכלל לדולר. לצרכן מסוים שהכסף שלו הוא בדולרים, מטבע הדברים עדיף להצמיד את המחיר לדולר כדי שלא יפסיד כסף, ולא להצמיד אותו למדד תנודתי כמו מדד תשומות הבנייה".

יקי אמסלם מנמק את ההתעקשות להצמיד את המחיר דווקא לתשומות הבנייה בכך שגם הכסף שמשלמים הקבלנים על חומרי בנייה למשל, מוצמד לאותו מדד. "אם סגרתי היום עם עסק לדלתות, כדי שהרוכש יידע בדיוק איזה דלת הוא יקבל, המחיר הזה צמוד למדד עד היום שאני משלם על הדלת בעוד שנה וחצי", אומר אמסלם. "בכל מקרה, כשרוכש בא לקנות דירה, הוא מקבל הסבר מפורט על מדד תשומות הבנייה, ובהסכם יש הדגשה בולטת שהמחיר צמוד למדד. לצערי רוב האנשים חושבים שהקבלן מנסה להפחיד אותם, במטרה שישלמו יותר מהר".

תשומות הבנייה

עוד כתבות

אלונה בר און בוועידת עושים שוק \ צילום: איל יצהר

אלונה בר און, יו"רית "גלובס": יש לקיים דיון דחוף על תפקיד מועצת העיתונות בשיקום העיתונות ואמון הציבור

"זוהי שעת חירום. עלינו להודות שמועצת העיתונות אינה ממלאת תפקיד משמעותי ורלוונטי כפי שהיה מצופה ממנה בשעה קשה זו" ● מכתב גלוי ששלחה אמש יו"רית גלובס אלונה בר און למועצת העיתונות ● מפאת חשיבות הדברים והרלוונטיות גם ל"גלובס", אנו מביאים אותו כאן כלשונו

חיפוש נפט וגז/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

ניצחון לארגוני הסביבה: חיפוש פצלי שמן באורון ירד מסדר היום

מועצת מקרקעי ישראל דחתה את הדיון בנוגע לאישור חיפוש פצלי שמן באתר אורון בנגב למועד לא ידוע ● המשרד להגנת הסביבה: "לקידום העסקה יהיו השלכות שליליות על מדינת ישראל והמשק"

מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן ומנכ"ל בזק, דודו מזרחי / צילום: כדיה לוי, רונן טופלברג

האם התוכנית החדשה לפרסית סיבים אופטיים תוכל לעמוד באתגרי המציאות הישראלית

משרדי האוצר והתקשורת הראו חשיבה מחוץ לקופסה בתוכניתם להקים קרן שתממן את פריסת הסיבים אופטיים באזורים לא כלכליים • אך חייבים לשאול: האם זוהי הדרך הנכונה להנחת התשתית לקפיצה הדיגיטלית שדרושה לישראל והאם חברות תקשורת יכולות לוותר על הכנסות למען הקרן

מהדורת החדשות של ערוץ 12, אמש / צילום: צילום מסך

מרתון שידורי הטלוויזיה: זה לא סיקור, זה דברור

כשהתותחים רועמים, כל ערוצי הטלוויזיה מתגייסים לדובר צה"ל ומשאירים את הצופים עם שידורים חוזרים • התקשורת לא מעזה לבקר את פעילויות הצבא ואת מדיניות הביטחון של ממשלת ישראל, כל ממשלה, באופן מהותי • על התקשורת להיות ביקורתית ועניינית יותר

ונציה לאחר השטפון / צילום: מנואל סילבסטרי, רויטרס

ונציה מוצפת בעקבות הגאות השנייה בעוצמתה בתולדותיה

במהלך הלילה הוצפו חלקים מהעיר ונגרם לה נזק כבד ● ראש העיר הזהיר מפני נזק בלתי ניתן לתיקון והצהיר: "זוהי תוצאה של שינויי האקלים"

רויטל סויד, העבודה–גשר / צילום: כדיה לוי

אם אוחנה חשף את סודו של חפץ במתכוון, האם יש לו חסינות?

האיום של ניר חפץ לתבוע את שר המשפטים אמיר אוחנה בגלל המידע שחשף עליו עורר תהייה: האם אוחנה, שדיבר מעל במת הכנסת, לא זכאי לחסינות פרלמנטרית? מתברר שלא תמיד ● המשרוקית של גלובס

יוסי ורשבסקי, אבי צבי וגולן יוכפז / צילום: איל יצהר, גלובס

מסמכי המיזוג של רשת ועשר נחשפים: "יש את חדשות 2 וזהו. מי שלא אוהב את 2 הולך לחדשות עשר"

המעמד של חדשות עשר והפורמט בו תפעל בערוץ הממוזג היוו חלק משמעותי מהדיונים שערכו הרגולטורים לפני אישור המיזוג ● "גלובס" חושף את התחייבויות שהציגו מנהלי רשת וערוץ עשר בשימוע ● בין הבטחות בעלי המניות: "לחברת החדשות יהיה מנכ"ל שהוא גולן יוכפז"

אדוארדו אלשטיין / צילום: איל יצהר

עסק חי או לא? אי.די.בי הפסידה 407 מיליון שקל מתחילת השנה ומציגה גירעון דומה בהון העצמי

השווי הנכסי הנקי (NAV) השלילי הצטמצם בחודשים האחרונים ל-311 מיליון שקל, וכך גם המינוף, ל-118%, בין היתר בשל מכירת מניות כלל ביטוח תמורת אג"ח אי.די.בי ● למרות שאדוארדו אלשטיין הזרים לאי.די.בי כ-2.8 מיליארד בשקל מאז רכש את השליטה ב-2014, בשנה האחרונה עלה משמעותית הסיכון לחדלות פירעון והסדר חוב נוסף בחברה

מדרחוב בשנג'ן, סין / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

איך אומרים בסינית שופינג? סין כבר לא המפעל של כולם

בזמן שהתרגלנו לחשוב על סין כעל "המפעל של העולם", היא הפכה להיות הצרכנית השנייה בגודלה בעולם לאחר ארה"ב ● הצריכה הפרטית של סין מהווה יותר מ-10% מהצריכה הגלובלית, והחברה הסינית בקושי התחילה לגרד את הפוטנציאל שלה

ג'רום פאואל בנאום הערב אחרי החלטת הריבית / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

פאואל: "ריבית שלילית לא מתאימה לכלכלה האמריקאית"

בעדות שנשא פאואל בסנאט, ציין יו"ר הפד לחיוב את שוק התעסוקה ובמיוחד את שיעור האבטלה הנמוך, שנמצא בשפל של 50 שנה ● לדבריו, "הסיכונים למערכת הפיננסית בארה"ב נותרו נמוכים"

בניין הבורסה לניירות ערך בניו-יורק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

עליות קלות בוול סטריט בנעילה; אפל ודיסני קפצו לשיא כל הזמנים

המדדים המובילים עלו למרות הדיווח על קשיים בשיחות הסחר, מדד דאו ג'ונס עלה לשיא ● יו"ר הפד אמר בפני הסנאט כי "הסיכונים למערכת הפיננסית נותרו נמוכים" ● מדד המחירים לצרכן בארה"ב רושם את העלייה הגבוהה ביותר זה שבעה חודשים, על רקע הזינוק במחירי האנרגיה ● אמדוקס וטאואר עלו לאחר פרסום הדוחות

הנשיא טראמפ ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי/צילום: רויטרס

אימפיצ'מנט הנה הוא בא: אין כמעט ספק שטראמפ יזוכה

היום מתחילים הדמוקרטים בבית הנבחרים של ארה"ב את תהליך הגשת כתב אישום נגד הנשיא טראמפ על שוחד ועל "פשעים חמורים" נגד החוקה ● זה ייקח כנראה חודש וחצי ● בינואר יועמד הנשיא למשפט הסנאט, ואין כמעט ספק שיזוכה ● אבל זה מה שרצו מנסחי החוקה לפני 230 שנה

בדיקה גנטית / אילוסטרציה: Shutterstock

קליר ג'נטיקס נרכשה ע"י Invitea ב-50 מיליון דולר

קליר ג'נטיקס הוקמה בארה"ב על ידי מורן שניר, בעלה גיא שניר ואביה פרופ' מוטי שוחט, שנחשב לאחד המומחים הבולטים בישראל בתחום הייעוץ הגנטי ● בחברה הושקעו עד היום 2.5 מיליון דולר בלבד, כך שהאקזיט הוא אולי לא ענק, אך ההחזר מרשים

סוחר בבורסת פרנקפורט / צילום: רויטרס

נטייה שלילית באירופה על רקע מחסום נוסף בשיחות ארה"ב-סין

גרמניה הצליחה להימנע ממיתון טכני ● מגמה מעורבת באסיה על רקע נתונים מאכזבים של הייצור התעשייתי בסין: צמח ב-4.7% באוקטובר, לעומת תחזיות של 5.4% ● הונג קונג מאבדת 0.8% ● ארה"ב דורשת ויתורים גדולים יותר מצד סין בתמורה להסרת מכסים על סחורות סיניות ● ירידה חדה במספר המשרות החדשות באוסטרליה בחודש אוקטובר ● וול סטריט ננעלה בעליות קלות, עם שיא חדש בדאו ג'ונס

יניב אלפי/ צילום: אלירן אביטל

"הצלחנו לשנות דפוסי התנהגות אצל נהגי מוניות. שכל נהג יעשה לעצמו את החשבון איפה משתלם לו לעבוד"

מנכ"ל יאנגו יניב אלפי מכיר היטב את הסיטואציה שבה בשעות השיא נהגי מוניות מכבים את האפליקציות, וגם את החאפרים שמנסים לנגוס לו ברווחים ●  זה לא מונע ממנו להתגאות במודל העסקי שבזכותו החברה מרחיבה את פעילותה בישראל ● "כשהשירות טוב, אנשים מוכנים לשלם עליו"

קניון גינדי TLV ת"א / צילום: כדיה לוי

משפחת גינדי יוצאת מהאופנה: במו"מ מתקדם למכירת חלקה בקניון TLV למוטי בן משה

בן משה מחזיק כיום במחצית ממניות הקניון המדשדש באמצעות רבוע כחול נדל"ן ● מכירת חלקה של משפחת גינדי, המחזיקה במחצית השנייה של הקניון ופרויקט המגורים הצמוד לו, צפויה להחזיר לידיה הלוואות בעלים של מאות מיליוני שקלים ● הבנקים המממנים כבר אישרו את העסקה

מאגר הגז הטבעי "לוויתן" / צילום: אלבטרוס

"שומרי הבית" לליצמן: "תקופת ההרצה של 'לוויתן' - סכנה לבריאות הציבור"

הבוקר פנתה ח"כ חיימוביץ' בשאילתה לסגן השר ליצמן בנושא היתר הפליטה לאסדת "לוויתן" בתקופת ההרצה, בה מתוכננים להיפלט לאוויר חומרים מזהמים בכמות הגדולה פי 2.5 מזה שיותר לאסדה לפלוט במשך שנת פעילות שלמה ● ליצמן: "לא מכיר את הנושא"

ליאור טנר, מנכ"ל הנוסע המתמיד ו-FLY CARD / צילום: יונתן בלום, גלובס

"לקוחות היוקרה הם הלחם והחמאה שלנו. אנחנו מוותרים על הרבה הכנסות בשבילם"

על ההתקוממות מצד הנוסעים, הזינוק במספר הלקוחות והמהלכים שסותרים את האג'נדה הרשמית ● מנכ"ל מועדון הנוסע המתמיד של אל על, ליאור טנר, משיק מהלך אסטרטגי לא נטול סיכונים ומתיישב לשיחה עם "גלובס"

קורנפלקס של אלופים / צילום: תמר מצפי

ארבע שנים לרפורמת הקורנפלקס: איך קרה ששינויי המחירים לא התגלגלו לכיס של הצרכנים

דוח של משרד הכלכלה שהגיע לידי "גלובס" בוחן מהן תוצאות הרפורמה להוזלת יבוא מוצרי מזון לישראל ● העלויות של מוצרים כמו קורנפלקס אכן הוזלו, אך ביד השנייה מוצרי חלב ובשר התייקרו ● "הרגולציה על המזון הרגיש נותרה בעינה, באופן המוסיף להכביד על העסקים בתחום"

ראשת מועצת גני תקווה, ליזי דלרי'צה / צילום: אביגיל עוזי

"התחבורה בישראל היא 100 שנה אחורה, צריך פתרונות בתוך היישוב"

כך אמרה ל"גלובס" ראשת מועצת גני תקווה ליזי דלרי'צה לאור החלטת המועצה השבוע לקדם בניית 1,200 דירות בצפון היישוב כחלק מרובע חדש שיכלול גם רבע מיליון מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר