בנק ישראל מבקש להעביר מסר מרגיע לשוק ומפרסם היום (א') בדיקה לפיה חוב משקי הבית במשק הישראלי, לרבות החוב לדיור, הוא תחת שליטה ולא צפוי לחולל משבר פיננסי. נזכיר כי סוגיית הבועה בשוק הנכסים מהווה נושא שמטריד את נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כאשר לאחרונה מתרבים המחקרים המוכיחים קשר חזק בין חוב של משקי בית לא מרוסן למשברים פיננסיים ומיתון.
בבנק ישראל מודים כי בשנים האחרונות הואץ קצב הגידול הנומינלי של החוב של משקי הבית, בעיקר כתוצאה מעלייה בחוב לדיור. לפי המספרים: חוב משקי הבית הגיע ל-412 מיליארד שקל במארס 2014, גידול של 55% לעומת ערב המשבר הפיננסי (סוף 2007). כמו כן, קצב הגידול זינק מ-3% בשנים 2006-2000 לכ-8% (!) ב-2007 עד 2013 . רוב הזינוק הזה מוסבר מהזינוק בחוב לדיור שהגיע לכ-70% מסך הכול החוב של משקי הבית, שחל במקביל לזינוק של 60% במחירי הדיור (לעומת 2008). עוד עולה כי החוב לדיור זינק מ-150 מיליארד שקל בתחילת 2000 ומתקרב לכ-290 מיליארד שקל כעת.
רוב הגידול באשראי לדיור מגיע מהבנקים (כ=90%) כאשר משקלם של המוסדיים הוכפל אך מגיע רק לכ-1% מסך האשראי לדיור. כפי שנכתב ב"גלובס" כבר בסוף הרבעון הראשון, רק הממשלה נסוגה מהתחום הזה כאשר האשראי לדיור צנח מ-35 מיליארד ל-22 מיליארד שקל בפחות מ-5 שנים.
עם זאת, בבנק ישראל מרגיעים ומסבירים כי היחס בין החוב של משקי הבית לתוצר הנומינלי (התמ"ג) עלה אך במעט ואילו היחס למול ההכנסה הפנויה לא השתנה, והוא נמוך משמעותית מהנתון המקביל ברוב המדינות המפותחות. לפי מצגת שהציגה המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו-טרכטנברג, יחס חוב משקי הבית לתוצר עמד ב-2013 על כ-39% לעומת 71% תמ"ג בגוש היורו ו-83% תמ"ג בארה''ב.
גם בהיבט של יציבות המערכת הבנקאית מבקשים בבנק ישראל להרגיע ומציינים כי יתרת ההפרשה להפסדי אשראי על משכנתאות מסך המשכנתאות עומד על 1% בלבד וההסתברות שנוטלי המשכנתאות ייקלעו לכשל במקרה של התממשות תרחיש קיצון מגיע ל-5% בלבד.
כמו כן, בבנק ישראל מציינים כי מאזן הנכסים וההתחייבויות של משקי הבית בישראל מראה כי משקי הבית, בממוצע, נהנים מעודף גדול של נכסים על התחייבויות, והמינוף שלהם נמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. בהקשר הזה מציינים כי יחס התחייבויות על נכסים עומד בישראל על 8% (ערך ההתחייבויות שווה כ-8% מערך סך הנכסים) לעומת 16% באנגליה ובארה"ב, אך כדאי לזכור כי מחצית מערך הנכסים של הישראלים מורכב מנכסי נדל"ן שהם כאמור מנופחים. "בעיקר אלו שרכשו בשנים האחרונות, חשופים ירידה בערך הנכסים" מתריעים כלכלני הבנק.
בבנק ישראל מזכירים כי היחס בין התחייבויות לנכסים פיננסים עלה בסוף 2012 ל-17% (לעומת פחות מ-14% ב-2006) אבל עדיין נמוך משמעותית מזה של אנגליה 33% וארה''ב 23% (אחרי המשבר). אם לוקחים בחשבון רק את ההתחייבויות בגין משכנתאות, היחס אפילו יורד עוד לכ-10% בלבד, קרי, התחייבויות בגין משכנתא שוות בממוצע לעשירית מהנכסים של משקי בית הישראלי בממוצע. "משקי בית ממונפים יותר ב-2012 לעומת 2006, אך המינוף נמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות" נכתב בסקירה.
בבנק ישראל מבקשים להתריע בפני תופעה אחת ברורה: שיעור ההחזר מההכנסה (PTI) בשלושת העשירונים התחתונים - שעומד על 29%, 25% ו-23% בהתאמה - גבוה מהממוצע (כ-20%). "עשירונים אלו חשופים יותר לאבטלה ולכן לסיכון גבוה יותר שלא יוכלו לפרוע את המשכנתא" נכתב בסקירה. עוד ניתן ללמוד מהנתונים כי התשלום החודשי הממוצע בגין משכנתא עומד בעשירון התחתון על כ-1000 שקלים, זאת לעומת 4,000 בממוצע בקרב העשירון העליון.
בבנק ישראל גם מבקשים לאמוד את אפקט הרגולציה והמגבלות הקשוחות שהטיל הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות בכל הקשור לאשראי לדיור ממשקי בית. לפי הנתונים, ה-PTI הממוצע ירד מ-33% ל-26% מ-2011 ועד עתה; שיעור המשכנתאות בריבית משתנה צנח מ-88% ל-57% באותה תקופה ורק ה-LTV (היחס בין חוב המשכנתא למחי הדירה) כמעט ולא השתנה וירד מ-56% ל-52%.
אלא שרוב השיפור והורדת הסיכון חל בקרב המשכנתאות המסוכנות החדשות. לפי הנתונים, משקל המשכנתאות בעלות PTI גבוה מ-40% (הגדרה ראשונה של משכנתא מסוכנת) צנח מ-26% ל-4% בלבד באותה תקופה כאשר משקל המשכנתאות בעלות LTV גבוה מ-75% ירד אף הוא באופן חד: מ-10% ל-2% בלבד.